בית המשפט ציין כי "מתסקיר שירות המבחן למבוגרים עולה, כי הנאשם אינו מוצא צורך בטיפול ייעודי בתחום הסמים ולדבריו, יכול להפסיק עצמאית את השמוש בהם כאשר הוא מרוכז בפרויקטים".
לזכות המערער הובאה הודאתו ולקיחת האחריות, הפרוגנוזה החיובית מטעם שירות המבחן ואי איתור שרידי סמים בבדיקות שערך שירות המבחן, וכן העובדה שהמערער עובד בעסק המשפחתי, ואף עורך אירועים פרטיים כשף.
דיון והכרעה
לאחר שבחנו את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו של המערער, תסקירי שירות המבחן, וגזר הדין, ולאחר שנשמעו ונשקלו טענות הצדדים, כמו גם מכלול הנסיבות, באנו למסקנה כי דין העירעור להדחות, וכי הענישה אשר הוטלה על ידי בית משפט קמא לא רק שאין בה חומרה המחייבת היתערבות ערכאת העירעור, אלא שיש בה אף כדי להקל עם המערער בנסיבות החמורות של ביצוע העבירה, כאשר מאסר מותנה אינו מרתיעו מלבצעה.
במסגרת הקשר שכרו השלושה דירה, ובה גידלו סם מסוכן מסוג קאנבוס, תוך שחיבלו במונה החשמל של הדירה והתחברו במישרין למערכת החשמל, והחזיקו בדירה שתילי קאנבוס במשקל כולל של 92 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע כי מיתחם העונש ההולם בעיניינו של המערער נע בין 28 ל-52 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, והפעיל מאסר מותנה שהוטל עליו – חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שהוטלו על המבקש 42 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס כספי בסך של 5,000 ש"ח. על רקע שקולי אחידות הענישה ובהנתן תסקירים חיוביים בעיניינו של המערער, ועל מנת לעודדו להמשיך בדרך השיקומית, העמיד בית המשפט העליון את תקופת המאסר בפועל שירצה המערער על 36 חודשים חלף 42 חודשים.
בנוסף, למרות שחלפה פחות משנה מהטלת המאסר המותנה ועד לתחילת ביצוע העבירה וגידול הסמים המסוכנים, בית משפט קמא הלך עוד לקראת המערער ואת המאסר המותנה הפעיל כך שמרביתו (חודשיים מתוך שלושה), מרוצה בחופף למאסר בפועל, והעונש הכולל אשר הוטל על המערער הנו 15 חודשים.
...
אשר לטענת הציפייה כפועל יוצא משליחת המערער לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות – לא מצאנו כי יש בעצם העובדה שבית משפט קמא החליט לשלוח את המערער לקבלת חוות דעת, כדי להוות שיקול מכוחו תוטל ענישה הנמוכה מהרף העליון של אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות.
לאור כל האמור, אנו מוצאים כי הענישה אשר הוטלה על המערער מקלה עימו, לאור העבירה, חומרתה, חומרת נסיבות ביצועה, עברו הפלילי הרלבנטי של המערער, המאסר המותנה אשר אינו מרתיעו, והעדר הליך שיקום של ממש, תוך בעייתיות בקבלת האחריות וניתוק קשר עם שירות המבחן.
אשר על כן, הערעור נדחה.
