בהכרעת הדין מיום 10/5/2021 הורשעו הנאשמים בעבירה של שימוש ללא היתר בבנייה שנבנתה ללא היתר, כמפורט בסעיפים 133 ו- 134 להכרעת הדין, כאשר הנאשמים זוכו מבצוע עבירת הבנייה של שער וגדר אשר הוצבו בחזית העסק, אשר ניבנו ע''י חברת יפה נוף, וכפי שפורט בהכרעת הדין, והורשעו בעבירה של שימוש בבנייה שנבנתה ללא היתר, כאשר עבירת השמוש איננה כוללת את אותו שער,ואותה גדר.
מכאן, שגזר הדין, יתייחס לאותה עבירת שימוש, שאיננה כוללת את השער והגדר.
לא מצאתי, בנסיבות העניין, מקום למתן צו להריסת הבנייה נשוא האישום, לאור הנימוקים שפורטו לעיל בנימוקי גזר הדין.
...
בעניין זה ראו ע''פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) , שם קבע בית המשפט את הדברים הבאים:
"על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו".
ראו גם רע''פ 189/14 מדלג' נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו)
בהמשך לאמור לעיל , ובקביעת מידת הענישה , הרי שיש לנקוט בגישה מחמירה בגין עבירות על הוראות חוק התכנון והבניה , הפוגעות , כאמור בשלטון החוק וכן ביכולת רשויות התכנון לבצע את תפקידן כראוי , לרבות השלטת הסדר בתחום התכנון והבניה לטובת הכלל.
בשקלול הנתונים שציינתי לעיל, בהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות כגון דא כאשר מדובר בעבירה של שימוש ללא היתר, בבניה שלמצער לא נטען כי נבנתה ע''י הנאשמים, אין תימוכין להפקת רווח כלכלי מאותו שימוש, ובהנחה כי אותן יריעות בד שנועדו ליצירת הצללה על החצר, שהיא זאת שהנאשמת עושה בה שימוש, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה, משך ביצוע העבירה , סבורני כי מתחם הענישה ההולם לגבי הנאשמים, נע בין קנס על סך 2,00 ש''ח עד 8,000 ש''ח.
בהתחשב במהות העבירה בה הורשעו הנאשמים , משך ביצוע העבירה , היקפה , ולאור הדברים שצויינו לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשמים ישלמו קנס בסך 3,000 ש''ח ₪ כל אחד או 30 ימי מאסר תמורתו לנאשמים מס' 2 ו- 3.
