גזר דין בעניין החזקת נשק וסמים במסגרת הסדר טיעון

הרקע: הנאשם הורשע על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נשיאת נשק בצוותא, לפי סעיף 144(ב) רישה בצרוף סעיף 29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לביסוס עמדתה אשר למיתחם העונש ההולם, הפניתה המאשימה לפסיקה דלהלן: ת"פ (מחוזי חיפה) 66385-03-22 מדינת ישראל נ' זאודה, 10/1/2023: גזר דין שניתן בעניינינו של נאשם שהורשע בעבירות של החזקת ונשיאת נשק, ניסיון הצתה והחזקת סם לצריכה עצמית.

...

לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם נע בין שבעה חודשי מאסר בפועל, לבין 22 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור, אני סבור שהעונש המתאים לנאשם עומד ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

הרקע: הנאשם הורשע על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של: נשיאת נשק בצוותא, לפי סעיף 144(ב) רישה בצרוף סעיף 29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977; והחזקת אבזרי נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(א) סיפה בחוק הנ"ל. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעונש.

לביסוס עמדתה אשר למיתחם העונש ההולם, הפניתה המאשימה לפסיקה דלהלן: ת"פ (מחוזי חיפה) 66385-03-22 מדינת ישראל נ' זאודה, 10/1/2023: גזר דין שניתן בעניינינו של נאשם שהורשע בעבירות של החזקת ונשיאת נשק, ניסיון הצתה והחזקת סם לצריכה עצמית.

...

לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם נע בין שמונה חודשי מאסר בפועל, לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 45339-12-20 מדינת ישראל נ' ריאן (עציר) ת"פ 45408-12-20 מדינת ישראל נ' ריאן (עציר) ואח' לפני כבוד השופט אמיר טובי המאשימה מדינת ישראל הנאשמים הנאשם בת"פ 45339-12-20 .1 באסל ריאן (עציר) ת"ז 316279777 .2 מוחמד אבו דיאב (עציר) ת"ז 207731373 .3 מוחמד ריאן (עציר) ת"ז 311166912 .4 עומר ריאן (עציר) ת"ז 026562181 5. עלי ריאן (עציר), ת"ז 318283751 בשם המאשימה: עו"ד יניב זהר בשם הנאשמים 1 ו-4: עו"ד מיכאל כרמל ועו"ד זיאד ריאן בשם הנאשמים 2 ו-3: עו"ד תמי אולמן ועו"ד שאדי סרוג'י בשם נאשם 5: עו"ד עיסאם טנוס גזר דין

הסניגור הפנה לפסיקה הבאה: · ע"פ 5124/08 טארק ג'אבר נ' מדינת ישראל (4.7.11); באותו מקרה נדחה ערעור המערער על הכרעת דין לאחר שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק והתקבל העירעור באשר לגזר הדין.

אוזכרה בין היתר הפסיקה הבאה: · ע"פ 3623/11 נביל פרעוני נ' מדינת ישראל (26.11.12); באותו מקרה הערכאה הדיונית הרשיעה את המערער בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, החזקת ונשיאת נשק שתי עבירות איומים, הדחה בחקירה והטרדת עד והטילה עליו 45 חודשי מאסר בפועל.

· ע"פ 7069/20 יוסף אבו חדיר נ' מדינת ישראל (11.2.21); הערכאה הדיונית השיתה 40 חודשי מאסר בפועל על הנאשם במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות אלימות ונשק על רקע סיכסוך בין מישפחת המערער לבין המתלונן.

צורפו שני כתבי אישום נוספים בגין סחר בסמים, החזקת סמים וגניבה.

...

מכל האמור הגעתי למסקנה שיש להטיל עונשים כדלקמן: על נאשמים 1, 2 ו-5: · 4 שנות מאסר בפועל, כאשר מתקופה זו תנוכה תקופת המעצר לכל אחד מהנאשמים.

ביחס לנאשם 1 אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי שהוטל עליו בתתע"א 7911-08-16 במצטבר.

נוכח הסכמת הנאשמים אני מורה על חילוט רכב שברולט מספר רישוי 70-620-56 אשר שימש לביצוע חלק מהעבירות המתוארות בכתב האישום.

על-פי הכרעת הדין מיום 18.5.2022, הנאשם, יליד 20.6.1995 (כבן 27), הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים), בעבירת נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישה בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), בעבירת החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישה בחוק ובעבירת החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) בחוק.

בעיניין אבו נאעסה דובר במערער אשר הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת נשיאת תחמושת והובלתה, בעבירת סיוע לעסקה אחרת בתחמושת ובעבירת ניסיון לעסקה אחרת בנשק.

במסגרת גזר הדין נשקלו הודאתו, גילו הצעיר, היותו נעדר הרשעות קודמות, חרטתו, התסקיר החיובי בעיניינו, תיפקודו החיובי במסגרת מאסרו, לרבות היותו אסיר תומך לאסיר נזקק.

...

הערעור נדחה.

במסגרת הסדר טיעון, שהושג לאחר שהחלה פרשת התביעה ובעודה בעיצומה, הורשע המערער על-פי הודאתו בבצוע עבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בבצוע עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

במסגרת טיעוניה הפניתה המאשימה לכתב האישום וגזר הדין בעיניינו של הנאשם הנוסף, שהורשע בעבירה של החזקת הנשק במשך מספר ימים, והושתו עליו 11.5 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו וכן מאסר מותנה למשך 6 חודשים.

לאור כל אלה סבור המערער כי יש לבטל את גזר דינו של בית משפט קמא ולהשית על המערער עונש של מאסר בפועל למשך מספר חודשים בודדים, ולמצער להקל בעונשו של המערער במידת מה. המשיבה סומכת את ידיה על גזר הדין וטוענת כי אין עילה להתערבות בו. לטענתה אין לקבל את הטענה שמיתחם העונש האחד שנקבע לעבירת החזקת הנשק ולעבירת הסמים, לאחר בחינת מדיניות הענישה ביחס לכל עבירה בנפרד, אינו עומד ברמת הענישה.

...

בכך שונה עניינו של המערער מעניינו של הנאשם הנוסף, גם אם לזה האחרון עבר פלילי מסוים כפי שפורט על-ידי המשיבה לעיל, ובכך לא מצאנו להתערב.

כן נלקח בחשבון משך מעצרו של המערער במסגרת הליך זה. במכלול הנסיבות לא מצאנו כי יצאה שגגה לפני בית משפט קמא בעונש שגזר על המערער באופן המצדיק התערבותנו כערכאת הערעור.

אשר על כן הערעור נדחה.