בנקל קיבל בית המשפט המחוזי את עירעורו של אברהם נגד חומרת גזר הדין, וקבע כי התוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט קמא חורגת באופן קצוני לחומרה מרמת הענישה הנוהגת, בעבירות ובנסיבות דומות.
]
בכל הדוגמאות דלעיל הורשעו נאשמים בעבירות חמורות (סיוע לחטיפה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכמות גבוהה מאוד, שוד באיומי סכין, ועוד) נקבעו, בהתאם, מיתחמי ענישה הולמים (וחמורים), ובסופו של יום הושתו עונשים שקומיים על הנאשמים, בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 40 ד לחוק העונשין.
...
עוד נימקתי החלטתי בכך שמשך תשעה חודשים בקהילה הטיפולית, לא הפר טואלבה ולו פעם אחת את כלליה, לא פתח תיקים פליליים, ולא נרשמה נגדו כל תלונה התנהגותית.
סבורני כי כל "הזזה" שלו ממצב זה, עלולה לגדוע את הליך השיקום, או לכל הפחות – להזיק לו מאוד.
השילוב בין חומרת העבירות בהן הורשע טואלבה, העובדה שהוא היה עצור בתיק דנא במשך 21 חודשים, יחד עם החשש שמא ההליך הטיפולי ייפגע בהפסקת רצף העבודה שלו[footnoteRef:22] מוביל למסקנה כי יש להשית עליו ענישה הכוללת מאסר בפועל בהתאם לנסיבות, קרי – למציאות בפניה אנו ניצבים.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:
15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
