גידול והחזקת סמים מסוכנים ללא היתר

הנאשם החזיק בדירה לצורך גידול סם מסוכן מסוג קאנבוס ללא היתר וללא רישיון, וזאת החל ממועד שאינו ידוע למאשימה, ועד ליום 25/11/19, מועד בו נערכה פשיטה של המישטרה על הדירה (להלן: התקופה).

...

· אני מורה על הטלת צו מבחן על הנאשם למשך 18 חודשים, כאמור בתסקירו של שרות המבחן.

· אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 10,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

     · אני מורה על חילוט לטובת קרן החילוט כאמור בסעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים של הרכוש הבא הנזכר בבקשת החילוט בכתב האישום המתוקן: 3 מדי לחות;11 מאווררים; 3 מסנני אוויר; 17 כוורות תבניות תאורה עם מכלול קירור (204 נורות); 4 מפוחים; 64 אדניות; 3 מזגנים ניידים; כסף מזומן בסך 1620 ₪.

הנאשם החזיק בסמים המסוכנים הנ"ל ללא היתר כדין להחזקתם ושלא לצריכתו העצמית בלבד.

כגורמי סיכוי שקל שירות המבחן את התמיכה המשפחתית של מישפחת הנאשם, הכרתו בפסול שבמעשיו, מחויבותו לגידול בתו והיותו נתון בהדרכה הורית.

...

· אני מורה על הטלת צו מבחן על הנאשם למשך 18 חודשים, כמומלץ בתסקירו המשלים של שרות המבחן.

· בהסכמת ההגנה ולאחר שהמדינה חזרה בה, כאמור, מהבקשה לחילוט הדירה בגוש 15510 חלקה 123 במועצה המקומית מגדל (רכיב מספר 3 בבקשת החילוט בכתב האישום המתוקן), אני מורה על חילוט כל יתר הרכוש המפורט בבקשת החילוט בכתב האישום המתוקן- סכום של 13,055 ₪ במזומן; זכויות הנאשם בגוש 10039 חלקה 30 במועצה המקומית אליכין; רכב שטח מסוג פולאריס מ.ר. 9118634; רכב מסוג טויוטה מ.ר. 10669201; רכב מסוג מיניקופר מ.ר. 5439516, וכל זאת לטובת קרן החילוט כאמור בסעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים.

· אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 8,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

בדירה זו החזיק המשיב לצורך גידול סם מסוכן מסוג קנביס ללא היתר וזאת החל מיוני 2019 עד 28.10.19 מועד בו נערכה פשיטת המישטרה על הדירה.

...

לעומת זאת, סבורים אנו שיש מקום להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב, ובהתאם לכך אנו קובעים שחלף שמונה חודשי מאסר על-תנאי למקרה והמשיב יעבור עבירת פשע לפי הפקודה, תבוא תקופה של 12 חודשי מאסר על-תנאי, ולמקרה והמשיב יעבור עבירת עוון לפי הפקודה, תעמוד תקופת המאסר המותנה על 6 חודשים, חלף שלושת החודשים שקבע בית משפט קמא.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אנו דוחים את ערעור המדינה באשר לתשעת חודשי המאסר לריצוי בעבודות שירות שהטיל בית משפט קמא על המשיב.

אנו מחליטים להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב.

רע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל (25.2.2021) - המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך ששכר שתי יחידות ומחסן הצמודים לבית קרקע בהם הקים מעבדה לגידול קאנבוס במשקל כולל של 38 ק"ג. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה שנע בין 10 ל- 28 חודשי מאסר, אך חרג מהמתחם שקבע והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בשל שקולי שקום.

על מנת להעריך את סכויי השקום כי יש לבחון בין היתר את המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עבר; הישתלבות מוצלחת בהליכים טפוליים שונים; אינדיקאציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה.

...

" מתן משקל משמעותי להליך השיקום בגדרו של המתחם הובילה אותי למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף התחתון של מתחם הענישה.

סוף דבר על יסוד כלל השיקולים שפורטו לעיל, ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

למותר לציין כי בעיניין אבו קרינאת דובר על גידול והפקה של סמים מסוכנים מסוג קנביס, ללא היתר כדין, במשקל של כ-150 ק"ג, וכן החזקת סמים מסוג זה במשקל של כ-2.8 ק"ג. באותו מקרה קבע בית המשפט העליון, לאחר שכבר היתקבל תסקיר מעצר, כי מן הראוי להורות על העברת העורר למעצר בפקוח אלקטרוני.

...

בהתייחסו לכך, לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות שלפיה יש אחיזה ל"גישה האחידה" בקרב מרבית שופטי בית המשפט העליון אולם הוסיף כי "... בחיי המעשה השוני בין הגישות אינו רב כפי שניתן היה לחשוש. כללים וחריגים לכללים דומים בעיקרם לברירות מחדל – הכלל מתווה את נקודת הפתיחה של הניתוח, אך לא את תוצאתו, הנגזרת בעיקרה מעובדות המקרה ומנסיבותיו. תחת שתי הגישות – בית המשפט נדרש לבחון את נסיבות המקרה הנדון בהתאם לאותו מערך זהה של שיקולים שהותוו בפסיקה...", וכן כי "אמנם, לפי גישה אחת הכלל הוא שיש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ככל שישנה חלופה הולמת), בעוד שלפי הגישה האחרת הכלל הוא שיש להורות על מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח. אולם, בין כך ובין כך יש מקום לבחון את עילת המעצר בהינתן נסיבות המקרה הקונקרטי. על כן במקרים רבים יישום השיקולים המנויים לעיל יוביל לאותה מסקנה, ללא תלות בגישה הננקטת...". בשים לב לאמור, ובין אם שאלת המעצר הייתה נבחת לפי "הגישה האחידה" או נבחנת לפי "הגישה המאבחנת", הורה בית המשפט העליון על בחינת אפשרות המרת המעצר הממשי למעצר בפיקוח אלקטרוני.

מן הצד האחר, מצא בית המשפט העליון להורות על שחרור מי שהואשם בעבירה שעניינה החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, על כך שהחזיק 6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנאביס, גם ללא שנערך תסקיר מעצר, ובכך אימץ את החלטת בית המשפט השלום והתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקיבלה את הערר על השחרור מהמעצר (בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.6.2021)).

בית המשפט העליון התייחס להיעדרו של תסקיר מעצר טרם אישור השחרור מהמעצר וקבע בעניין זה את הדברים הבאים: " יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שהחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תתבסס על עמדה מקצועית של שירות מבחן. יחד עם זאת, כידוע, אין פירושו של דבר כי בית המשפט מנוע בנסיבות המתאימות לשקול ולשחרר נאשם לחלופת מעצר גם בהיעדר תסקיר בעניינו...". החלטות נוספות אימצו את "הגישה המאבחנת" וקבעו כי גם במקרה בו יוחסו עבירות של גידול סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של כמעט 200 ק"ג של הסם האמור, יש לבחון שחרור לחלופת מעצר לאחר הפנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר, אך זאת בהינתן גם עבר פלילי מכביד (בש"פ 2257/23 עטיה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2023)).