גזר דין המבטל את המכרז של המדינה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 49530-12-11 מדינת ישראל נ' בן אנדריי אלטמן ת"פ 16251-03-16 מדינת ישראל נ' דור == בפני כבוד השופטת שושנה ליבוביץ בעיניין: מדינת ישראל באמצעות רשות התחרות ע"י ב"כ עו"ד אסנת שלזינגר המאשימה גבריאל בן אנדריי אלטמן הסנגוריה הציבורית מחוז ירושלים ע"י ב"כ אלי פוקסברומר הנאשם גזר דין

מכתב האישום המתוקן עולה כי מר אלטמן, הגיע להסכמה עם מד מים רימונים בע"מ (להלן: רימונים), שלפיה רימונים לא תתנגד לקבלת ערעור שהגישה מדי ורד לבית המשפט העליון על עתירה מנהלית לביטול מיכרז, בו זכתה רימונים.

לטענתו, אישום מס' 6, שעניינו המיכרז שפורסם על ידי עריית תל אביב-יפו, מדגים מקרה בו היה ידוע לכל השחקנים בשוק כי מדי ורד אינה משתתפת במכרזים של עריית תל אביב.

...

מקובלת עלי עמדת המאשימה כי המקרה של מר ויארניק קל בחומרתו ביחס לנאשם, שכן הוא לא היה גורם מרכזי בקשירת ההסדרים הכובלים, ולפיכך הואשם בעיקר בעבירות של אחריות מנהלים ולא באחריות ישירה.

כאמור לעיל, לטענת מר אלטמן, שאינה מקובלת עלי, אין להטיל עליו עונש קנס.

בהמשך לכך, אני קובעת כי הקנס יעמוד ברף האמצעי של המתחם, בסך של 275,000 ₪.

לאחר מספר ימים, בשל אי חתימת החברות הזוכות על החוזה בוטל המיכרז, ורשות שדות התעופה נאלצה לספק פיתרונות זמניים עד לפירסום מיכרז חדש.

בנוסף, בעניינינו, בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי לא הוכח שהנאשמים הכשילו את המיכרז ולא נגרם נזק עקב העבירה, כך שאם לא היה מדובר בנסיבות של מיכרז ובנסיבות של הכשלת מיכרז, כתב האישום לא היה מוגש.

עוד התחשבתי לקולה, בכך שמדובר בתקופת אישום קצרה המשתרעת על פני חמישה ימים, ולכך שמדובר באישום אחד, כך שאין מדובר בתכנון מוקדם לאורך זמן במסתרים ובשיתוף של גורמים רבים, אלא שהדברים נעשו בגלוי ולא במחשכים וללא מעורבים נוספים בעיניין זה, וזאת בנגוד למרבית העבירות מסוג זה. לאחר שבחנתי את פסקי הדין אשר הגישו ב"כ הצדדים לעיוני, ובחנתי את הענישה הנוהגת, נראה כי הענישה הנהוגה בעבירה זו, שבוצעה בנסיבות דומות, מתחיל מעונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בפועל, לתקופות משתנות, בהתאם לחומרת נסיבות העבירה ולנסיבותיו של מבצע העבירה, כדלקמן: בע"פ 2770/19 זוהר כץ נ' מדינת ישראל (03.05.2020) בית המשפט העליון דחה את העירעור על גזר הדין של בימ"ש מחוזי, לאחר שהמערער הורשע לפי הודאתו בעבירות על חוק ההגבלים העיסקיים (7 עבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות), ובעבירות נוספות (6 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; שתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ושתי עבירות של הלבנת הון) במסגרת מעורבותו בתיאום מיכרזי גיזום שפורסמו על ידי חברת החשמל או רשויות מקומיות.

...

לפיכך, אני קובעת כי מתחם הקנס הראוי לעבירה הנדונה, בנסיבות ביצועה במקרה הנוכחי כאשר מדרג החומרה אינו גבוה, ובהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, ובעובדה שלא ניתן לקבוע שהוא האחראי העיקרי לנזק שנגרם לציבור, נע בין 20,000 ל-60,000 ₪.

אשר לאיגוד, מאחר שמדובר באיגוד אשר רק לנושא משרה אחד בו מיוחס כשל בציות לחוק, ומדובר בכשל חד פעמי, אני סבורה כי מתחם הקנס הראוי בעניינו של האגוד נע בין 50,000 ל-150,000 ש"ח. סוף דבר במקרה בו עסקינן, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום, שכן שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית-טיפולית בעניינו של הנאשם, אשר לא הביע נזקקות טיפולית.

סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי לנסיבות לקולה ולחומרה, מצאתי שיש לגזור על הנאשמים עונש בחלק התחתון של המתחם כדלקמן: על הנאשם- שלושה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ב"משקם" ברח' המלאכה 26 בחולון, החל מיום 25.8.21.

השופט מ' עלי: לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש בגזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה א' קנטור) מיום 4.7.2021 שניתן בת"פ 27514-06-19, בו הוטלו על המשיב העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע, התחייבות כספית ע"ס 10,000 ₪ למשך שנתיים להמנע מעבירה בה הורשע ושל"צ בהקף של 250 שעות.

במהלך חודש יוני 2014, בוטל מיכרז זוטא 1/2014 והוחלט לצאת למכרז חדש לשם שידרוג מערכות המיחשוב בערייה (להלן: מיכרז זוטא 4/2014).

יצוין כי לפני מתן גזר הדין ניתנה הכרעת דין בה הורשע המשיב, זאת לאחר שהודה בכתב האישום ולאחר הודאתו הופנה כאמור לקבלת תסקיר לפני הרשעתו בדין.

ברע"פ 3292/15 לחיאני נ' מדינת ישראל (17.11.2015)) היתייחס בית המשפט העליון לסכנותיה הרבות של תופעת השחיתות על גוניה השונים, ובין היתר צוין כך: "... ההשלכות של תופעת השחיתות במערכות השילטון, חורגות הרבה מעבר להיבט הצר של מעשה עברייני הפוגע בקרבן עבירה מוגדר. בנגוד לעבירות 'רגילות', קורבנותיה של השחיתות השלטונית הם הציבור כולו. השחיתות השלטונית מהוה איום אסטרטגי על החברה. לשחיתות השלטונית יש השלכות שליליות רחבות ועמוקות - חברתיות, פוליטיות, מוסריות, כלכליות ואחרות - להן פוטנציאל ממשי לפגיעה גם בחוסן הלאומי של המדינה. כשלון במאבק בתופעה זו עלול להביא להתפרקות חברתית ולקריסה כלכלית...

אני מציע איפוא לחבריי לקבל את העירעור, לבטל את צו השל"צ ותחתיו להטיל על המשיב עונש של מאסר למשך 5 חודשים שירוצה בעבודות שירות.

...

לפיכך, אין מנוס מהתערבות בגזר הדין.

אני סבור אפוא כי נוסף לעונשים שהוטלו בגזר הדין, יש להטיל על הנאשם עונש לריצוי בעבודות שירות.

ואולם, אין אני סבור כי יש בשיקולים אלו כדי להכריע את הכף לטובת התוצאה לה מייחל המשיב – הותרת פסק דינו של בית המשפט קמא על כנו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 207/20 ע"פ 1629/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר המערערים בע"פ 207/20: 2 אשר אופיר 3. יוסף נוימן המערער בע"פ 1629/20: אליהו קולן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - רשות ההגבלים העיסקיים ערעור על הכרעת הדין מיום 13.9.2018 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' י' הכהן ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.11.20219 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' כדורי בת"פ 22847-12-10 תאריכי הישיבות: כ"ח באדר א' התשפ"ב (1.3.2022) ג' באדר ב' התשפ"ב (6.3.2022) ד' באדר ב' התשפ"ב (7.3.2022) בשם המערער 2 בע"פ 207/20: עו"ד איריס שמואלי בשם המערער 3 בע"פ 207/20: עו"ד ליזי בר-שובל בשם המערער בע"פ 1629/20: עו"ד רונית אמיר יניב בשם המשיבה: עו"ד אסף מוזס, עו"ד אוהד בורשטיין עו"ד אסנת שלזינגר ][]פסק-דין

קולן טען בעיניין זה כי ההחלטה שלא לגשת למכרז לא הייתה מצויה כלל בתחום סמכותו אלא התקבלה על-ידי ועדת המכרזים של מנרב המוסמכת לקבל החלטה מסוג זה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לעובדה זו השלכה על שאלת אחריותו הפלילית של קולן, מאחר שאין בכך כדי לסתור את המסקנה שמנרב הצטרפה להחלטה להחרים את המיכרז ככל שלא ישונו תנאיו.

דיון והכרעה בגזרי הדין אפתח בעתירת המערערים לבטל את הרשעתם.

...

מכל הנימוקים שהוצגו, אני סבורה כי יש לדחות גם את הערעורים על גזר הדין.

מן העבר השני, וככל שהדברים אמורים במישור האחריות הפלילית, ניתן לצפות גם ממי שנזקק לשירותים משפטיים להציג שאלות קשות ולפעול באופן רציני לבירורן, ולא רק לנקוט בגישה של "אל תעירו ואל תעוררו". סוף דבר: אציע לחבריי כי נדחה הן את הערעורים על הכרעת הדין והן את הערעורים על גזר הדין.

ת השופט נ' סולברג: אכן, כמסקנת חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, בפסק דינה הממצה, על סמך נימוקיה, אף אני סבור כי דינם של הערעורים על הכרעת הדין ועל גזרי הדין – להידחות.

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 63698-06-20 מדינת ישראל נ' אדרי בפני כבוד השופט שלמה בנג'ו בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה על ידי עו"ד גב' שלי זאבי-ברזילי הנאשם יחיאל אדרי ע"י באת כוחו עו"ד גב' שירן גולברי גזר דין

בית המחוזי שדן בעירעור הפך את גזר הדין, ביטל את ההרשעה, והשית עליה שירות לתועלת הציבור בהקף משמעותי, נוכח הנסיבות המיוחדות שלה.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה - הנאשם בחר למנות את מקורביו למשרות ציבוריות ללא מיכרז, מטעמים השמורים עימו, תוך זיוף מסמכים המדמים מצב בו נערך כזה, תוך הטעיית מבקר המדינה בנתונים כוזבים.

...

לסיכום, ביקש שבית המשפט יחוס עליו, ולא יטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות, הוא רוצה לחזור לשקם את חייו.

בית המשפט מצא לבטל את הרשעת הנאשמת עקב שיהוי ארוך של 10 שנים בהליכים נגדה, והטיל עליה צו של"צ כהמלצת שירות המבחן; ת"פ (שלום י-ם) 61463-01-22 מדינת ישראל נ' ליצמן – הנאשם בעודו מכהן כשר הבריאות, הורשע בעבירה של הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וזאת במסגרת טיעון מוסכם בין הצדדים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 60 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית חולים רמב"ם. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 9/1/23 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.