גזר דין בעבירות תעבורה, לרבות נהיגה בשכרות

גזר הדין; בגזר דינו ביהמ"ש קמא עמד על מדיניות הענישה באשר לעבריינים אשר נפסלו מלנהוג לאחר שביצעו עבירות חמורות ומבצעים עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

יובהר בנקודה זו, כי עברו הפלילי של המשיב כולל 22 הרשעות קודמות(ביניהן שתי עבירות נהיגה בזמן ופסילה ועבירה של נהיגה בשיכרות ),עיון בגיליון המירשם התעבורתי של המשיב מלמד, כי המשיב צבר לחובתו מספר של הרשעות תעבורה, לרבות הרשעות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה .

...

להמחשת האמור לעיל יפים הדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל ( 26.05.2005): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר במערער המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". כמו כן נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ז).

בהתנהגותה זו הוכיח המערער, כי אין בכוונתו להימנע מהתנהלות עבריינית בתחום התעבורה, ונראה כי אין מנוס, למרבה הצער, מהשמתו מאחורי סורג ובריח, ואין מקום להאריך את התנאי כפי שהמליץ שירות המבחן מקום בו עננת המאסר על תנאי לא הרתיעה כלל ועיקר את המערער.

הערכה כי קיים סיכוי שהמערער ישתקם אינה מובילה בהכרח למסקנה כי יש לחרוג לקוּלה ממתחם העונש ההולם, אף אם תסקיר שירות המבחן תומך בהקלה מעין זו (ע"פ 452/14 דבוש נ' מדינת ישראל (3.4.2014); ע"פ 2015/13 פלוני נ' מדינת ישראל (05.08.2013); רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.2014)).

נוכח כל האמור לעיל, הרי שדין ערעורו של המערער על גזר דין להידחות והנני מורה כן. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 16/6/19 עד השעה 10:00, בבית המעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותה תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. ניתן היום, י' סיוון תשע"ט, 13 יוני 2019, בהעדר הצדדים.

יוער כי מלכתחילה הוגש העירעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אולם לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, ובעקבות הערותינו, חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין, ובהתאם נדחה העירעור על הכרעת הדין בפסק דין חלקי שניתן בתום הדיון, ביום 6.7.2020.

בגזר דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי הערך החברתי שביסוד עבירת ההריגה הוא קדושת חיי אדם; כי פגיעת המערער בו חמורה במיוחד בהיתחשב בנסיבות ביצוע העבירה; וכי הלה הפגין "זילזול עמוק בערך המוגן של שלום חיי המשתמשים בדרך". בית המשפט הוסיף וקבע, כי ניכרת מגמת החמרה בענישה בגין עבירות שעניינן בתאונות דרכים קטלניות שנגרמו עקב נהיגה תחת השפעת סם משכר או אלכוהול, תוך שעמד על מדיניות הענישה הנוהגת; וכי עניינו של המערער חמור אף ממעשיהם של הנוהגים ברכב תחת השפעת סמים או אלכוהול וגורמים במישרין לתאונת דרכים קטלנית.

אשר לעונשו של המערער בתוך המיתחם, נקבע כי יש ליתן "משקל של ממש" לעברו הפלילי, הכולל 3 הרשעות קודמות, בגינן אף ריצה עונשי מאסר בפועל; ולעברו התעבורתי, הכולל 9 הרשעות בעבירות תעבורה, לרבות נהיגה תחת שיכרות ונהיגה בחוסר זהירות, שבגין חלקן עומדים לחובתו עונשי פסילה מותנים ברי הפעלה.

...

יוער כי מלכתחילה הוגש הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אולם לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, ובעקבות הערותינו, חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין, ובהתאם נדחה הערעור על הכרעת הדין בפסק דין חלקי שניתן בתום הדיון, ביום 6.7.2020.

יודגש, כי אין בפסיקה אליה הפנה בא כוח המערער כדי להביא למסקנה אחרת.

יתירה מכך, בנסיבות העניין, אנו סבורים כי העונש שנגזר על המערער מקל עימו.

לנוכח הזלזול שהפגין המערער בשלומם של משתמשי הדרך ומעשיו החריגים, ובשים לב לעברו הפלילי והתעבורתי המכבידים – ספק בעינינו אם עונשו אכן מבטא כראוי את חומרת מעשיו, ומכל מקום, ודאי כי אין מקום להקל בו. אשר על כן, הערעור נדחה.

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה פל"א 12985-12-17 מדינת ישראל נ' יחיא 15 ינואר 2020 לפני כבוד השופט אלכס אחטר המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אולגה שץ הנאשם סנד יחיא ע"י ב"כ עו"ד מירי אוזן קליימן גזר דין

לחובת הנאשם גם הרשעות בעבירות תעבורה קודמות לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשיכרות ונהיגה באור אדום בגינן נשא שני מאסרים.

טען ב"כ המאשימה כי עובדה שכב' השופטת סגל מוהר לא ציינה כי המדובר לאחר שיחרור הנאשם מהמאסר אותו היא מטילה על הנאשם ואולם, אינני מוצא היגיון בטענה זו. הכיצד יכולה הייתה כב' השופטת סגל מוהר להתייחס למאסר אחר שטרם נולד? הכיצד יכולה הייתה כב' השופטת לדעת שהנאשם יורשע בתיק אחר? ואולי יזוכה? ואם יורשע, האם יוטל עליו עונש מאסר בפועל? ואם כן, לאיזו תקופה? מובן שבית משפט השלום בחדרה הגוזר את הדין בעבירה של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בפסילה אינו יכול להתייחס למאסר אשר אולי יוטל, אם וכאשר, בבית המשפט המחוזי בעבירות פליליות שונות בתכלית.

...

לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ". לאחרונה קבע בית המשפט העליון ברע"פ 5635/19 ליאור יעקובוב נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 4.9.19 [פורסם בנבו]): "אין להקל ראש במעשיו של המבקש אשר נהג ברכבו חרף פסילת רישיונו ובעוד עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים נגדו, תוך התרסה נגד רשויות החוק והפגנת זלזול בהחלטות בית המשפט. לכך מצטרפת חומרתה הרבה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, העלולה לעורר קשיים במימוש הפיצויים במקרה של תאונת דרכים (וראו רע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.3.2019); רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.2011)).

" לאור האמור, אני קובע כי התנאי בן 10 החודשים אותו עותרת המאשימה להפעיל תם עובר לחודש ספטמבר 2017 לכל המאוחר, ואיננו בר הפעלה בתיק זה. לפיכך, מתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בנסיבות התואמות לענייננו, כפי שנקבע בפסיקה נע בין מאסר של 6 חודשים ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

על כן, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר בפועל אשר יכול ויבוצעו בעבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה לתקופה שבין 15 חודשים לבין 40 חודשים.

על אף שבענייננו, מאסר בפועל איננו זר לנאשם אשר כבר נשא בעונשי מאסר וחרף זאת לא נרתע מלבצע עבירות ומלהסתכן בנשיאת מאסרים נוספים, שוכנעתי ששליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח יש ותשיב את הנאשם לאחור ותבטל את דרך השיקום בה הלך עד כה. קראתי בעיון את התסקיר ואת הרצון שמגלה הנאשם לערוך שינוי באורחות חייו בגיבוי אמו לרבות העברת חייהם לאוקראינה וכן שמעתי את הנאשם ואמו והשתכנעתי מכנות דבריהם ואולם, בכך אין די כדי לפטור את הנאשם מעונש ולקבוע כי עונשו יתמצה בפסילה ובענישה צופה פני עתיד.

מגליון הרישום התעבורתי של הנאשם (ת(ט"ל)/2) עולה כי לנאשם הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, לרבות שתי עבירות של נהיגה בשיכרות ועבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

בית המשפט עמד על כך כי העונש מקל עם הנאשם, שהיה ראוי לעונש חמור במידה משמעותית, אולם מצא לקבל את הסדר הטיעון לנוכח הודאת הנאשם המלמדת על נטילת האחריות וחוסכת בזמן שפוטי, העובדה שפיצה את המתלוננת בסכום משמעותי לפני גזר הדין, הסכמת המתלוננת להסדר ועבר פלילי שאינו מכביד ואשר כולל הרשעה בעבירת אלימות לפני כעשור.

...

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי מכלול נסיבות העבירה הייחודיות, בדגש על מסכת האלימות שהלכה והסלימה, האכזריות שאפיינה את מעשי הנאשם, סיכול אקטיבי של ניסיונות המתלוננת לברוח, מימד ההשפלה וזריעת האימה שהפגין כלפיה, המשך הפגיעה במתלוננת גם לאחר שהצליחה להיחלץ מידיו באורח נס ואף בנוכחות אחר, ביצוע המעשים תוך צריכת משקאות משכרים ועל רקע קשר זוגי עם המתלוננת, הנזק שנגרם למתלוננת והנזק החמור שהיה עלול להיגרם לה - לצד הפסיקה הנוגעת למקרים שניתן למצוא בהם דמיון מסוים לנסיבות כאן ומגמת ההחמרה בענישה, מצדיקים קביעת מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל.

אני סבורה שענישה משמעותית, שמבטאת את הגמול ההולם למעשיו של הנאשם וחומרתם, עונה גם על הצורך בהעברת מסר מרתיע לנאשם.

עם זאת, הואיל ובענייננו המאשימה לא ביקשה להפעיל את התנאי הרי שלפנים משורת הדין הוא יופעל בחופף לעונש המאסר בתיק זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו ביום 3.1.2022.

ב. גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/1), ממנו עולה כי לנאשם 35 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 1999 והאחרונה משנת 2022 בגין עבירות תעבורה שונות, לרבות נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי ציות לשוטר, נהיגה בנגוד למופע אור אדום ברמזור.

ג. גזר דין מיום 1.3.2012 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צבי גורפינקל) בת"פ 32694-03-11 (ת/2), במסגרתו נגזרו על הנאשם 58 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 40,000 ₪, בעקבות הרשעתו בעבירות הבאות: 3 עבירות של סחיטה בכוח; 4 עבירות של סחיטה באיומים; עבירה של קשירת קשר לפשע (היזק בחומר נפיץ); עבירה של היזק מכוון בחומר נפיץ; עבירה של ניסיון להיזק מכוון בחומר נפיץ ועבירה של נשיאה / הובלת נשק שלא כדין.

...

ברם, דרכו השיקומית הממושכת והלא פשוטה שעשה הנאשם, לצד שאיפתו להמשיך בה בעתיד, הובילוני למסקנה כי יש לזקוף את הצלחותיו במסגרת השיקומית ובעיקר רצונו של הנאשם להמשיך בה כשיקול נכבד לקולה בענישתו, על מנת לעודדו לילך בדרך שיקומית, ולקבוע את רכיב המאסר בפועל שראוי להשית על הנאשם לפי הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם בעניינו.

בנוסף לכך, בהתחשב בתקופת המאסר בפועל המושתת על הנאשם, הקשיים המשפחתיים, הבריאותיים והכלכליים עמם מתמודדת משפחתו, בפרט בעקבות מחלתו של אחד מילדיו, ובהביאי בחשבון את יישוב הסכסוך בין הנאשם לבין קורבן העבירות ובני משפחותיהם, באתי למסקנה כי ראוי בנסיבות העניין להימנע מהטלת ענישה כלכלית על הנאשם, בדמות קנס או פיצוי.

סוף דבר אנו מטילים אפוא, פה אחד, על הנאשם, דוד עזרא, את העונשים המפורטים בחוות דעתו של אב"ד, השופט יוסי טופף.