מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

גיל עליה לישראל שאלת התושבות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שציינה סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין: "סיגנון החיים משתנה. הניידות גוברת. יש להיתחשב בכך, בעיקר כאשר מדובר בבטחון סוצאלי ובמשנה עוצמה כאשר מדובר בקיצבת זקנה. רבים נודדים מארצם בגיל מבוגר מסיבות שונות ... לאור שינוי העתים יש להגמיש גם את דרישת התושבות לעניין זכויות מתחום המשפט הסוצאלי ובעיקר באשר לקיצבת זקנה. לכן נשקל גם מתן קצבת זקנה למי שהיה תושב ישראל אך מתגורר בחוץ לארץ עת הוא מגיע לגיל המזכה בקיצבת זקנה". *(ראו עב"ל (ארצי) 273/03 דוידי – המוסד לביטוח לאומי (27.6.2004)).
קביעה מעין זו "היא שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות". לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה.
שלילת תושבות התובעת – האם כדין? מחומר הראיות בתיק עולה כי הנתבע טוען כדלקמן: ביחס לתקופה מיום עליית התובעת לארץ ביום 19.6.2005 ועד לחזרתה כאמור לבולגריה ביום 6.7.2006 – אין היא זכאית לגימלת אזרח ותיק מן הטעם שמרכז חייה בתקופה זו לא היה בישראל.
...
לאור האמור ולאור גילה של התובעת (ילידת 29.3.1945) וטענותיה בדבר מצבה הכלכלי והשינוי האפשרי במצבה של התובעת לרעה עקב הפסקת תשלום קצבת אזרח ותיק ועוד יותר עקב הדרישה להשבת הקצבה אשר שולמה ביתר ובאיזון של כל אלה מול היות החוב כספי ציבור שאי גבייתם עשויה לפגוע בשאר המבוטחים , בנסיבות אלו אנו מגיעים למסקנה כי הנתבע השתהה במשך 9 שנים בבדיקת זכאותה של התובעת ובדרישה ממנה להשיב הגמלה אשר שולמה לה ביתר.
משקבענו קודם כי אין ממש בקביעת הועדה כי החוב נוצר באשמת התובעת, אנו סבורים כי לאור גובה החוב, העובדה כי לא נמצא אשם בהתנהגות התובעת, לאור היווצרות החוב עקב טעותו של הנתבע והשיהוי הרב והחורג מגדר הסביר בו נקט הנתבע עד שקיבל החלטתו לשלול מהתובעת תושבותה וזכאותה לקצבת אזרח ותיק (כ-10 שנים) – היה ראוי כי הועדה לבחינת חובות, תבחן לעומק, ביסודיות וברגישות את טענות התובעת ואף, במידת הצורך, תחזור אל התובעת בבקשה להמצאת מסמכים לענין הכנסותיה ותבחן את יכולתה הכלכלית של התובעת לשלם החוב בהתחשב בגילה, במצבה ובהכנסתה בבולגריה.
סוף דבר: לא נפל פגם בהחלטת הנתבע מיום 8.11.2015 הדוחה את תביעת התובעת לקצבת אזרח ותיק בשל אי צבירת תקופת אכשרה בישראל ואי עמידת התובעת בתנאי הזכאות לפי האמנה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

החל משנת 2002 ועד לשנת 2009, המערער שהה לסירוגין בישראל ובחו"ל, תוך שהוא נחשף למשחק הפוקר, ואף גילה בו כישרון בלתי מבוטל.
מהצד האחר, בא כוח המשיב השיב לשאלה האמורה בשלילה, תוך הפניה לאמנות בינלאומיות שתכליתן למנוע מצב זה. נדמה כי השאלה מעלה היבטים נורמאטיביים, אך בראש ובראשונה – בירורים עובדתיים.
בכל מקרה, אין כל צורך להכריע בשאלה זו בעניינינו, אך נכון להוסיף כי בשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל.
...
איני מוצא צורך לחזור על המאפיינים שביססו את המסקנה שהמערער הינו תושב ישראל, אלו נסקרו בהרחבה כאמור בפסק דינו של בית משפט קמא.
אף נדמה כי ההשתתפות בתחרויות וטורנירים, על הרווחים שנוצרו שנה בשנה, לאורך שנים, מחזקת את המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל.
חברי השופט נ' הנדל העיר בסיפא של פסקה 4 לחוות דעתו כי "השתתפות בתחרויות וטורנירים, על הרווחים שנוצרו שנה בשנה, לאורך שנים, מחזקת את המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל". אני מצטרפת לדברים ומבקשת להעיר בהקשר זה מספר הערות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכך, יש להוסיף גם את גילו המתקדם של סבי ובמיוחד העובדה כי מצבו הבריאותי הינו קשה במיוחד, וניתן לראות אף את ההוצאות הרפואיות הנכבדות מושא התביעה דנן אשר הנתבע נידרש להשיבן.
בעקבות הדיון עלתה השאלה מדוע לא אושרה התושבות לתובע לתקופה מרץ עד יוני 2013, אף שהבקשה לאישור תושבות הועברה למשרד הפנים כבר בחודש אפריל 2013.
התובע הגיע לישראל למטרות עליה, בחודש מרץ 2013.
במכתב נאמר: "בהמשך למכתבה של עו"ד ולנטינה גלין, הריני להשיב כי מעמד של תושב ישראל נקבע רק מיום האזרחות. אין אפשרות לתת תושבות לאדם שהוא לא תושב גם אם הוא שוהה בישראל כתייר. יש לפנות למשרד הפנים לשנות את תאריך האזרחות". התביעה לבית הדין לעבודה הוגשה בחודש יוני 2018.
...
ביחס לטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע, נטען בתצהיר: לעניין טענת ההתיישנות אטען כי על הטענה להידחות, שכן באת כוחו הקודם של סבי, עו"ד ולנטינה גלין, ניתקה את הקשר עמו ולא מסרה את החלטות הנתבע.
סוף דבר לאור כל האמור, טענת ההתיישנות מתקבלת ותביעת התובע נדחית הן מחמת התיישנות והן לגופה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכוונתה היה לעלות לישראל מתוקף יהדותה, אלא שבסוף שנת 2019, ברחה בבהילות מדרום אפריקה לישראל, בשל רדיפה קשה שחוותה שם עקב הליך להתאמה מגדרית ושינוי מין, כשאין בידיה חלק מהמסמכים הדרושים לקבלת מעמד עולה בישראל.
זאת משום שהתובעת לא מלינה על כך שלא קיבלה מרשות האוכלוסין מעמד "עולה" בישראל, אלא היא מלינה על סרוב הנתבע להכיר בה כתושבת לעניין "ביטוח בריאות" מתחילת חודש 3/2022 ולא מסופו; אין לתובעת כל עילה לעתירה נגד רשות האוכלוסין באשר למועד בו ניתן לה מעמד מסוים, משזה הוענק, ונהיר כי אין זו סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לקבוע זכאות לכסוי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי; אם כבר, לבית הדין הסמכות לידון בשאלת קביעת מועד התושבות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי.
על יסוד סעיף זה חויב השר לבחון אפשרות להענקת קיצבת זקנה למי שאינו עוד תושב ישראל בעת הגיעו לגיל הזכאות (בג"ץ 890/99 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן – פרשת חלמיש [5]))" (ראו לעניין זה גם האמור בפיסקה 59 לפסק הדין של בית הדין הארצי בעיניין נדאא חלאילה).
...
לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, להלן החלטתנו: פתח דבר התביעה דנן עניינה עתירה לקביעה כי התובעת הייתה תושבת לעניין חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות ביום 1.3.22.
טענות התובעת : התובעת טוענת מנגד כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף וזאת מהטעמים הבאים : הנתבע התעלם במשך חודשים רבים מפניות התובעת (נספחים ת/10-11).
נוסף על האמור, הגענו לכלל מסקנה כי דין טענת הנתבע בדבר סילוק על הסף של התביעה מחמת היעדר יריבות, להידחות.
אולם הנתבע לא השיב לפניותיה, משכך אין מקום לקבל את הטענה כי יש לדחות את התביעה מחמת היעדר מכתב דחייה של הנתבע, עליו היא מבקשת לערער.
סוף דבר – הבקשה לסילוק על הסף, נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ד. בחודש 4/10 הגיע לגיל 70 המזכה בגימלה ללא תלות במבחן הכנסות.
השאלה שבמחלוקת הוגדרה בהחלטת כב' השופטת איצקוביץ ז"ל מיום 9/7/22: "האם התובע זכאי לקיצבת אזרח ותיק (תושב ישראל) מחודש 5/15 עד לחודש 5/20". כאמור – לאחר הגשת התביעה, הנתבע הכיר בזכאות החל מחודש פברואר 2018.
הטענות העובדתיות שהעלה התובע בתצהירו אודות "מירב הזיקות" אשר לטענתו הופכות אותו לתושב ישראל, שעה שאין חולק כי התגורר בהולנד, אינן רלבאנטיות נוכח הוראות החוק כמפורט לעיל.
...
מכתב מיום 5/6/16 המתייחס לתביעה לקצבת זקנה מיום 23/12/15 ובו נכתב כי התביעה נדחית שכן לא נמסרו כל הנתונים הנדרשים להחליט בה וכי התובע נדרש להמציא לנתבע מסמכים אודות תקופות ביטוח מהולנד ושומות מס לשנים 2005 עד 2010.
התובע הגיש את התביעה לבית הדין לעבודה בחודש פברואר 2022, למעלה משנה לאחר שקיבל את ההודעה מיום 17/5/20 אף מטעם זה יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.
לאור האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו