לאורך כל מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת, נהג הנאשם לנהל את משק הבית עבור המתלוננת, כך שהיה מניח לעיתים מזון וציוד מחוץ לדלת הבית עבור המתלוננת ועבור ילדיה, נהג לערוך קניות של מזון עבור המתלוננת ונהג לשלם עבור מונה תשלום מראש ("טוקמן") לחברת החשמל ועבור מונה תשלום מראש (להלן: "טוקמן") לשירותי הטלפון והאינטרנט במכשיר הסלולארי של המתלוננת, אשר לעיתים היו נגמרים ומותירים את המתלוננת ללא חשמל וללא שירותי טלפון ואינטרנט.
במהלך תקופת מגוריה של המתלוננת בבית בירוחם, כחודש לאחר לידת בנם הבכור של הנאשם ושל המתלוננת, י.כ, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נשלח מכתב איחולי מזל טוב ממרפאת "מכבי" לבית הוריה של המתלוננת, כך גילו הוריה של המתלוננת אודות לידת י.כ.
בהמשך למתואר לעיל, התקשרו הוריה של המתלוננת אל הנאשם, ומשנודע לנאשם כי הוריה של המתלוננת יודעים אודות לידתו של י.כ, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה שאם המכתב יגיע לאישתו – ש', הוא ירצח אותה.
כשהבן הראשון היה כבן 3 חודשים, הצליחה המתלוננת לשכנע את הנאשם לאפשר לה לעשות את ראש השנה אצל הוריה וזאת לאחר שהוריה פנו אליו לבקשתה ומנגד היא הציגה כלפיו, שהיא חושבת שההורים שלה רעים והורסים את הקשר.
בדירה לא היו כבלים, לא אינטרנט ולא גז.
בכל פעם שהנאשם היה בא אליה בלילה של יום חמישי, זה היה לאחר בילוי והוא היה שיכור, היא ידעה שהיא הולכת לקבל מכות ולכן היתה מעלימה כל מתקן או חפץ שהיה אפשר להשתמש בו כדי להכות אותה, למשל, מחביאה במחסן את המטאטא והמגב; מחזירה את הסכינים לארונות; מחזירה את כל הכוסות לארונות – מעלימה כל חפץ שיכול "לעוף" עליה.
כשהוטח במתלוננת, שהנאשם אמנם לקח ממנה את קצבת אבטחת ההכנסה אך היא חיה בדירה והוא שילם את כל ההוצאות השיבה, כי הדירה האחרונה בה חיה היתה של הוריו והם לא שילמו עליה דבר, אפילו לא את החובות לעמידר.
לשאלה, מי הזמין את המישטרה השיבה, שזה מישהו שגר שם ממש על הכביש וראה את הדברים אך היא אינה יודעת מי זה.
לשאלה, האם היתה אשת הנאשם מתקשרת אל המתלוננת ומבקשת ממנה להפרד מהנאשם השיבה, כי אשת הנאשם היתקשרה אליה מספר פעמים, בעיקר בששת השנים הראשונות, אך בשיחות היתה מגדפת אותה והיא היתה מנתקת את השיחה.
כשהוטח במתלוננת, שהנאשם "פרגן לה" שתחזור לעבוד השיבה, כי לאחר שהוריה שילמו על צהרון, היה לה ימים שלמים פנויים והיא חשבה לחזור וללמד XXX, אז ביקשה מהנאשם שיביא לה את חומר הלימוד מהוריה והוא הביא את החומר ואמר לה שתרענן את הזכרון.
...
לסיכום ענין זה – מקבל בית המשפט באופן מלא את גרסת המתלוננת, אשר נתמכת בראיות רבות ושונות, חלקן תכתובות והודעות שהועברו בין הצדדים השונים בזמן אמת, בנוגע לשליטה המוחלטת שהשיג הנאשם במתלוננת; לבידודה הכמעט מוחלט מסביבתהּ; לאלימות כלכלית שהתבטאה בהחזקת המתלוננת בתת תנאים ובהעברת מזון וכן אמצעי קיום בסיסיים כגון חשמל במשורה ובאופן קצוב; ולהיותה נתונה במסגרת הדוקה של פיקוח, הכוללת חקירות על כל צעד ושעל שעשתה.
אם הגיעה למסקנה כי יש בידה די ראיות כדי לתת תמונת אמת ולהוכיח לכאורה את האישום, ובעבירות חמורות נדרש שמסקנה זאת תהיה מקובלת גם על פרקליטות המדינה המגישה את האישום, היא אינה חייבת להמשיך בחקירה עד שתהיה מושלמת.
עד אשר, בסופו של דבר – התיר לה הנאשם לשהות בבית הוריה לילה אחד בלבד.
