ב"כ המאשימה טענו לחומרה הטמונה בעבירות האלימות אשר בוצעו ע"י המשיב, האלימות הנה ברף גבוה, אין מדובר במעידה חד פעמית, והאלימות גרמה לחבלות, ומעבר לפגיעה הפיזית במתלוננת לא ניתן להיתעלם מפגיעה המובנת מכבודה ומההשפלה שחשה שמצאה את עצמה מותקפת בתוך ביתה, פעמיים באותו היום.
דיון והכרעה
לאחר שנבחנו העבירות בנסיבות ביצוען, תסקירי שירות המבחן, גזר הדין וטענות הצדדים, המסקנה הנה כי יש לקבל את העירעור, הן ביחס למיתחם העונש ההולם, והן ביחס לענישה המוטלת.
לשיקולי ההרתעה והגמול ר' רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מ"י (20.8.2009): "דומה, כי גזר דינו של בית משפט השלום נתן משקל מופרז לשקום המבקש על יתר השיקולים שחובה ליתן להם משקל בעת גזירת העונש. עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח".
לחובת המשיב עבר פלילי הכולל עבירות של הסעה ברכב של תושב זר השוהה שלא כדין, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, איומים, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, נהיגה בשיכרות, ונהיגה פוחזת של רכב (2010-2012), בגין עבירות אלו נדון למאסרים מותנים, של"צ, צו מבחן ופסילת רישיון נהיגה.
ובנוסף, עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע (2 עבירות), היתעללות פיזית ונפשית בקטין (2 עבירות), ניסיון לשוד (2 עבירות) (2005).
...
לאחר בחינת העבירות בנסיבות ביצוען, העובדה שמדובר בכמה אירועים, וחומרת האלימות ותוצאותיה, המסקנה היא כי הענישה אשר הוטלה ע"י בית משפט השלום אינה נותנת מענה עונשי הולם לחומרת העבירות בנסיבות ביצוען.
עבר פלילי זה, אשר אמנם אינו מהעת האחרונה, ברגיל צריך היה להביא למסקנה כי על הענישה להיות מעל הרף התחתון של המתחם, וכפועל יוצא מכך, היה מקום להטלת מאסר בפועל.
אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו כדלקמן:
מוטל על המשיב מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.
