מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גזר דין בגין תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה ואיומים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביום 28.11.19 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בבצוע עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין ותקיפה סתם בנסיבות מחמירות - בן זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין.
ב"כ המאשימה הגיש את גיליון הרשעותיו של הנאשם – לחובתו הרשעה קודמת בעבירות תקיפה סתם בנסיבות מחמירות - בן זוג, תקיפה גורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות - בן זוג והיזק לרכוש במזיד (עת/1), וגזר דין מיום 13.7.16 בו נדון הנאשם למאסר על תנאי בן שישה חודשים, בר הפעלה בעניינינו, בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפי אותה המתלוננת (עת/2).
למשמעותה של המלצת שירות המבחן ראו ע"פ 2228/20 מורד אטרש נ' מדינת ישראל (24.06.2020): "עוד זאת אעיר, את שידוע – תפקידו של שירות המבחן להמליץ, תפקידו של בית המשפט להכריע. חזר על כך בית משפט זה פעמים רבות (ראו לדוגמה: ע"פ 6122/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (13.02.2020); רע"פ 4574/17 אבו עראר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.08.2017)). בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על דחייה נוספת במתן גזר הדין. כבר נפסק בעבר, כי לא בנקל יורה בית המשפט על דחיית מועד מתן גזר הדין: "כאשר עסקינן בהמלצה של שירות המבחן לדחות את מועד מתן גזר הדין לצורך מיצוי הליך שקומי, עומדים מנגד שיקולים שונים, וביניהם האנטרס בסופיות הדיון; הפגיעה הנגרמת להרתעת היחיד והרבים מכך שהעונש ירוצה זמן מה לאחר ההרשעה; והשפעת הדחייה על שיקומם של נפגעי העבירה ועל הנאשם עצמו" (ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (11.01.2016)).
...
לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, ותוך שנתתי דעתי לשילוב המַצְמית שבין חדירת הנאשם מהרחוב דרך המרפסת אל בין כותלי בית הוריה של המתלוננת, לשם הגיעה עם ילדיה בעקבות ויכוח עם הנאשם, לבין תקיפת המתלוננת בתוככי הבית, כשהיא חסרת אונים מול אִמהּ וילדיה הפעוטים שנאלצים לחזות באירוע (חלק מהאיומים בוצע כשהילדים הוחזקו בידיו של אביהם – הנאשם), מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל.
תוצאה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשים מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת 6 חודשים מאסר מותנה (ת"פ 52904-06-14, גזר דין מיום 13.7.16), זאת במצטבר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

· בפסק הדין ע"פ 3662/11 חמאד נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור על עונש בן 20 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תוך שימוש בנשק קר. · בפסק הדין עפ"ג (חי') 11794-12-15 מדינת ישראל נ' זבידאת, היתקבל ערעור המדינה והוחמר עונשם של נאשמים, אשר תקפו שוטרים באגרופים ובעיטות, כשנאשם נוסף מאיים על שוטר באמצעות קרש עץ עם מסמרים.
· בפסק דין עפ"ג 49806-07-13 אלסנע נ' מדינת ישראל, נדחה, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, ערעור על גזר דין של בית משפט זה, בו הוטל עונש מאסר בן 20 חדשים בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שעיקרה אגרופים ובעיטות שכוונו לעבר שוטר על ידי מעוכב במטרה להכשיל את מעצרו ומעצר מעורב נוסף.
עם זאת, לנוכח האופי החמור, המכוער, ואף ההמשפיל של תקיפת השוטרים, תוך חתירה למגע בענין לא לו; שימוש בנשק קר מוסלק בידו של הנאשם כלפי אחד השוטרים ופציעתו באופן חמור בקודקוד; יריקה על אחד השוטרים; גרימת חבלות של ממש למספר שוטרים – מוצא בית המשפט, כי ראוי לחייב הנאשם בפצוי, שיהווה מסר לנאשם באשר למחירים שגבתה היתנהגותו ואף מסר של גיבוי ותמיכה כלפי השוטרים שהותקפו, לרבות הכרה בפגיעה שנגרמה להם.
...
ההגנה טענה, כי יש לדחות את בקשת התביעה שלא להקל עם הנאשם רק משום שבחר לנהל את משפטו.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שהמבקש עוכב, החל לאיים בפני השוטר כי ירצח את כל מי ש"הלשין עליו" וניסה לתפוס את נשקו של השוטר בעודו אומר לו "תביא את האקדח שאני יירה לעצמי בראש, תביא את האקדח". לאחר מכן, המבקש סרב ליתן לשוטר לאזוק אותו ואיים כי לאחר שהוא ישוחרר מהמעצר "כל השכנים מתים, אחד אחד". בגין האמור, יוחסו למבקש ריבוי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי קטין או חסר ישע על ידי אחראי, לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: החוק); ריבוי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש על יד אחראי, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק; תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק; תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק; ריבוי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק; ריבוי עבירות של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק; והפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק.
ואכן, הלכה למעשה, נגזרו עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח, בגין עבירות הדומות בנסיבותיהן למקרה דנן (כך למשל, ב-עפ"ג (מחוזי י-ם) 19903-05-11 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (31.7.2011), הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל על הנאשם, אף ללא שיוחסו לו עבירות של תקיפת קטין; וכן ב-עפ"א (מחוזי נצרת) 105/08 בן סמיח עודה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (13.5.2008), הוטלו על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, בגין הרשעה בעבירות דומות, אם כי בנסיבות מחמירות יותר מבמקרה דנן).
בהיתחשב בכל אלה, נחה דעתי כי גזר הדין שניתן הולם את חומרת העבירות בהן הורשע ומכלול הנסיבות בעיניינו, ואין כל הצדקה להתערבות בעונשו.
...
משכך, בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את מכלול מעשי המבקש הוא מאסר בפועל שאורכו נע בין 18 חודשים ל-42 חודשים.
בהתחשב בכל אלה, נחה דעתי כי גזר הדין שניתן הולם את חומרת העבירות בהן הורשע ומכלול הנסיבות בעניינו, ואין כל הצדקה להתערבות בעונשו.
אשר על כן, הבקשה אפוא נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 29720-04-21 מדינת ישראל נ' אלנתן(עציר) בפני כבוד השופט חגי טרסי בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשם אור בן ראובן אלנתן (עציר) ע"י ב"כ עו"ד שמעון אמיר גזר דין
אך לאחרונה ציינתי: "בית משפט זה הדגיש לא אחת את החומרה הטמונה בעבירות חבלה חמורה, המסכנות את שלום הציבור וביטחונו, תוך עשיית דין עצמי והתעלמות מהוראות חוק, וגורמות פעמים רבות לפגיעות בגוף ובנפש. על מדיניות הענישה לשקף חומרה זו על ידי השתת עונשי מאסר משמעותיים על עבריינים המבצעים עבירות אלימות בכלל, ועל מי שביצע עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות בפרט" (ע"פ 6197/20 מדינת ישראל נ' גולאני, פסקה 20 (28.11.2021)).
בע"פ 8897/20 סקנדריון נ' מ"י (6.5.21), הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בכך שבעקבות סיכסוך של אחיו עם שכן, תקף את אותו שכן, בעת שזה יצא עם כלבו לטיול לפנות בוקר, הכה אותו מספר פעמים בחוזקה באמצעות אלה טלסקופית ובאגרופים ואף הפעיל שוקר חשמלי מספר פעמים בצמוד לראשו.
לבסוף, הפנה הסניגור המלומד גם לגזר הדין שנתתי בת"פ (מרכז) 55470-01-20 מ"י נ' גבריאל (5.10.21), שם הורשע הנאשם המרכזי בעבירה דומה, ונקבע מיתחם מקל מעט יותר של 15 עד 36 חודשי מאסר בפועל, אך לא מדובר היה שם בדקירה, אלא במכות במוט, ואף החבלות היו קלות באופן ממשי מהמקרה שלפני.
בית המשפט המחוזי קבע מיתחם ענישה הנע בין 20 ל-48 חודשי מאסר והשית על המערער, שלו הרשעה קודמת אחת בגין איומים ותקיפה, 28 חודשי מאסר.
...
אם בכל זאת החלטתי להקל עמו במקצת, למקם את העונש מעט מתחת לאמצע המתחם ולהפעיל חלק מהמאסר המותנה בחופף, הרי שהדבר נובע מגילו הצעיר של הנאשם, מהרצון לעודד אותו להמשיך בטיפול בו החל במסגרת שב"ס ומהתקווה כי המוטיבציה לטיפול שהוא מגלה זו הפעם אכן תבשיל לכדי תהליך טיפולי-שיקומי משמעותי במסגרת המאסר, באופן שיצמצם את הסיכון למעורבות פלילית חוזרת לאחר השחרור.
לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 36 חודשים.
אני מורה על הפעלתו בחופף ובמצטבר של מאסר על תנאי בן 8 חודשים מת"פ 47613-02-18, כך שבסך הכל יישא הנאשם בעונש מאסר בפועל בן 42 חודשים, מיום המעצר – 6.4.21.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר מכפירה בעבירות של תקיפה סתם – עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין", עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 274(1) + (2) לחוק העונשין, פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה הגישה במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1) וכן הגישה גזר דין בעיניינו של הנאשם ממנו עולה כי לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה (ע/2).
בעפ"ג (מח' חיפה) 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א (9.5.2022) היתקבל ערעור המדינה בעיניינו של משיב שהורשע בעבירות של היתפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים.
ת"פ (ב"ש) 20397-02-11 מדינת ישראל נ' אטרש (9.3.14) – הנאשם הורשע בין היתר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות תקף שוטר באגרופים בכל חלקי גופו והשתתף בזריקת אבנים .
רע"פ 8405/08 משה טיבולי נ' מדינת ישראל (7.10.2008) - נדחתה בקשת המערער לקבלת רשות ערעור בשעה שבית המשפט השלום הטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר שלא בעבודות שירות והפעיל מאסר מותנה בחופף לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו בפציעת המתלונן במכת אגרוף וגרימת שבר באף (עבירת פציעה שלא בנסיבות מחמירות).
...
לפיכך, אני סבורה שמתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.
הרשעתו האחרונה משנת 2019 ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה. לא שוכנעתי שהנאשם מצר על התנהגותו או מביע חרטה על התוצאות והנזק שנגרם לשוטר .
אשר על כן, במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 3.5.22 אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים מתיק שמספרו 2230-08-19 בית המשפט השלום בעכו מיום 18.9.19 במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בגין תיק זה. סך הכל ירצה הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 3.5.22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו