גזר דין בעקבות הסדר טיעון בעבירות התפרצות וגניבה

בית משפט השלום בבאר שבע כ"ח שבט תשפ"ג 19 פברואר 2023 ת"פ 13531-10-21 מדינת ישראל נ' אבו סבית(עציר) ואח' תיק חצוני: 685383/2021 לפני כב' השופט רון סולקין המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד ליבנת רחמים בנני ועו"ד חננאל שקלאר הנאשמים 1. מרואן אבו סבית (עציר) – לא בענינו 2. רזק אלטרשן ע"י ב"כ עו"ד נואף אבו קויידר גזר דין לנאשם 2

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · גניבת רכב, בנגוד לסעיף 413ב' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (שתי עבירות); · שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, בנגוד לסעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום, תשע"ט – 2019 (חמש עבירות).

· עפ"ג 31602-02-19 אלגראבעה נ' מדינת ישראל – המערערים הורשעו, לאחר הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבת רכב; סיוע להתפרצות; גניבה מרכב.

בענינו של הנאשם 2, הגיעו הצדדים להסדר טיעון הכולל הסכמה לענין העונש, ואילו ענינו של המערער נדון בפני מותב זה. מותב זה קבע מיתחם ענישה הנע בין 16 ועד 32 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים; מאסר על תנאי; קנס בסך 20,000 ₪; פיצוי למתלוננות; פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה.

· ת"פ 17994-04-21 מדינת ישראל נ' אבו עאדרה – הנאשם הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, ניסיון לגניבת רכב, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

...

בית המשפט נעתר לבקשת ההגנה, אולם ההגנה לא הגישה טיעוניה, ומכאן – כי זנחה בקשתה זו. מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש מי מהצדדים לא הציג ראיות לענין העונש.

סיכום לאחר שבית המשפט שמע טיעני הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בתסקיר שירות המבחן; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א שהיא מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א שהיא מסוג עוון; קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלונן 1, ע.ת. 2 בכתב האישום המתוקן, בסך 15,000 ₪; פיצוי למתלונן 2, ע.ת. 1 בכתב האישום המתוקן, בסך 5,000 ₪; הקנס והפיצוי ישולמו ב- 12 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.04.23 ובכל 15 לחודש העוקב.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · קשירת קשר לפשע, בנגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; · סיוע לזיוף סימני זהוי של רכב, בנגוד לסעיף 413ט', ביחד עם סעיף 31 לאותו חוק; · גניבת רכב, בנגוד לסעיף 413ב' לאותו חוק.

לאחר קבלת התסקיר, טענו הצדדים לעונש, ומכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/2א') – לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של גניבת רכב, מלפני כעשור; · גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/2ב') – לחובת הנאשם מספר הרשעות, בעבירות חוזרות ונישנות, בין היתר, בהן הרשעות בעבירות של נסיעה מעל המהירות המותרת (26 – 40 קמ"ש מעל המותר); שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה; נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש; שתי עבירות של חציית צומת באור אדום.

· עפ"ג 31602-02-19 אלגראבעה נ' מדינת ישראל – המערערים הורשעו, לאחר הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבת רכב; סיוע להתפרצות; גניבה מרכב.

· ת"פ 17994-04-21 מדינת ישראל נ' אבו עאדרה – הנאשם הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, ניסיון לגניבת רכב, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

...

מכל מקום, גם באשר לרכיב הקנס, טענה ההגנה בדבר חובות כלכליים, אך לא הציגה כל אסמכתא לתמוך בטענה זו. סיכום לאחר שבית המשפט שמע טיעני הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בתסקיר שירות המבחן; עיין בראיות שהוגשו לענין העונש; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א שהיא מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א שהיא מסוג עוון; קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלונן בסך 7,500 ₪; באחריות התביעה להעביר את פרטי המפוצה למזכירות בית המשפט, בתוך 7 ימים מהיום; הקנס והפיצוי ישולמו ב-20 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.04.23 ובכל 15 לחודש העוקב.

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 46631-03-23 מדינת ישראל נ' עומר(עציר) בפני כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשם מוחמד עומר (עציר) גזר דין

המבקש הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של התפרצות, גניבה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, בין הצדדים לא היה הסדר לגבי העונש.

· בעפ"ג (חי') 38317-02-14 מ"י נ' חאלד תאיה (24.4.14) בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש ובמקום עונש של 6 חודשים בע"ש, שנגזר על ידי בית משפט השלום בגין עבירה של התפרצות וגניבה, גזר על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, תוך קביעה כי מיתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

...

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין כפי שפירטתי אותם לעיל, מצאתי כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 19.3.23.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 14330-04-20, באופן ש- 6 חודשים יהיו במצטבר לעונש שנגזר בתיק זה וחודשיים בחופף, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש של 20 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 19.3.23.

במסגרת הראיות לעונש, המאשימה הגישה חמישה מוצגים בדמות הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23) התשפ"ב-2022 (ת/3) וגזרי דין בעיניינם של המעורבים הנוספים כדלקמן: בעיניינו של אבו חיה (ת/4); בעיניינו של חסן (ת/5) בעיניינו של פארס (ת/6), בעיניינו של אמג'ד (ת/7).

בע"פ 2165/23 מדינת ישראל נגד פלאח בלאל ( 4.5.23)- ביחס לאישום שבו יוחסו עבירות התפרצות וגניבה שעניינן בהתפרצות לחנות לממכר כלי "איירסופט", וגניבת עשרות כלי "איירסופט", ציין בית המשפט העליון: "מקובלת עלי טענת המערערת שלפיה ישנה חומרה נוספת בכך שהרכוש שנגנב הוא כלי "איירסופט" וחרוזים.

עיון בגזר הדין ובכתב האישום המתוקן בעיניינו של אבו חיה (ת/4) מלמד כי זה הורשע בעבירות של סחר בציוד מלחמתי לפי צו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) ביחס לחלקו באותם אירועים בהם הורשע הנאשם, תוך שצויין שם כי זה רכש והחזיק את כלי האיירסופט והחלקים מהנאשם, ולא מפורטת כל פעולה נוספת שביצע לשם הסבתם.

לעניין זה יפים הדברים שציין בית המשפט העליון ברע"פ 5613/20 אל הוזייל נ' מדינת ישראל [25.8.2020] בעיניינו של נאשם שהורשע בעבירת נשק: "...לא מצאתי ממש בטענה בדבר סטיית בית משפט השלום מהמלצת שירות המבחן [...] להמלצת שירות המבחן ידועה חשיבות רבה באשר לתחומים שעליהם הוא מופקד, ואולם ההכרעה הסופית בעיניין העונש מסורה לבית המשפט בלבד, אשר עליו לאזן בין כלל שקולי הענישה [...] זאת, בפרט, כאשר קיימים בעניינינו שיקולים כבדי משקל בדבר הצורך בהרתעת הרבים אשר אינם ממין השיקולים הנשקלים על ידי שירות המבחן, אך נלקחים בחשבון על ידי בית המשפט הגוזר את הדין". לכאורה, נוכח חשיבות שקולי הרתעת הרבים, היה מקום לגזור את דינו של הנאשם ברף גבוה יותר בתוך המיתחם, ואולם, כאמור לעיל, משהסדר הטיעון נמצא סביר, ומשמצאתי לאמצו, ומשהרף התחתון של המיתחם הנו הרף העליון של המנעד המוסכם בין הצדדים, הרי שמשמעות הדברים היא כי המאשימה עצמה הסכימה לגזור את דינו של הנאשם ברף התחתון של המיתחם שהוא הרף העליון של המנעד המוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, וכאמור לעיל, נוכח השילוב של מכלול הנסיבות בעיניינו של הנאשם והעובדה ששהה במעצר בפקוח אלקטרוני משך כשנה וחודש, מצאתי לחרוג במידת מה מהמתחם, כאמור לעיל.

...

בע"פ 2165/23 מדינת ישראל נגד פלאח בלאל ( 4.5.23)- ביחס לאישום שבו יוחסו עבירות התפרצות וגניבה שעניינן בהתפרצות לחנות לממכר כלי "איירסופט", וגניבת עשרות כלי "איירסופט", ציין בית המשפט העליון: "מקובלת עלי טענת המערערת שלפיה ישנה חומרה נוספת בכך שהרכוש שנגנב הוא כלי "איירסופט" וחרוזים.

לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו במעצר של ממש בתיק זה מיום 18.1.21 ועד ליום 29.6.21.

בהסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט רכב מסוג שברולט, מספר רישוי 90-358-74.

אולם לאור התיקון המוסכם שנערך לצורך הסדר טיעון, נתייחס אף אנו לתיקון כפשוטו, ונתייחס לשבר ככזה שניגרם בארוע התקיפה במובנו הרחב, לא בשל תקיפה נקודתית ומובחנת על ידי המשיבה 3 לבדה, אלא כמבצעת בצוותא.

ביחס למשיב 2 - לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות גניבה, התפרצות למקום מגורים/תפילה, עבירות סמים, ו-7 עבירות ישנות בעבירות פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין, תיגרה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.

נילקח בחשבון גם חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות עד שלב גזר הדין, 21 חודש, כאשר מעבר למעצר פיסי בן כמה ימים, שהו המשיבים בחלופות מעצר של מעצר בית מלא ולאחר מכן חלקי, לאורך התקופה.

...

נתונים אלה מחייבים לטעמנו להחמיר בענישה של שלושת המשיבים, הגם שאנו משווים נגד עינינו את הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.

מצאנו כי העונשים שהושתו אינם עולים בקנה אחד עם מטרות הענישה ואין בהם כדי לשגר את המסר המרתיע הנדרש.

לאור האמור מעלה, ובשים לב לכלל לפיו ערכאת הערעור לא ממצה את הדין, יש לקבל את הערעור באופן הבא: המשיב 1, ירצה עונש בן 9 חודשים במאסר בפועל ולא בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו.