גזר דין בעבירות התפרצות, הסגת גבול, תקיפת שוטר והיזק בזדון

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 51914-06-23 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 50716-07-22 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 13837-05-22 מדינת ישראל נ' סראג' ת"פ 20830-04-20 מדינת ישראל נ' סראג' 28 ינואר 2024 לפני כבוד השופטת אילה אורן המאשימה מדינת ישראל הנאשם דוד סראג' (עציר) גזר דין

בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות התפרצות למקום תפילה והיזק לרכוש בזדון, לפי סעיפים 406(ב) ו-452 לחוק העונשין.

בית המשפט השלום בפתח תקווה קבע מיתחם עונש הולם הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בהיתחשב בהתרשמות לסיכון, וחרף עבר פלילי מתון והודאתו במיוחס לו. התיק השני – התפרצויות והסגת גבול לבתי כנסת בבצוע עבירת התפרצות לבית כנסת פגע הנאשם בזכות הציבור לרכושו ולתחושת בטחונו האישי, לצד פגיעה בקדושת המקום ורגשות המתפללים.

ולהלן הפסיקה: ברע"פ 5139/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (19.8.2013), נדון נאשם שהורשע לפי הודאתו בשישה אישומים ובתיק נוסף שצרף בגין שלוש התפרצויות לבתי כנסת, ארבע עבירות גניבה, היזק לרכוש, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה ושתי עבירות פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה.

בעפ"ג (מרכז-לוד) 1079-04-14 יטוב נ' מדינת ישראל (17.6.2014), נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה סתם ואיומים בכך שתקף אשה זרה ברחוב בהיותו שיכור, הכה אותה בגבה, קלל אותה ובעט ברגלה, ובהמשך בהיותו בתחנת המישטרה איים על שוטר.

לסיכום קביעת מיתחמי הענישה ההולמים: בתיק הראשון, בגין עבירות האלימות כלפי בת זוג והפרת הוראה חוקית, קבעתי מיתחם עונש הולם כולל הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל; בתיק השני, בגין עבירות ההתפרצויות לבתי כנסת והסגת גבול, קבעתי מיתחם ענישה כולל הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל; בתיק השלישי, בגין עבירות התפרצות לכלי רכב והחזקת כלי פריצה, קבעתי מיתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הרביעי, בגין עבירות תקיפה סתם והחזקת סכין, קבעתי מיתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים.

...

לסיכום קביעת מתחמי הענישה ההולמים: בתיק הראשון, בגין עבירות האלימות כלפי בת זוג והפרת הוראה חוקית, קבעתי מתחם עונש הולם כולל הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל; בתיק השני, בגין עבירות ההתפרצויות לבתי כנסת והסגת גבול, קבעתי מתחם ענישה כולל הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל; בתיק השלישי, בגין עבירות התפרצות לכלי רכב והחזקת כלי פריצה, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ובתיק הרביעי, בגין עבירות תקיפה סתם והחזקת סכין, קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים.

במכלול כל השיקולים לעיל, אני סבורה שיש להשית על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה, תוך איזון בשיקולי הענישה לקולה כנובע גם מנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרו (ובניכוי ימי מעצרו בתיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).

הרקע וכתב האישום הנאשם הורשע ביום 13.2.19, בתום ניהול הליך הוכחות, בעבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [החוק]; תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק, והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק.

מאז היה קטין נשא הנאשם תקופות מאסר רבות בפועל, המצטברות לכ-30 שנה, בגין ביצוע עבירות חוזרות של אלימות, איומים, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, התפרצות, גניבה, החזקת סכין, הסגת גבול וכיוצא באלה.

עוד אציין, כי על גזר הדין הוגש ערעור, ובית המשפט העליון הקל במידת מה בעונשו של המערער, והעמידו על 44 חודשי מאסר בפועל (חלף 48 חודשים), בגין כל האֵרועים, כאמור, וזאת "כדי לעודדו [את המערער] בהמשך הטיפול ומשיקולי שקום" (ע"פ 1038/16 חנינה נ' מדינת ישראל [23.11.16]).

...

עוד אני קובעת, שמתחם העונש ההולם לאֵרוע העלבת עובד הציבור נע בין ענישה צופה פני עתיד, למאסר קצר, בן חודשים ספורים, שיכול להנשא בעבודות שירות.

לנוכח כל אלה, ובהינתן דפוסי התנהגותו העבריינית של הנאשם, קיים סיכון ממשי להישנות עבירות בעתיד ומשכך גדל הצורך בהרתעתו האישית, וזאת לצד הרתעת הרבים, שגם היא שיקול חשוב במקרים חמורים כגון זה. לנוכח המפורט לעיל, אין מנוס מלמקם את הנאשם בתוך המחצית העליונה של רף הענישה.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 58 חודשים, בניכוי ימי מעצרו; אני מפעילה את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם ביום 8.3.17, במסגרת ת"פ (שלום נתניה) 25097-07-16, בן 5 חודשים, בגין ביצוע עבירת איומים, ואת המאסר המותנה שהוטל עליו ביום 24.9.15, במסגרת ת"פ (שלום נתניה) 62381-03-15, בן 4 חודשים, בגין עבירת ההיזק בזדון.

מיתחמי העונש ההולם הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים ובצוע גניבה, וכן כתוצאה מהעברות של הסגת גבול והיזק בזדון, עניינם בשמירה על הקניין והרכוש האישי, הגנה על מקום עסוקו של הפרט המהוה את מקור פרנסתו, וכן הגנה על תחושת הבטחון האישי של בני-החברה.

אשר לעבירה של הסגת גבול כאשר מתלווֹת אליה עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והיזק בזדון – הענישה הנוהגת דומה לזו שהוזכרה לעיל.

אעיר כי הסניגור עתר לשחרר את מרשו לקהילה טיפולית סגורה טרם גזירת הדין.

שנית, עברו הפלילי של הנאשם הכולל אי הרשעה שהתיישנה משנת 2013 מבית-משפט לנוער, בגין מספר עבירות רכוש, וכן הרשעה מאוקטובר 2014 בגין עבירות רכוש והפרעה לשוטר שבוצעו בשנת 2014, בגינן נגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל וכן שני מאסרים מותנים התלויים ועומדים כנגדו בתיק זה. העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע בתיק הנוכחי, זמן לא רב לאחר שיחרורו מהכלא בגין תיק קודם, בעת שתלויים ועומדים מאסרים מותנים בעיניינו, מלמדת כי הנאשם אינו מפנים את הבעייתיות שבהתנהלותו.

...

בהתחשב בעקרון המנחה של ההלימה; בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים ולעוצמתה; בהתחשב בחומרת המעשים ונסיבות ביצועם; ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחמי הענישה ההולמת במקרה שלפניי הִנם כדלקמן: בהתאם ל"מבחן הצורני-עובדתי" (לפיו עסקינן ב"מספר אירועים"): מתחם העונש ההולם בגין כל אחד מהאישומים, נע ממספר בודד של חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל לכל אירוע.

אשר על כן, ונוכח אמות-המידה שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (21.3.2011), לא ראיתי להיעתר לבקשתה האמורה של ההגנה.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 16 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.

כתב אישום שהוגש נגדו מייחס לו עבירות התפרצות למקום מגורים, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה, הסגת גבול, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק בזדון ותקיפת שוטר.

אשר לתסקיר המבחן, ציין בית המשפט המחוזי כי ההמלצה שניתנה בו לא לוותה, ככל הנראה, בידיעה כי דינו של העורר נגזר ביום 24.9.08 לעונש מאסר על-תנאי, וכי בתוך חודשיים בלבד מיום מתן גזר הדין בוצעו, לכאורה, העבירות נשוא הליך זה. בית המשפט הניח, ובצדק, כי אילו ידע שירות המבחן את הנתון האמור, הדעת נותנת כי היה מתחשב בכך בהמלצתו.

אדם שאך חודשיים לאחר שנגזר דינו בעבירה קודמת והוטל עליו עונש מאסר על-תנאי חוזר ועובר עבירת התפרצות, ומיוחסת לו גם עבירה כנגד שוטר שבא לעוצרו, מאבד באופן טבעי מן האמון החיוני הנידרש לצורך שיחרור בתנאים.

...

עוד נטען כי מדובר בצעיר בן 26 אשר סיים 12 שנות לימוד, שירת בצה"ל ואף מבצע באופן רגיל שירות מילואים, ולכן אין חשש שינצל לרעה את חלופת המעצר במסגרתה הוא ישוחרר, במיוחד כאשר שירות המבחן עצמו המליץ על חלופה זו. נראה לי כי צדקו הערכאות דלמטה כאשר מצאו כי אין מנוס ממעצרו עד תום ההליכים של העורר.

בתקופה קצרה צבר הנאשם הרשעות לחובתו בעבירות של החזקת מכשירי פריצה, גניבה, שב"ח, גניבה מרכב, הסגת גבול פלילית, ותלויים נגדו שני מאסרים מותנים חבי הפעלה, בני 3 ו-6 חודשים.

הגדרת עבירות הרכוש כמכת מדינה אינה מונח עקר, ומכה כלשונה – הנה תקיפה, ומלמדת על החומרה על שאין אדם שאינו מכיר או שלא חווה התפרצות לרכבו או לביתו, בשל כך – נוצר האילוץ לייקר פוליסות ביטוח בשל פריצות לשכנים, יש איבוד של תחושת הבטחון, ופחד לישון בלילה.

הוגשה פסיקה - ת.פ. 1843/04 (שלום קריות) מדינת ישראל נ' כארם בן אכרם סלאמה - שם הנאשם נדון על עבירות של היזק בזדון, גניבה והריגת בע"ח. ביקשה להגיש את פסק הדין בשל אמירות בית המשפט שמבקש להתייחס גם אל קורבנות עבירות הרכוש בכלל.

בע"פ 5615-02-10 (מחוזי מרכז) איגור כץ נ' מדינת ישראל דחה בית המשפט המחוזי ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתנו בת.פ. 2116/09 גם כן בעבירת התפרצות, גם שם היתה ענישה משמעותית של 22 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלה בחופף ובמצטבר של שני מאסירם מותנים קצרים ושנת מע"ת. בע"פ 4872/95 מדינת ישראל נ' אילון - הפניתה לפסקאות שעניינן בחינת האנטרס הצבורי והענישה הראויה וההולמת בנסיבות כבעניינינו.

מדובר בהרשעה בעבירות של השגת גבול, גניבה, שתי עבירות של גניבת רכב, שינוי זהות רכב, הפרעה לשוטר, שב"ח וגזר דין של 42 חודשי מאסר והפעלת מע"ת בן 6 חודשים.

...

ב"כ הצדדים אף התייחסו לפסיקת בתי המשפט, ככל שהדבר נוגע לעונש שיש להטיל על הנאשם – אך בסופו של דבר אין ספק כי כל מקרה צריך להידון לגופו – גופן של עבירות וגופו של נאשם.

נוכח כל האמור – הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. מאסר בפועל בן 21 חודשים.