גזר דין לנאשם שהורשע בגניבת נשק ורכב

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 15842-11-20 מדינת ישראל נ' חושיה(עציר) ואח' בפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד דנה חביליו מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) המאשימה נ ג ד 1.דאוד חושיה ע"י ב"כ עו"ד אוסאמה חאלבי 2.אחמד אבו סמען ע"י ב"כ עו"ד עיסא מוחמדי 3.אבראהים ג'אבר – גזר דינו יינתן בנפרד 4.יוסף שרקאוי ע"י ב"כ עו"ד נאיל זחאלקה הנאשמים גזר דין

הוא הורשע באישום 3, בגניבת תיק ובו חלקי נשק ותחמושת מתוך רכב; באישום 4 בנשיאת נשק וירי באיזור מגורים; באישומים 5, 8, 9, 10 העוסקים בשיחות והכנות שונות לקראת עיסקאות נשק ושימוש בנשק; באישום 12 בהדחה וחקירה ושיבוש מהלכי משפט במטרה לפגוע בחקירת ארוע ירי; באישום 17 במעורבות בניסיון לייצר ולשפר כלי נשק או חלקי נשק ובאשום 19 בעבירות פציעה ואלימות במטרה לשבש חקירת ארוע שוד.

...

בשים לב לכך שהנאשם ריצה למעשה 2 חודשי מאסר בפועל, אני סבורה שניתן להימנע מהטלת עונש מאסר נוסף, בין במאסר ממש ובין בעבודות שירות.

סיכום לאור כל האמור עונשיהם של הנאשמים יהיו כמפורט להלן: נאשם 1 על עבירות הנשק אני גוזרת על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

על עבירות האלימות אני גוזרת על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, שירוצו אחת בחופף ואחת במצטבר למאסר על עבירות הנשק.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"פ 36603-02-17 מדינת ישראל נ' אבו כף(עציר) בפני כבוד השופטת גילת שלו המאשימה מדינת ישראל הנאשם ראדי אבו כף (עציר) ע"י ב"כ עו"ד אורי בן נתן גזר דין

כאמור בכתב האישום, במעשיו אלו גרם הנאשם לתאונת דרכים קטלנית והביא למותו של המנוח עקב נהיגתו, תוך נטילת סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאה הקטלנית והכל כדי להימלט מהשוטרים; גרם למתלונן חבלה חמורה באמצעות רכב שהוא כלי נשק; ניסה ביחד עם המנוח לגנוב רכב ונהג ללא רשיון נהיגה.

עוד ראוי לציין בנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, כי בעניינינו הורשע הנאשם בנוסף בעבירה של נסיון לגניבת רכב; כאשר לגבי עבירות הרכוש החמורות, ובהן עבירות הקשורות בכלי רכב, נקבע בפסיקה כי הן הפכו ל"מכת מדינה" וכי יש להטיל בגינן, כשלעצמן, ענישה מחמירה הכוללת לרוב עונשי מאסר משמעותיים (ראו למשל ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06), רע"פ 10899/08 אבו עישה ואח' נ. מדינת ישראל (29.12.08), רע"פ 9992/06 וקנין נ' מדינת ישראל (7.11.07)).

...

לאור כל האמור לעיל, לאור חומרת העבירות שביצע הנאשם ושילובן יחד, לאור פגיעתן הגבוהה בערכים המוגנים, ולאור מדיניות הענישה הנוהגת כעולה מהפסיקה, בשינויים המתחייבים תוך שקלול השוני בעובדות ובנסיבות; אני מקבלת את מתחם העונש לו עתר ב"כ המאשימה, וקובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול המעשים בהם הורשע הנאשם, נע בין 6 ל-10 שנות מאסר בפועל, זאת לצד פסילה בפועל שבין 10 ל-20 שנים, ופיצוי לנפגעי העבירה.

למרות האמור, לאור נימוקי הקולא שפורטו לעיל, החלטתי להציב את עונשו של הנאשם בסמוך מעל אמצע המתחם שנקבע.

לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 וחצי שנים.

דא עקא, בית משפט קמא ציין בגזר-דינו (עמ' 32) לחומרה, שכוונת המערער הייתה למכור את הנשק לאחר/ים, וחזר על-כך שיש להתייחס בחומרה לכוונתו של המערער למכור את הנשק שגנב (עמ' 34 לגזר הדין), ואף הפנה לפסק דין של בית-המשפט העליון (ע"פ 5833/07 ח'ורי נ' מדינת ישראל (18.11.07), שם נדחה ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של עסקה בנשק והחזקת סכין לאחר שמכר נשק לסוכן משטרתי כשלחובתו מאסר מותנה בר הפעלה.

כמו-כן מציין הסניגור, שבית משפט קמא הפנה לע"פ 4530/19, גזאווי נ' מדינת ישראל (11.8.19) ובקש ללמוד גזרה שווה מאותו פסק דין, הגם ששם מדובר היה בנשיאת נשק, נשיאת אביזר, פריצה לרכב וגניבה מרכב, וזאת לאחר שהנאשם (שם) הורשע בגניבת נשק של חיילת בנמל התעופה ובית המשפט (שם) שקל לחומרה את העובדה שהנאשם לא החזיר את הנשק שגנב, ואילו המערער לא הורשע בנשיאת נשק, ובסופו של יום הנשק נתפס, וההחזקה הייתה רגעית בלבד.

דברים ברוח זו נאמרו בע"פ 46/84 מדינת ישראל נ' סבח, פ"ד לח(4) 752, בעמ' 754-753: "בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להיתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטין של עבירות אלה, לחשש של מאות מישפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שניגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על איזור שלם ומשליטים טירור בין תושביו. העונש המוטל בשל מעשים כאלה חייב לתת ביטוי גם להיבט זה, מה שלא ניתן לומר ביחס לעונש שהושת על המשיב במקרה דנן..."   בע"פ 5560/06 כאמל דויאת נ' מדינת ישראל (30.10.06), הורשע המערער (שם) בהתפרצות לדירת מגורים, היזק לרכוש, גניבה ונשיאת נשק ללא רשות ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל לרבות מאסר מותנה.

...

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: (1) אנו מקבלים חלקית בלבד את ערעורו של המערער במובן זה שחלף 18 חודשי המאסר שהטיל בית משפט קמא על המערער יבואו 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של המערער מיום 13.7.18 עד 12.9.18.

אנו מורים למערער להתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום ראשון 25.7.2021 עד השעה 10:00 או על-פי החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

על מזכירות בית-המשפט להנפיק פקודות מאסר מתוקנת בהתאם לאמור בפסק דין זה. עוד ובנוסף, אנו מורים למזכירות בית-המשפט להמציא את העתק פסק הדין אל: (1) שירות בתי הסוהר.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 530-02-13 מדינת ישראל נ' קובלבסקי(עציר) ואח' 25 נובמבר 2013 לפני השופט יעקב שפסר המאשימה מדינת ישראל הנאשמים 1. אלכסיי קובלבסקי (עציר) 2. דניס שוורצפל (עציר) <#2#> נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד עודד קלר ב"כ הנאשם 1 עו"ד קטי צווטקוב ב"כ הנאשם 2 עו"ד אייל שמחוני <#3#> גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבודות כתב אישום מתוקן בעבירות קשירת קשר לפשע, נסיון התפרצות בנסיבות מחמירות, גניבה מרכב או פירוק רכב והחזקת נשק (עבירות לפי סעיף 499(א)(1),סעיף 408 (בנסיבות סעיף 407 ביחד עם סעיף 25), סעיף 413 ד (ב) וסעיף 144 (א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977).

...

מכל מקום, נוכח הודייתם והבעת החרטה מצידם, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשמים תוך הותרת פתח של תקווה לחזרתם עם שחרורם לחיים נורמטיביים.

בהנתן כל האמור, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשמים והנני דן אותם כדלקמן: הנאשם 1: מאסר למשך 42 חדשים מתוכם, 30 חדשים יהיו לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו (16.1.13), והיתרה תהא על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור משך 3 שנים משחרורו, אחת העבירות בהן הורשע, בין כעבירת נסיון ובין כעבירה מוגמרת.

בהתחשב נסיבותיהם האישיות והכלכליות ונוכח תקופת המאסר שהושתה עליהם, החלטתי להימנע מהשתת מרכיב כספי במסגרת גזר הדין.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 10174-01-23 מדינת ישראל נ' נאסר(עציר) ואח' לפני כבוד השופטת מרב גרינברג בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד יעל תרם הנאשמים 1. סאהר נאסר (עציר) 2. אמיר אבו נדא (עציר) שניהם ע"י ב"כ עוה"ד איהאב ג'לג'ולי גזר דין

הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, נאשם 1- בעבירת החזקת נשק בלא רשות, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), נשיאה והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק ובעבירת ירי מנשק חם, לפי סעיף 340א(ב)(1) לחוק, ונאשם 2 בעבירות של סיוע לנשיאה והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) וסעיף 31 וסיוע בעבירת ירי מנשק חם, לפי סעיף 340א(ב)(1) וסעיף 31 לחוק.

במועד זה בסמוך לשעה 02:00 נסעו הנאשמים ביחד ברכב בבעלות הנאשם 1 מסוג מזדה לעבר בית המתלונן בטירה, כשהם נושאים עימם את האקדח וכלי נשק נוסף ומחסניות המכילות תחמושת תואמות.

כל אחד מהם נדון למאסר בן 36 חודשים, חלף 24 חודשי מאסר שהשית עליהם בית המשפט המחוזי; בע"פ 1059/21 פלוני נ' מדינת ישראל (29.04.2021)- נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בהחזקת אקדח גנוב וירי מספר יריות לעבר קטין עמו היה מסוכסך.

...

אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם 1 בגין האישום הראשון מצאתי לקבוע מתחם עונשי הנע בין 40-60 חודשי מאסר, בגין האישום השני מתחם הנע בין 16-30 חודשי מאסר.

באשר לנאשם 2, בשים לב למתחם שנקבע בעניינו של נאשם 1, הכולל גם עבירת החזקת נשק, ולכך שהורשע בעבירות סיוע ברף גבוה בנסיבות המחייבות הטלת עונש העולה על מחצית עונשו של נאשם 1, אני קובעת מתחם עונשי הנע בין 20-42 חודשי מאסר.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1- בגין תיק זה -54 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 17.12.22.