גזר דין: נהיגה בשכרות וסמים, עבר תעבורתי ופלילי חמור

בבוא ביהמ"ש קמא לקבוע את העונש הראוי בגדרי המיתחם לעונש שקבע, הוא הביא בחשבון לחומרה, את העבר התעבורתי והפלילי של המערער, כפי שעולה מגיליון הרשעות תעבורה ופלילי , הכולל 28 הרשעות קודמות בתעבורה הכולל בין היתר, גרימת 3 תאונות (2001, 2005, 2007), נהיגה ללא רישיון (בלתי מורשה לסוג- 2002), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (2004), נהיגה בזמן פסילה (2005), נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (2017) ונהיגה בשיכרות- סמים (2018).

סופו של יום, בית משפט קמא בגזר דין מפורט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים בפועל והפעלה של מאסר על תנאי בתיק אחר של 3 חודשים, סה"כ ירצה הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו ; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה או נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים; פסילה מלנהוג ו/או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים בפועל והפעלה בחופף ו/או במצטבר לפסילה בפועל בתיקים אחרים, כך שנפסל בפועל למשך 5 שנים ; פסילה מלנהוג ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי ותשלום קנס בסך 500 ₪.

אינני סבור כי המקרה הנוכחי מצדיק היתערבות בגזר דינו של בית משפט קמא, בפרט כאשר מדובר בעבירות חמורות המסכנות את בטחון הציבור ואת המשתמשים בדרך כשהמערער צבר לחובתו 28 הרשעות קודמות בתעבורה לרבות: גרימת 3 תאונות (2001, 2005, 2007), נהיגה ללא רישיון (בלתי מורשה לסוג- 2002), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (2004), נהיגה בזמן פסילה (2005), נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (2017) ונהיגה בשיכרות- סמים (2018).

...

לרוב הענישה הראויה לעבירה של נהיגה בזמן פסילה כוללת בחובה גם מאסר בפועל (רע"פ 7612/13שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (18.3.14); דבר הנכון ביתר שאת באשר למורשעים בעלי עבר תעבורתי מכביד, וביחוד כאלה שעומד ותלוי נגדם מאסר מותנה בגין אותה העבירה (רע"פ 5638/13 נכפולגר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.1.2014); רע"פ 321/14 סלאמה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.01.2014); רע"פ 10424/06 לודוויה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.2.07)).

להמחשת האמור לעיל יפים הדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל ( 26.05.2005): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר במערער המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור" כמו כן נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה (ז).

מכל האמור לעיל, האיזון שערך בית המשפט קמא בין שיקולי הענישה השונים הינו ראוי, והעונש שהושת על המערער הולם –ומשקף איזון נכון בין חומרת העבירות, העבר התעבורתי של המערער, האינטרס הציבורי והערכים המוגנים, כן כלל הנתונים לרבות נסיבותיו האישיות.

בית משפט השלום לתעבורה בעכו פ"ל 11281-11-16 מדינת ישראל נ' בן שיטרית 06 יוני 2019 לפני כבוד השופטת אסתר טפטה–גרדי בעיניין: מדינת ישראל באמצעות עו"ד ליאור דוד המאשימה אליעד בן שיטרית באמצעות עו"ד תומר בן חמו, מטעם הסנגוריה הציבורית הנאשם גזר דין

לעניין תכנית של"צ, צוין שבשל היתמכרות ושימוש בחומרים ממכרים, הנאשם לא נמצא מתאים לעבודות של"צ. הערך החברתי המוגן נהיגה בשיכרות היא מהעברות החמורות ביותר שבפקודת התעבורה, שהמחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש פסילת מינימום בת שנתיים (סעיף 39א לפקודה).

בעפ"ת (מרכז) 4518-07-09 ראובן חסן נ' מדינת ישראל ביטא בית המשפט עמדתו כלפי נהיגה תחת השפעת סמים: "אין מקום לחוס על עברייני תעבורה המבצעים עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או בהשפעת סמים. התוצאות הקשות האפשריות כתוצאה מנהיגה זו עשויות לפגוע בכל אחד ואחת מיחידי החברה ללא הבחנה של גיל ומין, אלא בכל אדם באשר הוא אדם בהיותו משתמש בדרך, ואין לך לאדם שאינו משתמש בדרך.... מאסר בפועל הוא העונש הראוי למי שנתפס נוהג בפסילה, והוא העונש הראוי למי שנוהג בשיכרות כשהנהיגה בשיכרות אינה עבירה ראשונה". מדיניות הענישה ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (31.3.11), אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי שהוסיף על גזר דינו של בימ"ש קמא 4 חודשי מאסר בפועל, לנהג שנתפס בפעם השנייה נוהג בשיכרות (אלכוהול).

בפ"ל 11680-08-16 מדינת ישראל נ' ויטלי פוגוסוב (18.12.17) – בהרשעה בשני אישומים של נהיגה תחת השפעת סמים (קאנביס), בסמיכות זמנים של כ-4 חודשים, כשלחובת הנאשם 15 הרשעות קודמות, ועבר פלילי מהשנים 2009-2010, גזר בית המשפט 4 חודשי מאסר, לנשיאה בעבודות שירות, פסילה לתקופה בת 32 חודשים, פסילה מותנית בת 8 חודשים, מאסר מותנה של 7 חודשים, וקנס בסך 1,200 ₪.

...

עם זאת, בהעדר נכונות מצד הנאשם לערוך שינוי משמעותי בחייו, בכל הנוגע לשימוש בסמים, הרי שאין מנוס משליחתו למאסר, מאחורי סורג ובריח.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לחודש מאסר בפועל.

אני דנה את הנאשם ל 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף או נהיגה בשכרות, או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים/סמים.

בית משפט השלום לתעבורה בעכו פ"ל 1070-04-20 מדינת ישראל נ' ח'ואלד 01 מרץ 2022 לפני כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי בעיניין: 1 מדינת ישראל באמצעות עו"ד חנא ארשיד המאשימה 1 חוסיין ח'ואלד באמצעות עו"ד ענאן עליאן עו"ד עזאם נואף הנאשם גזר דין

בית המשפט המחוזי דחה את העירעור בציינו: "מיתחם העונש ההולם לעבירות שיכרות מתחיל מטבע הדברים ברף של 24 חודשי פסילה, נוכח היות זה עונש המינימום על פי הפקודה. המיתחם נע בין 24-36 חודשים לעבירת שיכרות בודדת כאשר היסוד העקרי בקביעת המיתחם, הוא כמות האלכוהול. גם עונש של מאסר, אינו חריגה מהמתחם. מיתחם עונש המאסר בגין עבירה של נהיגה בשיכרות נע בין עונש של מאסר על תנאי, ולעיתים אף ללא מאסר מותנה, לבין עונשי מאסר חמורים של שנה ויותר." ברעפ 4319/16 אייל שרון נ' מדינת ישראל (4.7.16) – בנהיגה בשיכרות (סמים), עבר תעבורתי שכולל 13 הרשעות קודמות, בהן נהיגה בשיכרות משנת 2006.

בפ"ל 11680-08-16 מדינת ישראל נ' ויטלי פוגוסוב (18.12.17) – בהרשעה בשני אישומים של נהיגה תחת השפעת סמים (קאנביס), בסמיכות זמנים של כ-4 חודשים, כשלחובת הנאשם 15 הרשעות קודמות, ועבר פלילי מהשנים 2009-2010, גזר בית המשפט 4 חודשי מאסר, לנשיאה בעבודות שירות, פסילה לתקופה בת 32 חודשים, פסילה מותנית בת 8 חודשים, מאסר מותנה של 7 חודשים, וקנס בסך 1,200 ₪.

לאחר ששקלתי טיעוני המאשימה, ועיינתי בפסיקה ובמתחם הענישה הנוהג, נוכח רף החומרה הגבוה של עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, מחד גיסא, ומאידך גיסא, היותה של העבירה ראשונה מסוגה, כשלעבירה לא התלוותה עבירה חמורה נוספת, ובהיתחשב בעברו התעבורתי, אני סבורה שאין מקום לגזור על הנאשם רכיב של מאסר.

...

לאחר ששקלתי טיעוני המאשימה, ועיינתי בפסיקה ובמתחם הענישה הנוהג, נוכח רף החומרה הגבוה של עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, מחד גיסא, ומאידך גיסא, היותה של העבירה ראשונה מסוגה, כשלעבירה לא התלוותה עבירה חמורה נוספת, ובהתחשב בעברו התעבורתי, אני סבורה שאין מקום לגזור על הנאשם רכיב של מאסר.

מכלול רכיבים זה, אני סבורה, ייתן מענה הולם לעקרון ההלימה בענישה.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לשלושה מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, או נהיגה בשכרות, או נהיגה בשכרות מכח סרוב, או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים/סמים.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים פ"ל 2733-12-19 מדינת ישראל נ' קידר(עציר) 02 אוגוסט 2022 לפני כבוד השופט ארנון איתן בעיניין: מדינת ישראל המאשימה משה קידר (עציר) הנאשם גזר דין

ביום 27.6.21 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בתיק פ"ל 2733-12-19, בעבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נ"ח), תש"ל – 1970 (להלן: "פקודת הביטוח"), נהיגה בשיכרות סמים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

צוין, כי הנאשם מעיד במעשיו שהוא מעדיף את טובתו שלו- על פני טובת משתמשי הדרך ועל כך מעיד הן עברו התעבורתי והן עברו הפלילי.

באשר לחומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה נקבע ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן (8.5.07), כי במעשה זה מסכן הנהג נהגים והולכי רגל כאחד ומבטא זילזול בצוים של בית-המשפט.

...

יתר העבירות ישנות כולן והן מסוג ב.מ. נתונים אלו, יכולים לבסס מסקנה סבירה, כי אכן, כמאמר ההגנה, העבירות החמורות שבמרשם בוצעו בתקופה משברית, בהן הנאשם הידרדר לשימוש בסם.

ביחס לגזר הדין נטען, כי לחובת המערער עבר פלילי ותעבורתי עשיר ביותר, הוא לא הורתע מהליכים משפטיים קודמים נגדו, ממאסרים מותנים ומפסילות שהושתו עליו; והוא מסכן את משתמשי הדרך בעצם נהיגתו תחת השפעת סם ובעודו בפסילה.

נוכח חומרת העבירות שעבר המערער, דהיינו השילוב שבין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשיכרות (סמים), ונוכח העבר המכביד של המערער בתחום הפלילי והתעבורתי, בהיתחשב גם בעובדה שהמערער לא הורתע מקיומו של מאסר מותנה שריחף מעל ראשו ומכך שנידון בתיק הקודם לעונש מאסר לריצוי בעבודות שרות, הרי שהעונש שהוטל עליו בתיק זה - 10 חודשי מאסר בפועל, אינו חמור כלל ועיקר.

ביום 15/11/15 נדון המערער בגין עבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בקלות ראש, לענישה הכוללת פסילה של 13 חודשים וחצי ומאסר על תנאי; בחלוף כחודש וחצי בלבד נתפס המערער כשהוא נוהג בזמן פסילה, והוא נדון על כך ביום 1/7/19 להארכת המאסר המותנה, צו מבחן, צו של"צ ופסילה של 8 חודשים; בחלוף פחות משנה ממועד גזר הדין, ביצע המערער עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה, שם נדון כאמור ל-8 חודשי מאסר בעבודות שרות ולפסילה בת 36 חודשים, ופחות משנה לאחר מכן ביצע את העבירות נשוא כתב האישום בעניינינו.

...

אשר לערעור על הכרעת הדין, טען ב"כ המערער כי בית המשפט קמא שגה כשהרשיע את המערער, וכי יש להורות על זיכויו של המערער מכל העבירות שבהן הורשע, מהטעמים שיפורטו להלן, אשר כולם הועלו גם בפני בית המשפט קמא.

ויודגש, גם לו המערער לא היה מואשם בעבירה לפי סעיף 66 לפקודה, הוא היה מורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שכן מדובר במי שנכח בבית המשפט ושמע שרישיונו נפסל למשך 36 חודשים, ולמרות זאת לא כיבד את החלטת בית המשפט וחזר לנהוג, תוך שהוא מסתמך על רשיון הנהיגה שהוצא לו בטעות (תוך שאף טען בפני השוטרים כי אינו מבין מדוע טוענים כלפיו שהוא נוהג בפסילה שהרי יש לו רשיון).

נוכח כל האמור, הערעור על הכרעת הדין נדחה.

לאור כל האמור, גם הערעור על גזר הדין נדחה.