המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.
בית משפט השלום בגזר דינו עמד על חומרתן של עבירות הסמים, וקבע כי המבקש פגע באופן משמעותי בערכים המוגנים ביסוד עבירות אלו, ובכללם, שמירה על שלום הציבור, בריאותו ובטחונו.
הודגש כי "לא מצאנו כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא אשר חזר והושיט יד למערער [המבקש – י' א'], אך המערער [המבקש – י' א'] הוא שהביא את תוצאת גזר הדין על עצמו", כך בשל העובדה שהמבקש סירב לפנות לעריכת תסקיר משלים בעיניינו, משביקש לסיים את ההליך ללא דחיות נוספות.
...
הודגש כי "לא מצאנו כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא אשר חזר והושיט יד למערער [המבקש – י' א'], אך המערער [המבקש – י' א'] הוא שהביא את תוצאת גזר הדין על עצמו", כך בשל העובדה שהמבקש סרב לפנות לעריכת תסקיר משלים בעניינו, משביקש לסיים את ההליך ללא דחיות נוספות.
הובהר, כי בניגוד לטענות המבקש, אין בעניינו "אינדיקציה" לאופק שיקומי המאפשר התחשבות בעונשו, ומשכך אין מנוס מגזירת עונש הרתעתי מוחשי.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה אפוא נדחית.
