גזר דין בעבירת סיכון חיי אדם בדרך

כן הפנה ב"כ הנאשם לעניין שנידון לפניי – ת"פ 15410-11-18 מדינת ישראל נ' גית (15.9.19) – שם נגזר על נאשם שהורשע בין היתר בעבירה של סיכון חיי אדם, בנסיבות של מרדף משטרתי ופגיעה בניידת מישטרה, עונש של 25 חודשי מאסר (וראו- גזרי דין מקלים יחסית שפורטו בסעיף 8 לגזר הדין).

העולה מהמקובץ הוא הענישה הנוהגת בעבירות של סיכון חיי אדם היא ענישה מגוונת בהתאם לנסיבות כל עניין ועניין, אך היא כוללת בדרך כלל עונש מאסר של ממש לריצוי בפועל.

...

לאור כל האמור טענה המאשימה, כי בענייננו יש להעמיד את מתחם העונש ההולם על 7-3 שנות מאסר בצירוף עונשים נלווים לרבות פסילת רישיון.

לנוכח העבירות שבהן הורשע הנאשם לפניי אין מנוס מהמסקנה לפיה הנאשם לא הפיק את הלקח מענישה זו. על כן לא ניתן למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם כפי שעתר בא כוחו.

לנוכח כל האמור אני סבור כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתית המתחם ממש.

לנוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: א. 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ו- 3 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירה בה הורשע הנאשם הם שמירה על הסדר הצבורי, שמירה על כללי הבטיחות בדרכים וכן חובת הנוהגים בדרך למנוע סיכון חיי אדם.

בפסק הדין נקבע: " מיתחם העונש ההולם בעבירה מסוג זה נע בין פסילה של ששה חודשים לפסילה של שלוש שנים, הכל בהיתחשב בנסיבות העבירה ורכיבי הענישה האחרים". ברע"פ 7472/15 סמי אבו עראר נ' מדינת ישראל, אליו הפניתה המאשימה, דחה בית המשפט העליון ערעור על גזר דין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה.

...

לפיכך אני קובעת כי מתחם הענישה לעניין המאסר נע בין חודשיים לבין 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות .

אני סבורה כי הטלת צו של"צ משמעותי על הנאשם יהיה עדיף על פני תקופה קצרה של מאסר בדמות עבודות שירות אשר יחשוף נאשם נורמטיבי, ללא עבר פלילי לחברה עבריינית ללא אופק של שיקום וללא טיפול בגורמים שהביאו להתנהגותו.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט).

במעשיו המתוארים לעיל, נהג המשיב ברכב בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.

בית המשפט לא גזר מדבריו על פוטנציאל גבוה לתוצאות קטלניות משילוב העבירות וסיכון נוסעי הרכב ונוסעי ניידת המישטרה, את הענישה ההולמת, וחרף העובדה שבית המשפט התבטא באופן מחמיר בגזר הדין ביחס למעשיו של המשיב, בסופו של יום הדבר לא בא לידי ביטוי במיתחם העונש ההולם אותו קבע.

המשיב הורשע בעבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, ואולם מדובר בנסיבות ביצוע העבירה אשר קרובות לבצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

נפנה, ביחס לענישה הראויה, לרע״פ 5714/13 תמיר חמד נ׳ מ״י (28.10.2013), שם נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין בו נדחה ערעור על גזר דין בו הוטלו 24 חדשי מאסר והופעלו במצטבר 18 חדשי מאסר מותנה, בגין עבירות דומות, ולע״פ 3802/10 ליאור אלון נ׳ מ״י (26.10.2010), בו נדחה ערעור על גזר דין בו הוטלו 30 חדשי מאסר בגין ביצוע עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין ועבירות לפי סעיפים 243 ו – 244 לחוק העונשין, תוך שנקבע כי ״.

...

לטענת ב"כ המשיב: יש לדחות את הערעור, גזר דינו של בית המשפט קמא ערוך ומנומק, ושוקל את כלל השיקולים שיש לשקול.

כל האמור מביא למסקנה כי הערעור בדין יסודו, וכי עתירת המערערת להחמרת הענישה באופן משמעותי הולמות את החומרה הרבה, את העבר הרלוונטי, וכך גם ביחס לחפיפת מרבית המאסר המותנה לעונש אשר כאמור הינו אף מתחת למתחם העונש ההולם שנקבע, ואשר הינו לכשעצמו מקל.

ביחס לרכיב הפסילה בפועל, יש לקבל את עתירת המערערת להטלת פסילה למשך 10 שנים, לאור כך שהמשיב אינו נרתע מפסילות ממושכות בעבר, ואינו חדל מלאחוז בהגה ולהעמיד אחרים בסכנת חיים.

לאור כל האמור, עונש המאסר המוטל על המשיב יועמד על 18 חודשים, המאסר המותנה יופעל באופן שארבעה חודשים מתוכו ירוצו בחופף וארבעה חודשים מתוכו במצטבר למאסר בפועל.

"... מזה מספר שנים אנו מתריעים מפני תופעה נפוצה במקומותינו, כאשר נהגים הנדרשים על ידי שוטרים לעצור לבקורת או בעקבות ביצועה של עבירת תעבורה, נמלטים על נפשם תוך נסיעה פרועה בה כרוכים סיכונים לחייהם של הולכי רגל ומשתמשים אחרים בדרך. למרבה המזל, מרביתם של אותם מרדפים אחרי הרכב הנמלט הסתיימו ללא פגיעות בחיי אדם. אולם, גם היו מקרים בהם שילמו אזרחים תמימים בחייהם את מחירה של הנהיגה המופקרת של הנהג הנמלט (ע"פ 7255/08 פלוני נ' מדינת ישראל). בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט העליון על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פראית ובריונית בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם, תוך היתעלמות מכללי הבטיחות והחוק, וגורמי האכיפה השונים. על הסכנה הכרוכה במרדף וצורך השעה להחמיר עם עברייני הדרך נאמרו ע"י  כב' השופט עמית בע"פ 1919/22 מקדשי נ' מדינת ישראל הדברים הבאים: "אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים – הן אלה שדולקים אחר הרכב הנמלט והן אלה שפורסים מחסום כדי לסגור בעד הרכב הנמלט, ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות המלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך – יש לעצור. כך, חלק ופשוט. כאשר אדם נימלט תוך כדי מרדף, הוא מעיד על עצמו שהוא נכון לסכן חיי אדם, ובשפת הרחוב "הוא לא רואה ממטר", והעיקר מבחינתו הוא למלט את עצמו.

אני גוזר על הנאשם עונש פסילה על תנאי לתקופה של 36 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ויורשע בגינה.

סכומי הפצוי ישולמו עד ליום 01.08.2024 יש לשלם את הפצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות:בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

...

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, או עבירת אלימות מסוג עוון, ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם עונש פסילה על תנאי לתקופה של 36 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ויורשע בגינה.

אני מורה על חילוט הרכב לטובת המדינה.

...