גזר דין בעבירות התפרצות וגניבה והחזקת סם לצריכה עצמית

לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער בעבירות של התפרצות לדירת מגורים וניסיון לגניבה, ולכתב האישום בתיק שצורף בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, ולאחר שעיינו בגזר הדין המפורט של בית משפט קמא, בשני התסקירים של שירות המבחן, בגיליון ההרשעות הקודמות, בנימוקי הודעת העירעור, ובטיעוניהם של באי כח שני הצדדים בפנינו בדיון מיום 11.6.15, ולאחר שגם עיינו בפסיקה הרלוואנטית שאליה הפנה כל אחד מבאי כח שני הצדדים, מסקנתנו היא שלא נפל פגם כלשהוא בגזר דינו של בית משפט קמא, ואולם סבורים אנו, למרות זאת, שיש מקום לפתוח למערער צוהר של תקווה.

בית משפט קמא הוסיף (עמ' 16 בגזר דין) ודבריו מקובלים עלינו: "עוד ניכר כי המדובר בבצוע עבירות תוך תיכנון מוקפד, כאשר לכל נאשם היה תפקיד וייעוד ב'מעשה' העברייני". איננו סבורים שנפלה שגגה כלשהיא בקביעתו של בית משפט קמא לפיה מיתחם הענישה בגין עבירת ההתפרצות + ניסיון הגניבה, הנו מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים עד 24 חודשים, ובנוסף מאסר מותנה, קנס ופצוי למתלוננת.

...

עוד ובנוסף, מורים אנו שמ- 14 חודשי המאסר בפועל יש להפחית 17 ימים שבהם היה המערער במעצר.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו דוחים בעיקרו של דבר את ערעורו של המערער בכפוף להפחתת שני חודשי מאסר וניכוי 17 ימי המעצר, הכל כמפורט בפיסקה מ"ב דלעיל.

עוד אנו מורים שעל המערער להתייצב בבית המעצר "קישון" ביום ראשון 26.7.2015 עד השעה 10:00 בבוקר, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

באישום השמיני ייחסה המדינה למשיב עבירת התפרצות למגורים לפי סעיף 406 (ב) של החוק, החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 של החוק, החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 של החוק, גניבה לפי סעיף 384 של החוק, וכן החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

דברים ברוח זו נאמרו בע"פ 46/84 מדינת ישראל נ' סבח, פ"ד לח(4) 752, בעמ' 754-753: "בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להיתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטין של עבירות אלה, לחשש של מאות מישפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שניגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על איזור שלם ומשליטים טירור בין תושביו. העונש המוטל בשל מעשים כאלה חייב לתת ביטוי גם להיבט זה, מה שלא ניתן לומר ביחס לעונש שהושת על המשיב במקרה דנן...""   כך גם בדברי כב' השופט (בדימוס) א. רובינשטיין ב-רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.02.08), אשר הובאו אף הם בעיניין אואזנה (בפיסקה 10): "הדרישה להחמרה בעונשם של עבריינים הפורצים לבתיהם של אזרחים תמימים באה לידי ביטוי בפסיקת בית משפט זה, פעמים מספר. כך למשל, הביע לאחרונה חברי, השופט א' רובינשטיין, ברע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.2.08), את דעתו בנושא וקבע כדלקמן:

העובדה שהמשיב ביצע את ההתפרצויות לאור יום, אין בה כדי לשלול את האפשרות שמי מדיירי הבית עלול להתקל בו, בין אם משום שהדייר שהה בדירה בשעת הפריצה, ובין אם משום שהדייר ביקש לשוב לדירתו בעוד הפורץ שוהה בה. בית משפט קמא ציין בגזר דינו, פיסקה 12: "והנאשם אף סיפר בעצמו על ההתקלות שעלולה הייתה לקרות באחד מהמקרים". לא זו בלבד, אלא שהמשיב הורשע גם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) +7 (ג) רישא לפקודת הסמים משהחזיק בביתו שני שתילים של קנביס במשקל כולל של 1,586 גרם נטו, ובנוסף קנביס במשקל כולל של 38 גרם נטו שלא לצריכה עצמית.

...

שאלות אלה מקומן בשלב ריצוי עונש המאסר המוטל על המשיב, ובהתאם להוראות הדין ונוהלי שב"ס. לאחר שהבאנו בחשבון את מתחם הענישה הראוי, ושקלנו את כל הטיעונים, לקולא ולחומרה, שהעלו בפנינו ב"כ המדינה וב"כ המשיב, ולאחר שגם עיינו בפסיקה הרלוונטית, ומבלי להתעלם מכך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם – ובענייננו המשיב, אנו מחליטים לקבל את ערעור המדינה, ולגזור על המשיב 43 חודשי מאסר בפועל, וזאת חלף תקופת המאסר שקבע בית משפט קמא בגזר-דינו.

כמו-כן מורים אנו על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 12 החודשים, כפי שגם הורה בית משפט קמא, במצטבר לתקופת המאסר שאנו מטילים על המשיב, ואילו המאסר המותנה בן שלושת החודשים מופעל בחופף.

נוכח כל האמור לעיל, ירצה המשיב עונש של 55 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 16.12.18.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 29335-04-12 ואח', מדינת ישראל נ' ריץ בפני כבוד השופט ירון מינטקביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד חגי פליישמן המאשימה מרדכי ריץ ע"י עו"ד זכריה שינקולבסקי הנאשם גזר דין

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: התפרצות לבנין וגניבה, היזק בזדון, החזקת סמים לצריכה עצמית (3 עבירות), שימוש בכח כדי למנוע מעצר, תיגרה, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב (11 עבירות).

מתסקירי שירות המבחן עולה בבירור, כי הרקע לעבירות אותן עבר הנאשם הוא צריכת סמים – וצריכת סמים איננה גזירת שמיים אלא עבירה אותה עובר אדם במודע.

...

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום ברמלה בת"פ 26079-01-20 מיום 26.12.2022, וזאת נוכח הרשעת המערער בעבירות שעניינן החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) והחזקת כלים, לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

בתיק האחד, נדון בגין שורת עבירות רכוש וסמים, ובהן התפרצויות, גניבה, החזקת כלי פריצה, החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית, כלים, הפרעה לשוטר וקשר לפשע, והוטל עליו מאסר למשך 20 חודשים.

לטענתו, נוכח הסכמת המשיבה בהליך העירעור על הכרעת הדין, בהתאם להצעת בית המשפט, להשתת ענישה צופה פני עתיד, ומשעה שהמשיבה, הן במסגרת ההליך בבית משפט קמא, והן בגילגול שני זה של העירעור על גזר הדין, מסרבת לחזור לאותה הסכמה, שומה על בית המשפט של ערעור להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא כך שעונשו של המערער יהיה כפי הסכמת המשיבה בראשונה.

...

כמו בית משפט קמא אף אנו סבורים כי קיים אינטרס ציבורי מובהק להיאבק בנגע הסמים, וכי אין להקל ראש בנסיבות העבירה דנן נוכח כמות הסמים שנתפסה והכלים המשמשים להכנתם, המלמדים כי מדובר בהחזקה שלא לשימוש עצמי.

אין בידינו לקבל טיעון זה של ב"כ המערער.

סוף דבר - הערעור נדחה.

הראיות לעונש מטעם המאשימה הוגש כראיה לעונש הרישום הפלילי של הנאשם (ת/1), ממנו עולה כי לחובתו עבר הכולל שורת עבירות ובגזר הדין האחרון מיום 6.9.23 נדון ל – 18 חודשי מאסר בפועל, והופעלו שני מאסרים מותנים של 6 ו – 3 חודשים באופן שהעונש הכולל אשר הוטל הנו 24 חודשי מאסר.

עברו כולל עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, היזק לרכוש במזיד, גניבה מרכב, הפרת הוראה חוקית, שבל"ר ונטישה במקום אחר, פריצה לרכב, גניבה, הסגת גבול פלילית, החזקת סמים לצריכה עצמית, התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, ועוד, וחלק מהעברות ביותר ממופע אחד.

ברע"פ 1276/13 סמי שושן נ' מ"י (20.2.2013) הורשעו המערערים בשורת מעשי פריצה וגניבה מבתים, כאשר ביהמ"ש השלום קבע מיתחם ענישה הנע לכל מקרה פריצה וגניבה בין 10-24 חודשי מאסר, ומתחם זה אושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בעירעור וביהמ"ש העליון לא מצא עילה להתערבות בגזר הדין או במיתחם האמור.

...

הוטלו על המערער 42 חודשי מאסר בפועל, והערעור נדחה.

סבורני כי מטבע הדברים לו היה הנאשם מצרף את מכלול תיקיו יחדיו, לרבות תיק זה, הדבר היה בא לידי ביטוי בענישה הכוללת המוטלת עליו, ומטעם זה אני מוצא לנכון להורות על חפיפה חלקית, של 10 חודשים למאסר אותו מרצה הנאשם כעת.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים.