גזר דין בעבירות קשירת קשר וסחר בנשק

במסגרת גזרי הדין הוטלו על המערערים עונשים שונים בגין הרשעות בעבירות של סחר בנשק ובתחמושת, של קשירת קשר לסחר בנשק וכן בעבירות נילוות.

...

גם אין בידי לקבל את טענת המדינה בערעורה לעניין קביעת מספר האירועים על ידי בית המשפט המחוזי, אשר מצא לנכון להתייחס לשתי עסקאות כאל "אירוע אחד" לעניין קביעת מתחם העונש ההולם.

סוף דבר במסגרת הפרשה שלפנינו נחשפנו להיקפה הבלתי נתפס של תופעת הסחר בכלי נשק ובתחמושת.

כפי שפורט לעיל, עניינו של כל נאשם ונאשם ראוי לבחינה ספציפית הממוקדת בנסיבות עניינו לפי נסיבותיו ומידת אשמו, אך בשים לב גם למגמת ההחמרה אשר נועדה לתת ביטוי הולם להגנה על הערכים החברתיים החשובים שנפגמים כתוצאה מפעילות עבריינית קשה זו. סיכומו של דבר, אמליץ לחבריי לדחות את כל ערעורי הנאשמים ואת כל ערעורי המדינה, זולת ערעור המדינה בע"פ 999/18 לגבי משיב 3 (נאשם 15), במסגרתו יועמד עונש המאסר בפועל שהושת עליו על 20 חודשי מאסר בפועל חלף 12 חודשי המאסר בפועל שהושתו עליו על ידי בית המשפט המחוזי.

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום) מיום 8.3.2018 בת"פ 46999-07-16, בגדריו הושת על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח. הרקע לבקשה וטיעוני הצדדים ביום 28.7.2016 הוגש נגד המבקש ו-20 נאשמים נוספים כתב אישום המגולל 29 אישומים שונים, על רקע פעילות סוכן משטרתי במסגרת ביצוע עיסקאות של סחר בנשק ובסמים.

מכתב האישום עלה כי בתקופת פעילותו של הסוכן, ביצעו הנאשמים עיסקאות רבות בנשק ובתחמושת בסכום כולל של מאות אלפי ש"ח. למבקש יוחסו עבירות של קשירת קשר לסחר בנשק (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וסחר בנשק (לפי סעיף 144(ב2) לאותו חוק), זאת על יסוד מעורבותו בעיסקה שבה הוא ואחרים מכרו אקדח לסוכן המשטרתי.

מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה כי כאשר נאשם מערער על חומרת גזר הדין בלבד, ערכאת העירעור אינה נוטה לעכב את ביצוע העונש, זאת כנגזרת מן ההלכה לפיה ככלל אין להתערב בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים (ע"פ 560/18 שדמי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.2.2018); ע"פ 8477/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (6.11.2017); ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (29.11.2012)).

...

לא שוכנעתי כי מקרה זה עולה כדי אותם מקרים חריגים.

כמו כן, העובדה ששירות המבחן המליץ להשית על המבקש עונש הקל באופן משמעותי מזה שהושת עליו לבסוף, אין בה בהכרח כדי לשנות מהמסקנה האמורה, שכן כידוע, תסקיר שירות המבחן אינו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מאלו אותם בוחן שירות המבחן (רע"פ 1756/16 ימיני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (16.3.2016)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 43275-01-21 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה(עציר) ואח' בפני כבוד השופט ארז פורת המאשימה: מדינת-ישראל - נגד - הנאשם: כמאל אבו ג'ומעה (עציר), ת"ז 204131882 גזר דין

לעניין זה נפסק כי: "החומרה היתרה הכרוכה בעבירות נשק והסכון הנשקף מביצוען לציבור, מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקפיה של התופעה ואופן התפשטותה. כמענה לכך, מסתמנת בפסיקה מגמה עקבית להחמיר את הענישה בגין עבירות אלו, באופן שיהלום את מידת פגיעתן בערכים המוגנים ויקדם את מיגור התופעה... משכך, חרף עקרון הענישה האינדיבידואלית והמשקל שיש ליתן לנסיבותיו האישיות של כל נאשם לגופו, בבואו לגזור את דינו של מי שהורשע בבצוע עבירות חמורות אלו, על בית המשפט לתת בכורה לשיקולי ההתרעה והאנטרס הצבורי..." (ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל, פס' 11 (פורסם בנבו, 16/8/2018).

בית המשפט המחוזי קבע מיתחמי ענישה שונים: ביחס לעבירת הסחר בנשק העיקרית קבע מיתחם שבין 20 חודשים ועד 4 שנות מאסר; ביחס לעבירות התיווך בנשק קבע מיתחם שבין 15 חודשים ועד 3 שנות מאסר; ביחס לעבירות של קשירת קשר קבע מיתחם שבין 10 חודשים ועד שנתיים מאסר; וביחס לעבירות הסמים קבע מיתחם שבין 8 ל-28 חודשי מאסר.

...

די בעיון בעובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, כדי ללמד כי לא "נדחף" לבצע את מעשי הסחר אלא ביצען מיוזמתו ומרצונו החופשי, ובסופו של יום לא פחות "משהעגל רצה לינוק, הפרה רצתה להניק". בשים לב לעמדת שני הצדדים לפיה יש להשקיף על מכלול מעשי העבירה כאן "כארוע אחד" לעניין קביעת מתחם ענישה, ונוכח מדיניות הענישה כאמור, אני סבור כי מתחם הענישה ההולם נע בין שמונה (8) שנות מאסר בפועל ברף התחתון ועד (12) שתיים עשרה שנים בתקרתו, זאת לצד מאסר על תנאי וקנס.

אחר הדברים האלה, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: (8) שמונה שנות מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל, ומניינן מיום מעצרו בתיק זה – 4/1/21.

לצד עונש זה ובנוסף, אני דן את הנאשם ל-(15) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שלוש שנים ישוב ויעבור עבירה שעניינה נשיאה או הובלה של כלי נשק, סחר בנשק או סחר בסם מסוכן, או החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 11739-03-21 מדינת ישראל נ' מזרחי(עציר) ואח' לפני כב' השופטת חנה מרים לומפ המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) על ידי ב"כ עו"ד אילן אקוקה הנאשמים .1 יוסף מזרחי (עציר), ת"ז 034340414 על ידי ב"כ עו"ד מיכאל ערוני .2 חיים ביטון, ת"ז 302799697 על ידי ב"כ עו"ד נס בן נתן <#2#> גזר דין נאשם 1

עם זאת, קשירת הקשר כשלעצמה, שהיא החוליה הראשונה בעבירה של סחר בנשק, מקימה פוטנציאל ממשי לפגיעה בשלום הציבור ובבטחונו שכן, לא פעם הקושרים מעוניינים בהגשמת תוכניתם, והיעדר ממושה נובע מנסיבות חיצוניות, אשר בלעדיהן התוכנית העבריינית הייתה מתממשת, ומכאן הסיכון הרב הטמון בעבירה זו. בנוסף לכך, נשק, שהוא מטבעו כלי קטלני, עלול לעבור מיד ליד ולהגיע לידי גורמים שיבצעו באמצעותו עבירות פליליות חמורות, ואף לידי אירגוני טירור שיעשו בו שימוש בארועי טירור.

בע"פ 315/20 אבו טאה ואח' נ' מדינת ישראל (07.06.20), דחה בית המשפט העליון את הערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו הושת על המערערים עונשי המאסר בפועל של 54 ו-36 חודשים בגין עבירות נשק.

...

רבות נאמר על חומרתן של עבירות הסמים, בהן נדחות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי, וכי על בית המשפט להילחם בתופעה הקשה של נגע הסמים, ולהרתיע את היחיד והרבים מפני עבירות אלה, כך למשל בע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל (17.8.15): "על חומרתן של עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה עמד בית משפט זה לא אחת, תוך הדגשה שבעבירות אלה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים". כך גם הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 מדינת ישראל נגד אסאבן (1.11.18) בהתייחסו לעבירות סחר בסמים לחומרתן ולנזקיהן, יפים לעניינינו: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים – במיוחד כך לגבי סמים המוגדרים 'קשים' – הן למשתמשים, הן לסביבתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ [פורסם בנבו] (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.3.2017); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (6.7.2014) (להלן: עניין דוידי)). כבר צוין כי הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.6.2014) (להלן: עניין באום)) במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו".

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, את נסיבות ביצוען, את חלקו של הנאשם בעבירות, וכן נתתי דעתי למדיניות הענישה הנהוגה, ולמגמת ההחמרה הנוספת מהעת האחרונה בפסקי הדין של בית המשפט העליון, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם, נע בין 4 לבין 8 שנות מאסר בפועל.

 בהתחשב בכל השיקולים המנויים לעיל, לחומרה ולקולה, הנני גוזרת על הנאשם עונש ברף הבינוני כדלקמן: א.   5.5 שנות מאסר מיום מעצרו.

בע"פ 1658/20 נור אלדין ג'מאחנה נ' מדינת ישראל (21.06.20), דחה בית המשפט העליון ערעור על גזר הדין שהושת על המערער על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרתו הושתו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות של נשיאה והובלה של נשק ורכישת נשק.

בת"פ (מחוזי י-ם) 54337-05-21 מדינת ישראל נ' אנס זחאיקה (10.02.22), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, במספר עבירות נשק- שתי עבירות של רכישת נשק (תחמושת) לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק, שלוש עבירות של נשיאת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק, עבירה של ירי מנשק חם לפי סעיף 340(א)(ב)(1) לחוק, שתי עבירות של קשירת קשר לבצוע עסקה בנשק לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ועבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

...

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, והתחשבתי בריבוי העבירות, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירות שלפני, נע בין 3 שנות מאסר לבין 5 שנות מאסר, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

באיזון בין השיקולים השונים, אני סבורה כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו, מאחר שאין מדובר בנאשם צעיר לימים, ובהעדר אופק שיקומי ובשל שיקולי הרתעת הרבים.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: א.   40 חודשי מאסר אשר ירוצו מיום מעצרו 17.5.22.