רע"פ 8963/04 חמדאן נגד מדינת ישראל (3.3.05):
הנאשם, אסיר, הורשע בעקבות הודאתו, בכך שהחזיק בבית-הכלא כ – 27 גרם הרואין מחולק ל – 9 יחידות, 87 גרם קאנביס, מחולק ל – 18 יחידות ו – 3.4 גרם קאנביס, שאותם החדיר פנימה לאחר ששב מחופשה, נדון ל – 24 חודשי מאסר בפועל שיצטברו לתקופת מאסרו.
בכל הקשור להחדרת הסם אל תוך הכלא קבע בית-המשפט העליון בע"פ 6048/04 אברהם אדגואיצאנו נגד מדינת ישראל (12/07/2005) כדלקמן:
"כפי שציין בית-המשפט המחוזי בגזר-דינו, עבירות סמים הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמורה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להלחם בנגע הסמים ובתופעה של החדרת סמים לכלא".
וכן, בע"פ 6143/03 פורטל נגד מדינת ישראל, פ"ד נח (2) 614:
"תופעת הברחתם של סמים אל בין כותלי הכלא מוכרת וידועה, וחרף המאמצים הבלתי נלאים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. לפיכך, כשנלכדים אדם או חבורה אשר קשרו קשר לבצע עבירה מסוג זה, נכון יעשה בית-המשפט המוסמך אם יכביד עליהם את ידו הן כדי לגמול להם על חטאתם, הן כדי לטעת בתודעת הרבים מהו המחיר שעלול לשלם מי שנוטל על עצמו את הסיכון שהחדרת סמים לבית הסוהר".
ובעניין עורכת-דין שהחדירה סמים לאסירים נקבע בע"פ 5135/11 מדינת ישראל נגד ליאורה ברקו (31.5.12):
"מעבר לעצם החומרה שיש בעבירה של אספקת סם בכלל, ואספקת סם לאסיר בפרט, חומרה יתרה נודעת לעובדה שהעבירה בוצעה על ידי עורכת-דין תוך ניצול מעמדה המיוחד ושימוש לרעה בזכות הייצוג שניתן לה מקום מיוחד ונכבד במשפט. לא ניתן לקיים שיטת משפט השואפת להתחשבות מרבית בזכויות נאשמים ללא מתן אמון מלא בסנגורים. אם ברצוננו שלסנגוריה יתאפשר לייצג את הזקוקים לשירותיה ללא לאות וללא מורא, אין לאפשר להתנהלות כמו של המערערת להתרחש. חציית הקוים על-ידי עורכת-דין, במסגרת פעילות הנחזית להיות מתן שירות משפטי, היא מעשה המבזה את המיקצוע ומבטא בוז עמוק לשלטון החוק ולחובה לשמור חוק."
אלו הן הילכות ברורות של בית-המשפט העליון, המחייבות להטיל על הנאשם ענישה מחמירה, בעלת משקל, אשר יש בה לבטא את הביזוי כלפי מי שאמון על קיומו של שילטון החוק, החוצה את הקוים אל עולם העבריינות, שיש בה להכות גלים בין קהל עורכי-הדין, ליצור הרתעה כללית במטרה לבלום תופעה עבריינית שכזו.
...
מסקנה:
מכלול השיקולים דלעיל מוביל למסקנה ברורה, שלפיה במקרה בו מחדיר עורך-דין סם מסוכן לאסיר בתוך כתלי הכלא, והלה משתמש בסם לנגד עיניו, אין לנקוט בגישה עונשית סלחנית, אלא שאינטרס הגמול והרתעת הרבים בענישה, שמטרתו להדביר את התופעה הקשה של סמים בתוך כתלי הכלא, גובר על פני כלל שיקולי הקולה והוא מחייב להטיל על הנאשם ענישה בדרך של מאסר בפועל ממש, לתקופה שאינה ניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות כל זאת באופן מידתי בתוך מתחם הענישה.
בניגוד לשני פסקי-הדין דלעיל, שהוצגו במסגרת הדיון במתחם (ברקו וזיו), הדנים בעניינם של שני עורכי-דין אשר החזירו או ניסו להחדיר סם לתוך הכלא, אני סבור כי המקרה העומד בפניי חמור יותר, משום שהנאשם הצליח להחדיר את הסם ללקוחו ולאחר מכן צפה בו משתמש בסם לנגד עיניו בלא שהביע כל מחאה, ובמסגרת פגישה שאותה הגדרתי – פגישה עבריינית, כלומר שכל מטרה הייתה לשם אספקת הסם.
תוצאה:
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
11 חודשי מאסר בפועל.
