בית משפט השלום בכפר סבא
ת"פ 12225-07-16 מדינת ישראל נ' מורר
18.1.18
לפני
כבוד השופט אביב שרון
בעיניין: מדינת ישראל – שלוחת תביעות כפר-סבא המאשימה
ע"י ב"כ עו"ד נופר מזולה
נ ג ד
מאהר מורר ת.ז. 033715426-10 הנאשם
ע"י ב"כ עו"ד שאדי נאטור
גזר דין
הערכים המוגנים בבצוע העבירה נלמדים, בין היתר, ממיקומה הגאוגרפי של עבירת קבלת נכסים שהושגו בעוון בחוק העונשין – תחת הפרק של "פגיעות ברכוש". דהיינו, הערך החברתי המוגן הראשון שניפגע מבצוע העבירה הוא שמירה על רכושו וקניינו של הזולת ומניעת פגיעה בו. בהיבט זה, המחוקק לא ערך איבחנה – מבחינה עונשית – בין העבריין שגונב בפועל את הרכוש לבין העבריין המקבל לידיו את הרכוש הגנוב ועונשם של השניים זהה.
בהקשר זה, מוכרות לנו הוראות חוק דומות הממוקמות מיד אחרי הסימן בו מצויה העבירה מושא דיוננו – מתחום גניבת הרכב וקבלת רכב גנוב – אשר גם שם נקט המחוקק בגישה זהה, כך שעונשו של הגונב רכב זהה לעונשו של מקבל הרכב ביודעו שהוא גנוב ועומד על 7 שנות מאסר (סעיפים 413ב'(א) ו-413י' לחוק העונשין).
...
כך כב' הש' לביא בת.פ. (ק"ג) 56279-02-13, מדינת ישראל נ' אל חריזי (15.9.13) –
"סבורתני כי אכן הענישה הראויה של מי שמקבל רכב גנוב, אמורה להיות זהה לעונשו של מי שגונב הרכב, כפי שנקבע לגבי מקבל רכוש שהושג בהתפרצות אל מול הפורץ, ולא בכדי המחוקק קבע כי מדובר בעבירה מסוג פשע. ללא מקבל הרכוש, לא תתקיים התופעה של הגניבה, שכן הגונב רכוש נזקק לשוק של רוכשים ולכשמדובר ברכב שנגנב ומועבר לשטחי הרשות, יש צורך במי שינהג בו".
וכך כב' הש' פרייז בת.פ. (כ"ס) 12942-12-12, מדינת ישראל נ' שגדרי (27.2.13) –
"לענין זה, איני רואה כל הבדל לעניין הענישה בין מי אשר פועל לבצע את הפריצה והגניבה לבין מי אשר בסופו של דבר מקבל לידיו את הרכוש הגנוב... השיקול המרכזי לענין הענישה בהשוואה בין מבצע ההתפרצות והגניבה לבין מקבל הרכוש הגנוב, הינו שהאחד מקיים את השני. הגניבה וההתפרצות לא היו מתבצעות לולא הגנב היה יודע שיש מי שיקבל לידיו את הרכוש הגנוב וכמובן באופן לוגי קבלת הרכוש הגנוב לא היתה מתבצעת אם לא היה נגנב".
ואכן, הרציונאלים העומדים בבסיס הפסיקה המובאת לעיל רלוונטיים – בשינויים המחוייבים – גם לענייננו.
בנסיבות אלה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות ל-15 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי [ראה והשווה ת"פ (רמלה) 1215-09 מדינת ישראל נ' אלאטראש (2.9.10), שם הוטלו (אמנם במסגרת הסדר טיעון) 3 חודשי מאסר בעבודות שרות על נאשם שקיבל לחזקתו 12 מצברים שהושגו בעוון ואשר שווים 3,600 דולר].
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות כמומלץ על ידי הממונה על עבודות השרות בחוות דעתו מיום 17.12.17, ובהסכמת הנאשם.