גזר דין לנאשם בעבירות איומים והפרעה לשוטר

כתב האישום המתוקן: הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

לאור האמור, עתרה ההגנה להטלת ענישה צופה פני עתיד או לחילופין להסתפק בתקופת בה היה הנאשם במעצר בגין תיק זה. דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין: הנאשם מסר כי הוא מצטער, וכי הוא גר ומטפל באימו לבד.

...

בעבירות האיומים, פסיקות בתי המשפט הן רבות ומגוונות וקיים מנעד רחב של ענישה, והכל כפועל יוצא מהסיטואציות הרבות והמגוונות העשויות לאפוף את עבירה: ראה למשל, רע"פ 1293/08 קורניק נגד מדינת ישראל (2008), שם נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע באיומים כלפי בת זוגו ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג (מחוזי מרכז) 20395-04-12 אלכסנדר פריגין נגד מדינת ישראל (2012) וכן רשות הערעור באותו עניין – רע"פ 9118/12 – שם דובר על נאשם שהורשע בעבירות איומים, נעדר עבר פלילי, אשר נדון ל- 4 חודשי מאסר על תנאי; עפ"ג (מחוזי מרכז) 52083-12-10 קפש נגד מדינת ישראל (2011), שם נדחה ערעורו של נאשר שהורשע בביצוע עבירת איומים כלפי גרושתו ונדון ל-7 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 8062/13 ברזק נגד מדינת ישראל (2014), שם הורשע הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור כלפי שוטרים.

בכך, אני סבור כי יש להפחית מעוצמת הטלת האימה והפחד על המתלונן, אשר לא חווה את האיום בפניו, דבר אשר יש לו השלכה עונשית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 11 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתאריכים 10.3.19- 21.3.19, כך שאין מאסר לריצוי.

בנוגע לנאשם 2, אשר הורשע בעבירות של איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו הגיעו הצדדים להסדר טיעון הכולל רכיבי ענישה מוסכמים והוטלו עליו מאסרים מותנים, קנס בסך 1,500 ₪ והתחייבות.

כפי שנקבע לאחרונה בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 49569-12-22 פלדמן נ' מדינת ישראל (22.2.23) : "העבירה של נהיגת רכב בפזיזות, יכולה להתבטא בקשת רחבה של מצבים. בקצה האחד נימצאות ההתנהגויות העולות אך במעט על עבירות תעבורה ובקצה השני נימצאות ההתנהגויות הטומנות בחובן סכנה ממשית לאדם, הקרובות באופיין הפיזי לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ובהתאם, הענישה המוטלת נעה על פני מינעד שבין מאסר בעבודת שירות ועד ל- 30 חודשי מאסר בפועל (ראה ע"פ 3867/08 מוחמד סיתאוי נגד מדינת ישראל, 03.09.08; ע"פ 8704/08 הייב נגד מדינת ישראל, 23.4.09; ע"פ 4836/11 חמאד נגד מדינת ישראל, 11.1.12; ע"פ 5691/09 ג'בארין נגד מדינת ישראל, 11.10.09)."   עיינתי בפסיקה אליה הפניתה המאשימה ומצאתי כי מדובר במקרים חמורים יותר מהמקרה דנן: עפ"ג 11059-04-15 אבו כף נ' מדינת ישראל - בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם על גזר הדין שכלל 20 חודשי מאסר בפועל.

...

עיינתי אף בפסיקה שהציגה ההגנה, ולא מצאתי כי היא תומכת בעמדתה, ועולה בקנה אחד עם נסיבות המקרה דנן, שכן הנאשם כלל לא עתר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, ואין כל אינדיקציה לקיומו של הליך שיקומי בעניינו: עפ"ג (חיפה) 9925-09-20 מוחמדין נ' מדינת ישראל (31.12.20) - נדחה ערעורו של המערער על גזר הדין שכלל 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בנסיבות המקרה דנן, כאשר כתב האישום המתוקן לא מציין את המהירות בה נסע הנאשם, ואף לא את קיומם של רכבים נוספים על הכביש, למעט ניידת המשטרה, כאשר העובדות המקימות את הנהיגה הפוחזת הן בעיקרן נהיגה מהירה תוך הימלטות משוטרים ופניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף שעה שהניידת קרובה אליו, אני סבורה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה מן החמורות, ועל מתחם העונש ההולם לנוע בין 6 חודשי מאסר שיכולו וירוצו בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה בנגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים בנגוד לסעיף 192 לחוק העונשין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

ראיות לעונש: המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (טע/1) וכתב אישום, הכרעת דין וגזר דין בת.פ. (חיפה) 57321-12-16 (טע/2), במסגרתו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן חודשיים, שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי.

ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה שם צוין כי "עונש מאסר של שלושה חודשים בפועל בגין עבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר הנו עונש מתון, ובכל מקרה נמצא בתוך מיתחם העונש ההולם, ואין כל סיבה כי בית-משפט זה, כערכאת ערעור, יתערב בגזר-הדין". עוד צוין כי מאחר וזהו מאסרו הראשון של הנאשם ניתן היה לשקול לבצעו בעבודות שירות, אך מאחר והנאשם לא התייצב אצל הממונה אין לשקול חלופה שכזו.

...

לאחר ששקלתי את כל השיקולים אשר פורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי, בן חודשיים, שהוטל על הנאשם בת.פ. 57321-12-16 באופן שחודש יהיה בחופף וחודש יהיה במצטבר, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש מאסר בפועל של 4 חודשים.

לאחר שהנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות השירות אני מורה כי 4 חודשי מאסר בפועל ירוצו בעבודות שירות במועצה מקומית עירון, במשך חמישה ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין, החל מתאריך 7.9.23.

לחומרה יש להביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם הכולל שתי הרשעות, הראשונה בעבירות איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד, והשנייה בעבירות של איומים, חבלה חמורה, תקיפה סתם, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, פציעה כשעבריין מזויין, תקיפה וחבלה ממשית, שם הוטל עליו בין היתר מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

תשומת לב הנאשמים שיש לשלם את הפיצויים לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).

...

אני גוזר על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת שוד או עבירה של דרישת נכס באיומים או עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ויורשע בגינה.

לאור העובדה שהנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה תקף , אני קובע כי מניין ימי הפסילה יחל מיום שחרורו ממאסרו ללא צורך בהפקדת רישיון נהיגה או תצהיר ובמצטבר לכל פסילה אחרת ככל שקיימת.

...