גזר דין בעבירות חבלה בכוונה מחמירה והפרת הוראה חוקית

בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט רפי כרמל, סגן נשיא ת"פ 63594-05-21 המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים הנאשמים 1. אברהים סלאימה ע"י ב"כ עוה"ד אנדרי רוזנטל 2. מחמד קבאג'ה ע"י ב"כ עוה"ד מוסטפא יחיא גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירה של מעשה טירור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו – (2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") בצרוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016, ובעבירה של חבלה במזיד ברכב מנועי לפי סעיפים 413ו' ו - 144ו' לחוק.

נאשם 2 הורשע, בנוסף, בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין ובעבירה של שבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

...

התוצאה הנה שאני גוזר על הנאשמים כלהלן: על כל אחד מהנאשמים – מאסר בפועל לתקופה של 58 חודשי מאסר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו תפ"ח 40250-06-21 מדינת ישראל נ' דאוד(עציר) ואח' לפני כבוד השופטת מעין בן ארי המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אסף שביט ועו"ד טליה קלמרו הנאשמים: 1. אחמד דאוד ע"י ב"כ עו"ד חיים יצחקי ועו"ד יגאל דותן 2.ריזק ג'ריבוע ע"י ב"כ עו"ד מירב חורי 3.ראד גרבוע ע"י ב"כ עו"ד שרון קינן גזר דין

ראו למשל את הדברים שנקבעו בע"פ 5778/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4/11/2021): "לא אחת עמד בית משפט זה על חומרתה הרבה של עבירת החבלה בכוונה מחמירה, הפוגעת באופן קשה בזכותו של הפרט לשלמות גופו, בכבודו העצמי ובתחושת בטחונו האישי, כמו גם בבטחונו של הציבור. על כן, בית המשפט שב והדגיש כי יש לגזור עונש מאסר בפועל משמעותי על עבריינים המבצעים עבירות אלימות בכלל, ועבירות חבלה בנסיבות מחמירות בפרט...". ראו גם ע"פ 8900/21 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (14/8/2022, להלן- עניין מחאג'נה) שם נקבעו דברים דומים.

ע"פ 5953/22 מדינת ישראל נ' גאזי עדוי (2/2/2023)- המשיב הורשע על יסוד הודאתו בעבירות הצתה (לפי סעיף 448 רישא) סיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות, הסתייעות ברכב לבצוע פשע והפרת הוראה חוקית.

...

לאור כל האמור, עתרה ב"כ נאשם 2 לקביעת מתחם שנע בין 30 ל-48 חודשי מאסר, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

נוכח כל האמור, עתר ב"כ נאשם 3 להקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, וביקש להסתפק בתקופת מעצרו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 7 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו 25/5/21.

כמו כן, מצביעה המדינה על העבירות הנוספות שנעברו על ידי קבאג'ה, אשר כוללות הפרת הוראה חוקית (הלה נסע במכוניתו ונטל חלק בתקיפה האלימה, בהיותו נתון למעצר-בית מלא) ושיבוש מהלכי משפט (הלה השמיד את הנעליים האדומות שנעל בזמן הארוע האלים אחרי שהבין שמעשיו תועדו במצלמת האבטחה).

דא עקא, במובחן ממה שהתרחש בעיניין אזמה, במקרה דנן, נראה כי המדינה רק הגישה לבית המשפט המחוזי את גזר הדין שניתן בת"פ (שלום י"ם) 63323-07-20, מבלי לטעון במפורש נגד חפיפת המאסרים ומבלי לבקש ב"רחל בתך הקטנה" שבית המשפט המחוזי יקבע כי מאסרים אלו יוטלו במצטבר.

מכלול הנסיבות הללו והמניע הלאומני אשר הנחה את פועלו של קבאג'ה, חייבים היו להוביל את בית המשפט המחוזי למסקנה כי עונשו של קבאג'ה צריך לכלול בתוכו מאסר ממושך מאד; ודי אם אציין בהקשר זה את עונש המאקסימום של 25 שנות מאסר שקבע המחוקק לצד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה כמעשה טירור ולעונש המאקסימום של 10 שנות מאסר אשר נקבע בגין חבלה זדונית בכלי רכב אשר מונעת על ידי מניע גזעני.

...

אולם, בסופו של יום, הגעתי למסקנה כי אין בידינו לעשות כן מאחר שעונש המאסר שהשית עליו בית המשפט המחוזי אינו חורג במידה ניכרת לחומרא ממדיניות הענישה בעבירות שבהן עסקינן, ובתור שכזה אינו מאפשר התערבות מצדה של ערכאת הערעור (ראו והשוו: ע"פ 634/23 מדינת ישראל נ' פלוני (2.5.2023); ע"פ 5633/22 סאלח א דין נ' מדינת ישראל (28.11.2022)).

מכלול הנסיבות הללו והמניע הלאומני אשר הנחה את פועלו של קבאג'ה, חייבים היו להוביל את בית המשפט המחוזי למסקנה כי עונשו של קבאג'ה צריך לכלול בתוכו מאסר ממושך מאד; ודי אם אציין בהקשר זה את עונש המקסימום של 25 שנות מאסר שקבע המחוקק לצד העבירה של חבלה בכוונה מחמירה כמעשה טרור ולעונש המקסימום של 10 שנות מאסר אשר נקבע בגין חבלה זדונית בכלי רכב אשר מונעת על ידי מניע גזעני.

סוף דבר ערעורו של סלאימה, בע"פ 2054/23, וערעור המדינה בעניינו של סלאימה, בע"פ 2018/23, נדחים אפוא.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו תפ"ח 20615-12-22 מדינת ישראל נ' עאמודי(עציר) לפני כבוד השופטת מעין בן ארי המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד פמלה בנימין הנאשם שאדי עאמודי (עציר) ע"י ב"כ עו"ד ווליד כבוב גזר דין

ע"פ 1186/15 יונס נ' מדינת ישראל (23/11/2016) המערער הורשע, לאחר הליך הוכחות בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת ונשיאת נשק ותחמושת והפרת הוראה חוקית, כך שבשל עדות עתידה של המתלונן בהליך פלילי נגד המערער, הגיע לבית המתלונן, בזמן בו נתון תחת תנאים מגבילים, כשהוא נושא נשק טעון ורוך ועוטה כפפות על ידיו.

...

לנוכח הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, מצא בית המשפט כי יש לגזור את עונשו ברף העליון של המתחם, ובשל הודאתו החליט שלא לצבור את העונשים ולהפחית מתקרת המתחם חודשים ספורים.

לסיכום – בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפני, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת כפי שהובאה לעיל, בשים לב לשינויים המחויבים בין האירועים (בהקשר של תוצאות, רקע, עבר פלילי ואי נטילת אחריות), הגעתי למסקנה כי טווח הענישה הנטען על ידי הצדדים, שתחתיתו ב- 6 שנות מאסר ותקרתו ב- 10 שנות מאסר, עומד בהלימה עם מתחם העונש לאירוע שלפני.

לאור כל האמור, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 7.5 שנים, החל מיום מעצרו 15/11/2022.

נקבע כי מיתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי, בין 4 ל-8 שנות מאסר בפועל, אינו הולם את מעשיו של המשיב, שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה, מספר עבירות של הפרת הוראה חוקית ואיומים.

בית המשפט העליון הפנה לפסקי הדין הבאים: ע"פ 2508/21 נאסר נ' מדינת ישראל (7.6.2022) – היתקבל ערעור על גזר דין שבגדרו הוטלו 7.5 שנות מאסר בגין דקירה במסגרת סיכסוך שכנים, כך שעונש המאסר בפועל הועמד על 9 שנים; עניין אבו סבילה נ' מדינת ישראל – נדחה ערעור על גזר דין שבגדרו הוטלו 8.5 שנות מאסר בפועל בגין דקירה של אדם שהיה מוכר לנאשם; ע"פ 8855/12 אלזידאה נ' מדינת ישראל (24.12.2013) – נדחה ערעור על גזר דין שבגדרו הוטלו 11 שנות מאסר בפועל בגין ארוע שכלל אלימות ודקירות של נפגע העבירה, שעמו נפגש הנאשם לצורך קיום יחסי מין בתשלום.

...

לאור הנתונים שהובאו לעיל ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של מקרה זה נע בין 7 ל-11 שנות מאסר וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

גזר הדין בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 7 שנים בניכוי ימי מעצרו מיום 21.4.2022.

12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי כי הנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים, עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בה. 5 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי כי הנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה לפי סע' 186 לחוק העונשין ויורשע בה. אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן, עד תביעה מס' 1, בסכום של 75,000 ₪.