גזר דין בעבירות שוד, פריצה לרכב וגניבה מרכב

העותר הנו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 5 שנים וכ – 8 חודשים לאחר שצרף מס' תיקים פליליים שעניינים עבירות של שוד מזוין, שוד, איומים, פריצה לרכב, גניבה מרכב, זיוף, שימוש במסמך מזויף, היתחזות, קבלת דבר במירמה, נהיגה ללא רישיון וביטוח, גניבה, איומים.

במסגרת גזר הדין הופעלו שלושה עונשי מ.ע.ת. שהיו תלויים ועומדים נגד המשיב, לריצוי בחופף.

...

אני סבור כי רשימה זו איננה רשימה ממצה וסגורה, אלא רשימה בסיסית והכרחית לדיון בעניינו של כל אסיר ללא יוצא מהכלל.

בנסיבותיו של מקרה זה, אני סבור שחוות דעת עדכנית הינה הכרחית ודרושה כל אימת שוועדת ההפרדות מתכנסת שוב לדון בהמשך הפרדתו של האסיר.

אני מקבל את הבקשה להארכה באופן חלקי בלבד, כך שהארכת ההחזקה בהפרדה תהיה עד ליום 5/12/16.

רקע על המבקש נגזרו 13 שנות מאסר בגין עבירות של סחיטה באיומים, הלבנת הון, ניהול ארגון פשיעה, עבירות על-פי חוק המע"מ, מירמה ותחבולה על-פי פקודת מס הכנסה, חטיפה לשם רצח או סחיטה, נשיאת נשק, תקיפה בנסיבות מחמירות, ירי חם, היזק לרכוש במזיד ואיומים.

במסגרת פעילותו באירגון, נהג המבקש באלימות חמורה במסגרת "גביית חובות" נגד חייבים וסחר בחשבוניות פיקטיביות בסכום של למעלה מ-55 מיליון ש"ח. למבקש עבר פלילי מכביד הכולל שמונה הרשעות קודמות בעבירות אלימות כלפי שוטרים, עבירות נשק, שוד מזוין, גניבת רכב, פריצה לרכב, הדחה בחקירה, היתחזות וזיוף.

...

לחלופין, נטען כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה נוכח מסוכנותו של המבקש הנלמדת ממעשיו ומהמשך פעילותו הפלילית אף מבין כתלי בית הסוהר, באופן עקבי ולאורך שנים.

דיון והכרעה לאחר העיון ושמיעת טענות הצדדים, ולאחר עיון בהעדר הצדדים בחומר המודיעיני שהוצג לבית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

נאשם 2 הורשע בעבירות של שוד (חמש עבירות), עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק; קשירת קשר לפשע (שלוש עבירות), עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; היזק בזדון בצוותא חדא (שלוש עבירות), עבירה לפי סעיף 452 לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; קבלת נכס שהושג בעוון, עבירה לפי סעיף 412 יחד עם סעיף 384 לחוק; ניסיון התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק יחד עם סעיף 25 וסעיף 29 לחוק; התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; גניבה בצוותא חדא (שלוש עבירות), עבירה לפי סעיף 384 לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; קשירת קשר לעוון, עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק; תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק.

ברע"פ 4291/13, רפאל אדרי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.7.2013, פורסם בנבו, נדחתה רשות ערעור על פס"ד של בית משפט מחוזי שקבל ערעורה של המדינה על קולת גזר דינו של בית משפט השלום שהשית על הנאשם, שהורשע בתשע עבירות של התפרצות וגניבה מדירות מגורים או בתי תפילה והחזקת רכוש שהושג בפשע, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ברע"פ 3675/06, אוריאל עזרא נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 28.8.2006, פורסם בנבו, נדון עירעורו של מי שהורשע ב-11 אישומים שונים בגין התפרצויות למבנה שאינו למגורים, התפרצויות לדירה, פריצה לרכב וגניבה מרכב, היזק בזדון, הסגת גבול והחזקת רכוש חשוד כגנוב ונדון בבית משפט השלום ל – 10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

תיקון מס' 113 מתוה בסעיף 40ב' לחוק את העקרון המנחה כיום בבואו של בית המשפט לגזור דינו של נאשם, עקרון ההלימה, לפיו צריך להתקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו במסגרת גזר דין.

...

לאור כמות האישומים המיוחסת לכל אחד מהנאשמים, וסוג האישומים, אני סבורה כי בעניינו של נאשם 2 מדובר בהסדר טיעון ראוי לעונש מאסר של 48 חודשים פחות יום.

אני מסכימה עם טענת ב"כ המאשימה שלא מדובר בחישוב מתמטי, אלא שיש להסתכל במקרה זה על העבירות כמכלול, על נסיבות ביצוען והסיבות לכך, ואני סבורה שלאור גילו של הנאשם, עברו הנקי, הנסיבות המתוארות בתסקיר שירות המבחן, התמכרותו לסמי פיצוצייה והניסיונות שהוא טוען שנעשים על ידו להישאר "נקי" בתקופת מעצרו, ההודאה והחיסכון בזמן שיפוטי, העונש המוסכם מצוי במתחם הענישה.

לאור תסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה כלשהי מעבר לעונש מאסר מוחשי, אני סבורה כי יש להעמיד עונשו ברף התחתון של המתחם.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 1.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 15817-05-12 מדינת ישראל נ' חטיב(עציר) ת"פ 22980-04-13 בפני כב' השופט אביטל חן בעיניין: מדינת ישראל המאשימה אמין חטיב (עציר) הנאשמים גזר דין

דיון וגזירת דין מיתחם העונש ההולם לצורך גזירת דינו של הנאשם יש לקבוע מיתחם עונש הולם למעשי העבירות שביצע הנאשם, לשם כך יש להיתחשב בערכים המוגנים שנפגעו מבצוע העבירות, מידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בבצוע העבירה.

בע"פ 11194/05 עטיה אבו סבית נ' מדינת ישראל נפסק על ידי בית המשפט העליון בענין גניבות רכב: "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נידרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כימעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך." בבש"פ 45/10 מסארוה נגד מדינת ישראל אשר עוסק אמנם בבקשה למעצר עד תום הליכים שנה וחזר בית המשפט על חומרת עבירות הגניבה מרכב והצורך בענישה מרתיעה: "פיתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה.

אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה.

...

קבלת רכב או חלקי רכב גנובים על עבירות של סחר ברכב אמר בית המשפט העליון כי עבירות מסוג זה "הפכו למכת מדינה ואין מנוס אלא להטיל על מי שעוברים אותן עונשים קשים ומרתיעים" (ע"פ 5394/94 מאהר יוסף כנעאן נ' היועץ המשפטי לממשלה).נ העונש הקבוע לצד עבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים זהה לזה הקבוע לצד עבירה של גניבת רכב, ועומד על 7 שנות מאסר, ויש הרואים בשתי העבירות כבעלות חומרה זהה (ראה: ת"פ (קרית גת) 56279-02-13 ות"פ 12942-12-12 (כפר סבא) מדינת ישראל נ' שגדרי).

אני סבור כי בנסיבות המקרה שבפני מתחם הענישה נע בין 4 ל-8 חודשים.

בחינת הפסיקה הנוהגת והתייחסות לנסיבות ביצוע העבירה ולפגיעה שנוצרה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מתחם הענישה בנסיבות המקרה שבפני נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה של עד 4 חודשים ובנוסף, פסילת רישיון נהיגה.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל כאשר 6 חודשים יצטברו לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם היום ו-3 חודשים יחפפו את תקופת המאסר אותה הוא מרצה היום.

נגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 19.2.2014 המייחס לו עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והחזקת כלי פריצה לרכב.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים, בה טענה כי לחובת המבקש עשר הרשעות קודמות ושלושה רישומים ללא הרשעות, בין היתר, בעבירות סמים, שוד מזויין, תקיפה ואיומים וכי בגין אותן הרשעות ריצה המבקש עונשי מאסר.

לא זו אף זו, אחת מן העבירות בהן מואשם המבקש בהליך אחר (ת"פ 54912-06-12), בוצעה לכאורה שמונה ימים בלבד לפני שנגזר דינו של המבקש כאמור, ובעודו מצוי בטיפול שירות המבחן.

...

דין הבקשה להידחות.

לא זו אף זו, למבקש ניתנה בעבר הזדמנות לשקם את עצמו, והוא נשלח לקהילה טיפולית ארוכת טווח, אולם כשל גם בהליך זה. הבקשה נדחית, אפוא, מתוקף הוראת סעיף53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.