גזר דין בעבירת נהיגה בשכרות חוזרת

בעפ"ת (חי') 36185-09-14 מדינת ישראל נ' גולדברג, מיום 14.1.15 נדון ערעור של שני הצדדים על גזר דין שהושת על נאשם שהורשע בשתי עבירות של נהיגה בשיכרות ועבירה של נהיגה בפסילה ללא עבר דומה.

העונש המתאם לנאשם לחומרא לקחתי בחשבון את חומרת העבירות הנובעת גם משילובן, את העובדה שמדובר בעבירה חוזרת של נהיגה בשיכרות, את העובדה שהעבירות בוצעו על ידי הנאשם שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכן את החומרה העולה מנסיבות ביצוען .

...

סבורה אני כי במקרה דנן חברו השיקולים האינדיבידואליים של הנאשם עם שיקולי הציבור בכללותו לאותה המטרה – כי בסופו של דבר ישנו סיכוי ממשי כי הנאשם לא יבצע עבירות נוספות ויחדל מלסכן את ציבור עוברי הדרך.

משכך ולאחר ששקלתי בכובד ראש את כלל שיקולי הענישה ואת מתחם הענישה הסביר, אני סבורה כי נסיבות המקרה מצדיקות חריגה ממתחם הענישה והמנעות מהטלת מאסר בהתאם להמלצת שירות המבחן.

אני מורה על הארכת עונש המאסר למשך 7 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 5856-11-14 ביום 17.11.14 למשך שנתיים נוספות.

לעניין זה ראוי אף להביא מדבריה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר בע"פ 5106/99 אבו- ניג'מה נ' מדינת ישראל: "ענישת עבריינים אינה עניין מכני. לא ראוי להטיל גזרי-דין לפי תעריפים. בגדר שיקול-הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מירבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיווידואליים העומדים בפניהם". לעניין מידת "אשמו" של הנאשם, קביעה הנדרשת על מנת לבסס את גזר הדין לפי עיקרון ההלימה, נקודת המוצא היא כי מדובר בנהיגה בשיכרות חוזרת פעמיים בתוך 3 וחצי חודשים, כאשר בפעם השנייה אף נהג הנאשם בנגוד לצוו בימ"ש המורה על פסילת רישיונו.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם ירצה תקופת מאסר בת 10 חודשים, שירוצו מאחורי סורג ובריח, הכוללים: 3 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע, ובנוסף - 7 חודשי מאסר מותנה, שהנו חב הפעלה, מתיק פ"ל 3767-06-10, (גזר הדין מיום 19.12.12), אשר אני מורה על הפעלתם במצטבר.

...

סיכומו של דבר, שמעתי את ב"כ הצדדים וטיעוניהם, שקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים ושל נהגים פסולים, נתתי דעתי לכך שמדובר בעבירות חוזרות, התחשבתי בעברו התעבורתי והפלילי המכביד של הנאשם ובמאסר המותנה שהוא חב הפעלה.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם ירצה תקופת מאסר בת 10 חודשים, שירוצו מאחורי סורג ובריח, הכוללים: 3 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע, ובנוסף - 7 חודשי מאסר מותנה, שהינו חב הפעלה, מתיק פ"ל 3767-06-10, (גזר הדין מיום 19.12.12), אשר אני מורה על הפעלתם במצטבר.

מאחר והנאשם מצוי בעיצומו של תהליך גמילה מאלכוהןל, אני מורה כי שב"ס ייתן דעתו לכך במסגרת המיון המוקדם, וידאג לאפשר לנאשם לקבל סיוע להמשך הגמילה, כולל השתלבות בקבוצה טיפולית במסגרת קבוצת A.A (אלכוהוליסטים אנונימיים) בבית הסוהר.

לעניין מידת "אשמו" של הנאשם, קביעה הנדרשת על מנת לבסס את גזר הדין לפי עיקרון "ההלימה" - נקודת המוצא היא כי מדובר בעבירה חוזרת, בנהיגה בשיכרות ובפעם השלישית.

...

סיכום ביניים - קביעת מתחם הענישה במקרה זה: בהתאם לעקרון המנחה (סעיף 40(ב) לחוק העונשין) ועל פי סעיף 40(ג) לחוק העונשין לאחר שנתתי דעתי לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות המקרה, אני קובע כי מתחם הענישה המקובלת בבתי המשפט במקרים דומים, נע כמניפה בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה בחופף או במצטבר, בין פסילה לתקופה שבין 24 ל-48 חודשים, וכולל מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.

לאור כל האמור לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע, משיקולי שיקום.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

<#3#> גזר דין הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בהיותו שיכור בכך שסרב לתת דגימת אויר ינשוף לפי דרישת שוטר, עבירה שבוצעה ביום 26/4/16.

מהפסיקה הנהוגה עולה כאשר מדובר בעבירה של נהיגה בשיכרות חוזרת, העונש הראוי הוא עונש של מאסר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, בצד רכיב של פסילה ממושכת שנעה בין 24 חודשים ל- 48 חודשים בצד פסילה על תנאי וקנס כספי.

...

במועד שימוע הכרעת הדין הודיעה המאשימה כי בכוונתה לעתור לעונש של מאסר בפועל בעניינו של הנאשם מאחר ולנאשם הרשעה דומה משנת 2015 בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאחר ששמעתי את עתירת המאשימה מצאתי לנכון לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השירות על מנת לבדוק את התאמתו לביצוע עבודות שירות.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנהוג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו ועברו התעבורתי, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר: אני דן את הנאשם לעונש של מאסר בפועל ל- 4 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 27/2/17 במתנ"ס שיכון המזרח בשדרות יעקב 50 ראשל"צ. תחילת עבודות השירות ביום 3/4/17 באותו מועד יתייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה בשעה 08:00.

הפעלה: הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים כפי שפסק על תנאי בית משפט תעבורה בתל אביב, ביום 28/4/15 בתיק 2526-11-14 (הרשעה מספר 1 ) לריצוי באופן חופף.

בית משפט השלום בכפר סבא ת"פ 26274-11-16 מדינת ישראל נ' עאמר בפני כבוד השופטת מרב גרינברג בעיניין: מדינת ישראל המאשימה מחמוד עאמר הנאשמים נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד רוית שפיר ועו"ד בני דורון ב"כ הנאשם עו"ד אנואר פריג' הנאשם בעצמו גזר דין

לנאשם עבר תעבורתי מכביד (ע/2) הכולל 60 הרשעות קודמות לרבות נהיגה בשיכרות, עבירות חוזרות ונישנות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוצא).

...

(ראו לעניין זה גם ע"פ 1635/14 יהודה נ' מדינת ישראל (21.8.14) במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש מקום ליתן הדעת לכך שהנאשם נתפס מחזיק בכמות גדולה של סם. אמנם בסוג זה של סם לא נקבעה על ידי המחוקק כמות לצריכה עצמית אך ברור שהמדובר בכמות הגדולה בעשרות מונים על זו המשמשת לצריכה עצמית ואינני מקבלת טענת ההגנה כי מדובר בסם שהחזיק הנאשם כדי להקל על מכאוביו.

בהתחשב ברמת הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

אינני מקבלת טענת ההגנה, כי תנאי זה אינו חל מאחר שבעת נתינתו לא הוכלל הסם אותו החזיק בפקודת הסמים.

לאור כל אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.