מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גזר דין בעניין פיצוץ מטען חבלה קטלני

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע על ידנו בגזר הדין הקודם כי כאשר עסקינן בניסיון רצח שמבוצע באמצעות מטען חבלה, הפגיעה בערכים המוגנים אף גוברת בעיקר משום שפיצוץ מטען חבלה גורם לנזק הקפי ובלתי מבוקר, בעל פוטנציאל הרס ותוך סיכון מובנה לפגיעה באנשים תמימים.
הנאשם סיפק אמצעי ייחודי שאותו רכש בדרכי עורמה ובאופן מוסתר, אמצעי שמראש השמוש בו לא נועד להיות תמים, תוך שהוא יכול היה לצפות שהשימוש שייעשה בו על ידי אנשי ארגון הפשיעה שלהם סיפק אותו, עלול להיות הרסני וקטלני.
בגזר הדין הקודם הנ"ל סקרנו את הפסיקה הרלוואנטית לגבי העבירה של סיוע לרצח וכן את מיתחמי הענישה הנוגעים לעבירות השונות שנובעות מהפגיעות שנגרמו לשאר 53 הנפגעים – ואין הכרח לשוב ולפרט פסיקה זו שוב (ראו גזר הדין, עמ' 62 וכן עמ' 36-37).
...
הנושא זכה להתייחסות בע"פ 4209/14 הנ"ל בעניין קרן, שם נקבע על ידי בית המשפט: "מלשונו של סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי עולה כי בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בהריגה מקום שכתב האישום ייחס לנאשם עבירת רצח, ובלבד שעובדותיה של עבירת ההריגה הוכחו לפניו ושניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. סעיף 185 לחוק מוסיף נדבך נוסף לעיקרון זה וקובע כי טענת חוסר סמכות עניינית – שהיא בעצמה טענה מקדמית המנויה בסעיף 149(2) לחוק – אינה מהווה מחסום מפני הפעלת הסמכות המופיעה בסעיף 184 לחוק. בענייננו, אין חולק כי עבירת הרצח בה הואשם המערער לא התיישנה, ומכאן מתעוררת השאלה האם התיישנות עבירת ההריגה מציבה מחסום דיוני המונע את הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 184 לחוק? המשיבה טוענת כי התשובה היא שלילית, ודעתי כדעתה. לטעמי, צודקת המשיבה בטענתה כי ניתן לבצע גזירה שווה בין טענת הסמכות העניינית לבין טענת ההתיישנות ולקבוע כי מקום שבו טענת חוסר סמכות עניינית לא תוביל למניעת הרשעה בעבירת הריגה, כך גם לא ראוי כי טענת התיישנות תוביל למניעה שכזו. מסקנה זו נכונה בפרט משלא הועלו טענות לפיהן המשיבה האשימה את המערער ברצח רק כמהלך טקטי שנועד לעקוף את מחסום ההתיישנות. בהיעדר חשש שכזה, דומה כי אין הצדקה לכך שטענת התיישנות – שהיא כזכור טענה דיונית ולא מהותית – תמנע מבית המשפט להרשיע בעבירת ההריגה לאחר שעובדותיה כבר הוכחו לפניו". הרציונל מאחורי דברים אלה בהחלט מתקיים במקרה שלנו.
אכן אין חולק שהנאשם ניהל ומנהל אורח חיים דתי, אך בעובדה זו בלבד אין כדי לבסס מסקנה שלפנינו אדם שהשתקם בכל מישורי חייו, כנטען על ידי ההגנה.
לסיכום עונשו של הנאשם: בדומה לנאשמים אחרים, נגזור על הנאשם עונש אחד כולל שלצורך קביעתו יילקחו בחשבון מתחמי הענישה שנקבעו לגבי כל אישום/אירוע ומיקומו של הנאשם בתוך מתחמים אלה, תוך חפיפה חלקית ביניהם.
שי יניב, שופט סגן נשיא אנו גוזרים, אפוא, על הנאשם את העונשים כמפורט בסעיף 7.6 לחוות דעתה של השופטת רביד.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

על רקע אירועים אלו, בשעה 20:21, בטייבה, במקום שאינו ידוע במדויק, בניסיון נוסף לסכל את ההופעה, היתקשר המערער באמצעות טלפון נייד למוקד החרום של משטרת ישראל, ואמר למוקדנית שענתה לשיחה את הדברים הבאים: "את מקשיבה? תקשיבי! הטמנו מטען חבלה במיגרש, בטייבה, תפנו את כל האנשים משם, תוך 10 דקות לפני שזה מתפוצץ". בסופו של דבר, ועל אף שיחה זו, ההופעה היתקיימה במלואה כמתוכנן.
עוד הדגיש בית המשפט המחוזי בהקשר זה, כי בניסיונו הנוסף של המערער לסכל את ההופעה, וזאת בדרך של איום באשר להמצאותה של פצצה במקום הארוע, יש כדי ללמד "נחישותו והתמדתו של נאשם 2 [המערער - י' א'] לפעול לסיכול ההופעה". באשר לנזק שצפוי היה להגרם מבצוע העבירה, שקל בית המשפט המחוזי את חומרת מעשה ההצתה בהתאם לתנאי הפסיקה, לאור מינעד החומרה הרחב לעבירות הצתה שונות.
בהמשך לכך, הדגיש בית המשפט המחוזי את הסכנה הפוטנציאלית הגלומה במעשה הצתה, גם כאשר מדובר בהצתה בשטח פתוח כבעניינינו, שכאמור אין לדעת כיצד תתפשט ובמי תיפגע, ונזקיה עלולים להיות קטלניים ורחבי הקף.
עוד טען בא כוח המערער בדיון לפנינו כי על אבראהים הושתו 28 חודשי מאסר, וזאת למרות שעל-פי התשתית העובדתית המוסכמת, הוא שהגה את רעיון ההצתה, ולמרות עבירת החזקת נשק בה הורשע במסגרת גזר הדין בבית המשפט המחוזי.
...
ונדגיש, עבירת האיומים אשר עבר המערער היא כשלעצמה מצדיקה לטעמנו את הפער במתחמי הענישה שנקבעו.
סוף דבר, מעשיו של המערער וחומרתם המיוחדת מצדיקים את העונש שנגזר עליו, ואין מקום לערכאה זו להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.
הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 39990-12-18 מדינת ישראל נ' זידאן ואח' לפני כבוד השופט **** פיש המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מוחמד מולא - פרקליטות מחוז חיפה הנאשמים .1 טאהא זידאן ת"ז 201129376 ע"י ב"כ עו"ד מוחמד שאמי .2 מג'ד עזאם ת"ז 208454710 ע"י ב"כ עו"ד לידאווי .3 אברהים זידאן ת"ז 315910059 ע"י ב"כ עו"ד יוסף שלבי גזר דין
החפץ הנפיץ פגע בשער הכניסה לחצר הבית של המתלונן והתפוצץ על המדרכה והכביש תוך גרימת קול נפץ.
באשר למדיניות הענישה צוינו המקרים הבאים: ע"פ 6210/13 גונן נ' מדינת ישראל - שם הורשע המערער במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של נשיאה והובלת נשק (מטעני צנור) ונידון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
בדיון הוסיף ב"כ המדינה, שיש לשים את דגש על נסיבות ביצוע העבירה שמתקיימות לחומרה, וזאת על אף שאין מדובר במטען קטלני, ואולם נעשה שימוש בחומר נפיץ בסופו של עניין.
לעניין זה הוזכר ע"פ 116/13 אור וקנין נ. מדינת ישראל (31.7.2013)- שם נגזרו על המערער מאסר בפועל של 7 חודשים לאחר שהורשע בהודאתו בסיוע לבצוע העסקה שיש עימה מסירת החזקה בנשק (מטען חבלה מאולתר ופגז זיקוקים).
...
בתסקיר המשלים מיום 11.5.20 לא שונתה המסקנה, אך לצד זה צוין שענישה שאינה שיקומית עלולה להביא לרגרסיה בתפקודו והתחברות לתרבות עבריינית, אך בכל זאת לא הובאה המלצה.
בתסקיר משלים לא שונתה המסקנה האמורה.
בסופו של עניין בשקלול הכולל של הנסיבות, הגעתי למסקנה שיש להטיל ענישה כלדקמן: נאשם 1: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בתנאי שתינתן חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות השירות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, לגבי כל אחד מהמטענים בשלושת האישומים הראשונים נכתב כי "בכוחו של מטען החבלה להזיק לאדם בעת התפוצצותו" ובאשום השלישי אף נכתב במפורש כי "בכוחו של מטען החבלה שהופעל בידי הנאשמים, בצוותא חדא, להמית אדם בעת התפוצצותו". עוד נטען כי בעת הנחת המטען, מוסא אך ניכנס לאצטדיון לאימון כדורגל שאמור היה להיארך לפחות שעה וחצי, כך שאין כל ראיה שבן דוד התכוון להפעיל את המטען כאשר מוסא יחזור לרכבו.
בתיקים שלפנינו, בן דוד הורשע, בין היתר, בארבע עבירות של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ לפי סעיף 456 לחוק העונשין הקובע כלהלן: "המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהוא, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים". לא בכדי קבע המחוקק עונש כה חמור לצד עבירה זו, לנוכח הפוטנציאל הקטלני הכרוך בה. גם בהיתעלם מהעבירה של ניסיון רצח, ההרשעה בעבירות הרבות שבארבעת האישומים, לצד החזקת דירת אמל"ח והיעדר מניע והכרות קודמת בין בן דוד לבין קרבנותיו – כל אלה מעידים כי לפנינו "קבלן ביצוע" ברמה גבוהה, לשם ייצור, הכנה והנחה של מטעני חבלה.
ובאשר לערעור על גזר הדין.
...
סיכומו של דבר, נוכח מכלול הטעמים המנויים לעיל, לדעתי דין ערעורו של הררי על הכרעת הדין, להידחות.
גם דינו של הערעור על גזר הדין להידחות.
נוכח כל האמור, אציע לחבריי לדחות גם את ערעורו של הררי על שני ראשיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כפי שכבר צוין בעיניין זה לא אחת, "אין צורך להכביר מילים על המסוכנות הרבה של חומרי נפץ ומטעני חבלה. סכנת נפשות, פשוטו כמשמעו. שומה למגר תופעה של סחר, נשיאה והובלה של נשק. אין ניתן להתפשר, ולא לנהוג בסובלנות. רחמנות יתרה על המערער ועל אחרים שכמותו, כמוה כהתאכזרות אל הציבור הרחב. מדובר בחיי אדם" (ע"פ 3491/13 טוויק נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (15.11.2013) (להלן: עניין טוויק)).
בהיתחשב בשיקולים עליהם עמדתי, בדגש על מידת הסיכון העצומה שנשקפה ממטען החבלה שהחזיק הנאשם במכונית שחנתה ברחוב – בטבורה של עיר (מטען שהתפוצץ בעוצמה רבה במהלך בדיקתו על ידי חבלני המישטרה – עובדה הממחישה את פוטנציאל הנזק הקטלני), ובשילוב העבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם: החזקת תחמושת, סמים שלא לצריכה עצמית, כלים ושטרי כסף מזויף – מצאתי לקבוע את מיתחם העונש ההולם בין 5-3 שנות מאסר בפועל.
(ג) הנאשם ביצע את המעשים עליהם הוא נותן עתה את הדין, בעודו מנהל פרשת הוכחות בהליך הפלילי הקודם, זה שנידון במסגרתו ל-16 חודשי מאסר בפועל (ת"פ 53692-11-14) [במאמר מוסגר: גם אז ניהל הנאשם הליך משפטי ממושך מאוד, אשר נמשך כשש שנים ממועד הגשת כתב האישום ועד מתן גזר הדין בערכאה הראשונה].
...
סופו של דבר מצאתי כי הפגמים שנתגלו במהלך החיפוש, מצדיקים הפחתה ממרכיב המאסר בפועל שיוטל על הנאשם, כך שזה יועמד מעט מתחת לאמצע המתחם.
סוף דבר, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 45 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מיום 7.2.19 עד 11.6.19.
אני מורה על חילוט מכונית הסובארו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו