גידול והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית

בע"פ 2194/14 אליהו בן שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.9.14), היתקבל עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן.

...

על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוג קנאביס ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:  ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.10.18), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור סם וגניבת חשמל.

בנוסף, התחשבתי לקולא בכך שבסופו של דבר נתפס סם הקנאביס, מבלי שנעשה ניסיון לסחור בו ומבלי שישנם נפגעי עבירה כתוצאה מסחר בסמים.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ומהצורך למגר את עבירות הסמים, אני סבור, כי בנסיבות המיוחדות שבענייננו, בהן ניכר, כי הליך שיקומו של הנאשם משמעותי, ראוי להעדיף את האינטרס השיקומי לנאשם ולחברה כולה, לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד צו מבחן.

  סוף דבר לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

רע"פ 6987-13 אנטוני אברמוב נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.10.13) נדחתה בר"ע שהגיש המבקש על גזר דינו על פיו הוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית בגין עבירות גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון ובלא ביטוח.

...

לעניין מדיניות הענישה הנוהגת עיינתי גם: ברע"פ 314/16 בן צבי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.2.16) נדחה ערעורו של נאשם אשר הוחמר עונשו מ6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל10 חודשי מאסר בפועל בגין גידול סמים בנסיבות בהן שכר הנאשם דירה לצורך גידול הסם ושימוש בכלים כדוגמת שלושה משקלים אלקטרוניים, 200 אדניות, 27 מנורות, חומרי דישון ואמצעים נוספים לגידול הסם והחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

סמכותו של בית המשפט להורות על עונש פסילה ביחס למורשע בעבירות סמים אינה מסויגת על פי לשון החוק ובית המשפט רשאי לצוות על עונשו זה נוסף על כל עונש אחר.

לאור כל האמור הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר לתקופה של 8 חודשים בדרך של עבודות שירות.

רע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל (25.2.2021) - המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך ששכר שתי יחידות ומחסן הצמודים לבית קרקע בהם הקים מעבדה לגידול קאנבוס במשקל כולל של 38 ק"ג. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה שנע בין 10 ל- 28 חודשי מאסר, אך חרג מהמתחם שקבע והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בשל שקולי שקום.

...

" מתן משקל משמעותי להליך השיקום בגדרו של המתחם הובילה אותי למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף התחתון של מתחם הענישה.

סוף דבר על יסוד כלל השיקולים שפורטו לעיל, ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 2194/14 אליהו בן שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.09.2014) המערער הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן.

...

ת"פ (מחוזי מרכז) 2456-07-10 מדינת ישראל נ' תבל (8.5.11), בו הוטל על נאשם עונש מאסר בן 8 חודשים בשל גידול סם מסוג קנבוס בכמות של כ- 8.9 ק"ג. אני סבורה שבנסיבות העבירות בתיק זה מתחם העונש ההולם נע בין עונש של 9 חודשי מאסר ועד לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל בנוסף לעונשים נלווים.

במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 31.12.20 ועד 8.1.21 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים.

בהתאם להסכמות הצדדים אני מורה על חילוט סכום של 4,000 ₪ התפוס ביתרת הפק"מ בחשבון בנק דיסקונט הרשום על שם שביט אלקיים לטובת קרן לחילוט סמים.

מכל האמור ניתן לומר כי אכן קיימת אחיזה של שתי הגישות בפסיקה של בית המשפט העליון לגבי עבירות של גידול סמים מסוכנים מסוג קנביס, וכן עבירות של סחר והחזקה שלא לצריכה עצמית של סמים מהסוג האמור, אולם, וכפי שצוטט לעיל, יתכן כי שתי הגישות תובלנה לאותן המסקנות ביישום העובדות והנסיבות.

...

בהתייחסו לכך, לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות שלפיה יש אחיזה ל"גישה האחידה" בקרב מרבית שופטי בית המשפט העליון אולם הוסיף כי "... בחיי המעשה השוני בין הגישות אינו רב כפי שניתן היה לחשוש. כללים וחריגים לכללים דומים בעיקרם לברירות מחדל – הכלל מתווה את נקודת הפתיחה של הניתוח, אך לא את תוצאתו, הנגזרת בעיקרה מעובדות המקרה ומנסיבותיו. תחת שתי הגישות – בית המשפט נדרש לבחון את נסיבות המקרה הנדון בהתאם לאותו מערך זהה של שיקולים שהותוו בפסיקה...", וכן כי "אמנם, לפי גישה אחת הכלל הוא שיש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ככל שישנה חלופה הולמת), בעוד שלפי הגישה האחרת הכלל הוא שיש להורות על מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח. אולם, בין כך ובין כך יש מקום לבחון את עילת המעצר בהינתן נסיבות המקרה הקונקרטי. על כן במקרים רבים יישום השיקולים המנויים לעיל יוביל לאותה מסקנה, ללא תלות בגישה הננקטת...". בשים לב לאמור, ובין אם שאלת המעצר הייתה נבחת לפי "הגישה האחידה" או נבחנת לפי "הגישה המאבחנת", הורה בית המשפט העליון על בחינת אפשרות המרת המעצר הממשי למעצר בפיקוח אלקטרוני.

מן הצד האחר, מצא בית המשפט העליון להורות על שחרור מי שהואשם בעבירה שעניינה החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, על כך שהחזיק 6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנאביס, גם ללא שנערך תסקיר מעצר, ובכך אימץ את החלטת בית המשפט השלום והתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקיבלה את הערר על השחרור מהמעצר (בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.6.2021)).

בית המשפט העליון התייחס להיעדרו של תסקיר מעצר טרם אישור השחרור מהמעצר וקבע בעניין זה את הדברים הבאים: " יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שהחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תתבסס על עמדה מקצועית של שירות מבחן. יחד עם זאת, כידוע, אין פירושו של דבר כי בית המשפט מנוע בנסיבות המתאימות לשקול ולשחרר נאשם לחלופת מעצר גם בהיעדר תסקיר בעניינו...". החלטות נוספות אימצו את "הגישה המאבחנת" וקבעו כי גם במקרה בו יוחסו עבירות של גידול סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של כמעט 200 ק"ג של הסם האמור, יש לבחון שחרור לחלופת מעצר לאחר הפנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר, אך זאת בהינתן גם עבר פלילי מכביד (בש"פ 2257/23 עטיה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2023)).