גזר דין: סיוע לגניבת רכב והחזקת רכוש גנוב

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 43129-03-18 מדינת ישראל נ' מוסא(עציר) בפני כבוד השופט ירון מינטקביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד שירלי אוחיון המאשימה גריח מוסא ע"י עו"ד חיים הדיה הנאשם גזר דין

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של סיוע להתפרצות, סיוע לגניבה, סיוע לגניבת רכב, הפרעה לשוטר, החזקת מכשירי פריצה ונהיגה ללא ביטוח.

על פי עובדות כתב האישום, בליל יום 14.3.18, בסמוך לשעה 2:30, ניכנס הנאשם לישראל ללא היתר וסייע לאדם אחר להתפרץ לדירת מגורים במבשרת ציון, ולגנוב מתוכה מחשב, תכשיטים ומפתחות של מכונית השייכת לבעל הדירה, בכך שהמתין מחוץ לדירה בזמן שחברו התפרץ לתוכה וגנב את הרכוש.

...

ראו לדוגמא בעיניין זה את קביעת בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.2.2008): "נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והינה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד; כך גם באשר למי שהשכים לעבודתו והינה רכבו שהחנה לעתותי ערב איננו, כי נגנב". קביעת בית המשפט העליון המצוטטת לעיל יפה גם לענייננו כאן, בשינויים המחויבים; הנאשמים פרצו לקיוסק בשעה 01:00 לפנות בוקר, ולא נידרש דמיון רב כדי לשער את מפח הנפש של בעל הקיוסק, אשר גילה את הפריצה לאחר התרחשותה, ראה את הנזק שניגרם למקום העבודה שלו, מקור פרנסתו, וכמובן, את העובדה שרכוש בשווי רב, נגנב ממנו.

על פי כתב האישום ה"עקרי", המשיבים סייעו להתפרצות לבית מלאכה, לאחר שאחר התפרץ אליו, והם סייעו "באבטחתו, והעברת הכסף לרכב שהמתין במקום". באותה פריצה גנבו המשיבים והאחר כספת שהכילה תכשיטים בשווי של "בין כ- 100,000 ₪ ועד כ- 50,000 ₪," ומכרו את תכולתה לאחרים במחיר של 88,000 ₪.

בית המשפט המחוזי דחה את עירעורו של המערער, וקבע כי "הגם שהעובדות הכלולות בכתב האישום המתוקן בהן המערער הודה משכללות עבירה של התפרצות לבנין לפי סעיף 407 (ב) בחוק העונשין, שכן, המערער וחבריו התפרצו לבנין ובצעו בו גניבה, הרי שסעיף האישום שיוחס למערער בעיניין זה הוא 407 (א) לחוק העונשין". בהמשך קבע בית המשפט המחוזי, כי - "מיתחם העונש ההולם שנקבע בבית המשפט קמא ואחר כך העונש שנקבע למערער, עושים חסד רב עם המערער. בהחלט ניתן להצדיק מיתחם עונש הולם ועונש חמורים יותר...". עניין אלהוזייל (לעיל): בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה נגד גזר הדין בעיניינו של המשיב (שהוא כאמור הנאשם כאן).

בשנת 2014 נדון אלהוזייל ל- 24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות רבות של פריצה, גניבה, החזקת מכשירי פריצה, קשירת קשר לעשות פשע, זיוף סימני זהוי של רכב, ועוד.

...

בהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את העונש, אנו מקבלים את הערעור, מעמידים את עונשו של המשיב על שנת מאסר בפועל, ומורים שהמשיב ישא את תקופת המאסר על תנאי שלו מת.פ. 63661-11-16, במצטבר.

] אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא נע בין 10 חודשי מאסר בפועל, ועד 24 חודשים.

התביעה טענה שיש לראות בעבירות שהמערער הורשע בהן כעבירות שנעברו במסגרת שלושה אירועים שונים, שלכל אחד מהם יש לקבוע מיתחם עונש הולם בפני עצמו, כמפורט להלן- ביחס לעבירות הפריצה לרכב, חבלה ברכב, החזקת רכוש גנוב, והחזקת סמים לצריכה עצמית – שנעברו בסוף שנת 2014 – 8 עד 16 חודשי מאסר בפועל; ביחס לשתי עבירות התעבורה, שנעברו בחודש מאי 2016, מספר חודשי מאסר בפועל; וביחס לעבירות ההתפרצות לבנין והגניבה, שנעברו בסוף שנת 2016 ותחילת שנת 2017, 36 עד 52 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המערער טוענת כי מיתחם העונש ההולם שבית המשפט קבע, שגוי; עונש המאסר שהוטל על המערער חמור; היה מקום לקבוע את עונשו של המערער בסטיה ממיתחם העונש ההולם ולהפעיל את המאסר על תנאי בחופף למאסר שהוטל בתיק זה. התביעה סומכת את ידיה על גזר הדין של בית המשפט קמא וטוענת כי בסופו של דבר העונש שהוטל על המערער הולם את חומרת מעשיו.

היתייחסות למרכיבים הרלוונטים לו תוך העלאתם על הכתב, מסייעת בהגדרת חומרת המעשים בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם.

...

ב"כ המערער טוענת כי מתחם העונש ההולם שבית המשפט קבע, שגוי; עונש המאסר שהוטל על המערער חמור; היה מקום לקבוע את עונשו של המערער בסטיה ממתחם העונש ההולם ולהפעיל את המאסר על תנאי בחופף למאסר שהוטל בתיק זה. התביעה סומכת את ידיה על גזר הדין של בית המשפט קמא וטוענת כי בסופו של דבר העונש שהוטל על המערער הולם את חומרת מעשיו.

לאחר שעיינו בכל החומרים הנוגעים לענין ושמענו את טיעוני הצדדים, באנו למסקנה שדין הערעור להתקבל.

בסופו של דבר בית המשפט קבע מתחם עונש הולם "כולל" של 60 עד 77 חודשי מאסר.

במקרה זה נראה לנו שהעונש שהוטל על המערער הושפע ממתחם העונש ההולם הגבוה שבית המשפט קבע, ושהעונש בכללו חמור מהראוי למעשי המערער בנסיבותיהם ולמידת אשמו של המערער.

בית משפט השלום בנתניה ת"פ 64217-06-22 מדינת ישראל נ' סלאמה ואח' לפני: כבוד השופט גיא אבנון המאשימה: מדינת ישראל באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה נ ג ד הנאשמים: 1. עבד אלחמיד סלאמה 2. קאסם ואוי 3. מוחמד יוסף בשם המאשימה: עו"ד שחר יערי בשם הנאשם 1: עו"ד מואנס יונס בשם הנאשם 2: עו"ד פאדי חמדאן בשם הנאשם 3: עו"ד מוחמד ענאבוסי גזר דין

בגין אישום זה הורשעו הנאשמים בעבירות גניבת רכב בצוותא, לפי סעיפים 413ב ו-29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת מכשירי פריצה בצוותא, לפי סעיפים 409 ו-29(א) לחוק העונשין; פריצה לבניין שאינו דירה בצוותא, לפי סעיפים 407(ב) ו-29(א) לחוק העונשין; גניבה בצוותא, לפי סעיפים 384 ו-29(א) לחוק העונשין; כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

הנאשמים 1 ו-3 הורשעו בנוסף בעבירת גניבת רכב בצוותא, לפי סעיפים 413ב ו-29(א) לחוק העונשין, ואילו הנאשם 2 הורשע בנוסף בעבירת סיוע לגניבת רכב, לפי סעיפים 413ב ו-31 לחוק העונשין.

3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת רכוש מסוג עוון, למעט החזקת נכס חשוד כגנוב.

...

מבלי להרחיב אומר כי מן העבר האחד, מקובלת עליי טענת ההגנה לפיה שווי התכולה לא ננקב בכתב האישום המתוקן, וכי חומרי החקירה לא כללו אסמכתאות לכך.

אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם מס' 1: 21 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו – 23.6.22.

אני מורה על הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 43385-04-22, גזר דין מיום 25.4.22), זאת במצטבר.

אני מורה על הפעלת 2 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 43385-04-22, גזר דין מיום 25.4.22), זאת במצטבר.

לעניין אישום אחרון זה, הטעים בא-כוח הנאשם כי מדובר בסיוע לבצוע עבירה ולכן, יש להעמיד את המנעד על מחצית זה ההולם את העבירה "המושלמת". הנאשם עותר לגזירת עונשו והעמדתו על 12 חודשי מאסר (8 חודשים בגין האישום הראשון והיתרה בגין האישום השני) מתוכם ינוכו ימי מעצרו בשני ההליכים, כל זאת לצד מאסר מותנה, ותו לא. המשכות ההליך לאחר שנקבע דיון להקראת גזר דין, הנאשם לא התייצב אליו.

רע"פ 4606/16 מסרי נ' מדינת ישראל (14.8.2018): דובר בנאשם שהורשע בשורת עבירות רכוש: גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב (שתי עבירות), פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד לרכב, סיוע בחבלה למזיד ברכב (שתי עבירות), פירוק חלקים מרכב, סיוע בפרוק חלקים מרכב (שתי עבירות), החזקת כלי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

...

לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור לעיל, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולמת ביחס לעבירות מושא האישום הראשון נע בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 26 חודשים, זאת לצד ענישה נלווית.

לעניין המיקום במתחמים, לאחר שקלול של כל האמור, סבורני כי יש למקֵם את עונשו של הנאשם בכל אחד משני המתחמים לעיל, בשליש האמצעי.

אני גוזר בזאת על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל שמשקף 18 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע העבירות מושא האישום הראשון ו-7 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע העבירות מושא האישום השני.