גזר דין בגין נהיגה ללא רישיון ונהיגה בשכרות

בשנת 2018 נגזר דינו בגין הרשעתו בתיק בו יוחסו לו עבירות זהות של נהיגה בזמן פסילת בית משפט וללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים – לצוו של"צ והארכת מאסר מותנה.

לא מצאתי מקום לערוך הבחנה בין סוג העבירות בהן הורשע הנאשם (עבירות תעבורה שאינן קשורות לשימוש אסור בסמים משכרים או חומר משכר אחר) לבין בעיית היתמכרותו, לגבי קיומה אין מחלקת ודומה כי היא שלובה באורח חייו העברייני.

...

לאור כל האמור, אני סבורה כי הן אינטרס הציבור והן הנאשם יצאו נשכרים אם תינתן לנאשם האפשרות לעבור ניסיון טיפולי בטרם ייגזר דינו.

איני חולקת על מסוכנותו הגבוהה של הנאשם אך אני סבורה כי בעת הזו, ניתן להקהותה או לאיינה גם אם ישוחרר לחלופה המוצעת בקהילת "רוח מדבר", אף שאינה חלופה הרמטית.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של הנאשם ממעצר בתנאים הבאים: הנאשם יועבר "מדלת אל דלת" ע"י שב"ס לקהילה טיפולית "רוח מדבר", ביום  10.10.23 עד השעה 11:00.

בשים לב לאמור, גזר הדין יתייחס לארבעה אירועים שונים, ולכל ארוע שכזה ייקבע מיתחם עונש הולם נפרד (ר' סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין) באופן הבא: ת"פ 54673-05-17 הערכים החברתיים שפקודת הסמים מבקשת להגן עליהם הם שמירה על בריאות הציבור וביטחונו מפני נגע הסמים והנזקים החברתיים, כלכליים וגופניים אשר נגרמים בעטיו.

"נהיגה בשיכרות הנה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בבטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא". להלן מספר דוגמאות למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, ללא רישיון נהיגה, ועבירות נילוות: רע"פ 2925/21 מונדר נסראללה נ' מדינת ישראל (נבו 09.05.2021) נדון עניינו של נאשם אשר נהג ללא רישיון רכב (לא הוציא מעולם), ללא ביטוח תקף, ועבר בנוסף עבירה של אי ציות לשוטר שהורה לו לעצור בצד הדרך.

בשל עבר תעבורתי שכלל נהיגה ללא רישיון ונהיגה בפסילה, נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.

בנוסף, לחובת הנאשם 6 הרשעות במירשם התעבורתי, מתוכן 2 הרשעות מהשנים 2017 ו-2014 בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה (באחת מהן אף בעבירת אי ציות לשוטר).

...

משכך, לא מצאתי כי יש להקיש מעונשו של השותף לעונש הנאשם במסגרת כתב אישום זה. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הינה בינונית, ומצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל (ודוק – מתחם זה נמוך ביחס לפסיקה שהובאה לעיל אשר ניתנה בצידם של מעשים ונסיבות מעט חמורים יותר מאלו המיוחסים לנאשם- יב"ד).

בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם על היבטיה החיוביים, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש ברף התחתון בת"פ 54673-05-17 וביתר התיקים בהם הורשע, באמצע המתחמים שנקבעו.

בטרם יוכרע העונש הסופי של הנאשם, יש להדגיש כי אין המדובר בחישוב אריתמטי, ודוק, יפים לעניין זה דברי בית-המשפט העליון בע"פ 5768/10 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 08.06.2015): "עיקרון ההלימה נבדק הרי גם באופן יחסי. דהיינו – חומרת המעשה לעומת מעשים אחרים. בהמשך לקו זה, ניתן גם להרהר אחר העונש הראוי, לו פרמטר אחד היה משתנה כלפי מעלה או מטה. למשל, בתיק שבו יש שני קורבנות, מה היה קורה לו היה קורבן אחד או שלושה. מה הייתה עמדת בית המשפט לו המקרים היו מתבצעים לא במשך חמש שנים, אלא שמונה שנים או שנתיים. כמובן, בית משפט אינו צריך לערוך טבלה, ואינו חייב לקבוע איזה עונש היה גוזר לו היה מדובר בשינוי זה או אחר. יחד עם זאת, תורת הענישה היחסית עשויה לשמש כלי הבהרה, ולו פנימי. הנה כי כן, יש לשמור על מדרג. עונש הולם הוא עונש שמתאים לנסיבותיו. ודוק, בנסיבות התיק הנדון, ולא תיקים אחרים. כשם שיש מקום לגזור עונש חמור ביותר במקרה החמור ויוצא הדופן, כך אין לגזור עונש שכזה במקרה שאינו נמצא ברף העליון, על אף חומרתו. ככל שמדובר בתוצאה עונשית חמורה יותר, על בית המשפט לבחון את עצמו היטב. כלי ההבהרה שהוצגו לעיל יכולים לתרום לשמירה על מדרג ראוי, אך אין הם בגדר סוף פסוק. התמונה הכוללת חשובה עד מאוד. אין עסקינן בשיטת ניקוד, או באריתמטיקה. ענישה היא מלאכת מחשבת – ולא מלאכת מחשב." דברים אלה מוצאים ביטוי גם במסגרת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, אשר משאיר שיקול דעת לבית-המשפט בין אם "להרכיב" את העונש הכולל לכלל האירועים הנדונים, בנפרד מכל מתחם, תוך ציון מידת חפיפה והצטברות, או שמא לגזור עונש אחיד לכל האירועים, מבלי לבצע פעולה אריתמטית אחרונה זו. סבורני כי הדרך השנייה היא הדרך המתאימה יותר לגזר דין זה. סוף דבר נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 21 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס בהליכים בהם נדון במסגרת גזר דין זה, אשר ירוצו במצטבר לכל מאסר אחר אותו מרצה הנאשם (ככל שמרצה).

<#4#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בדיון מיום 21.11.22, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, עבירה ללא סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ועבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה בנגוד לסעיף 2 לפקודת רכב מנועי.

עוד עמד ב"כ המאשימה על כך כי לאחר גזר הדין בגין ההריגה, נהג הנאשם פעם נוספת בהיותו בלתי מורשה, בזמן פסילה עם נהיגה פוחזת ונידון שוב למאסר של 30 חודשים ופסילה בת שנה.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ללא רישיון נהיגה תקף (פקיעה של 8 שנים), בשיכרות (440 מ"ק) וללא ביטוח וצרף תיק נוסף של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (8 שנים).

...

בעפ"ת (מחוזי חיפה) 59233-05-15, יוסף גואר נגד מ"י, כב' השופטת רונית בש, ניתן ביום 10.6.16, הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה וללא ביטוח, בית משפט גזר עליו חודשיים מאסר בפועל, הפעלת 7 חודשי מאסר מותנה במצטבר, 5 חודשי מאסר מותנה לשנתיים מיום שחרורו, ושנתיים פסילה, דובר בנאשם שבעברו שתי הרשעות קודמות של נהיגה ללא רישיון נהיגה והערעור נדחה וכך נקבע שם : "כך גם במקרה דנן, מן הראוי ליתן קדימות לאינטרס הציבור על פני נסיבותיו האישיות של המערער ושיקולי שיקומו, זאת בהינתן חומרת העבירות בהן הורשע ועברו התעבורתי, כל שכן נוכח העובדה שהמערער לא החל להשתלב בהליך טיפולי. לפיכך ונוכח התנהלות העבר של המערער, הרי שלא ניתן לקבוע כי המערער השתקם או כי קיים סיכוי של ממש כי ישתקם, כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. אשר על כן, בנסיבות העניין, אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל סיכוי לשיקומו של המערער.

מתחם עונש ההולם לאור חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ושילובן, לנוכח קיומן של שתי פסילות בפועל נשוא הפסילה דנן אחת מהן בגין קטלנית, לנוכח הערכים החברתיים שנפגעו, לאור מדיניות הענישה הנהוגה, לאור הישנות העבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן ביחס לרכיב המאסר נע בין מאסר בפועל של 6 חודשים לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים : משיתה על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים מאחורי סורג ובריח.

לגבי העבירות מהן זוכה (רישיון רכב שפקע ונהיגה ללא ביטוח), הרי שזוכה לאחר שהמאשימה לא הביאה ראיות להוכחת העבירות והתמקדה בהבאת ראיות לעניין השכרות בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה את עירעורו וקבע: · רע"פ 3032/22 ולדימיר נוביק נ' מדינת ישראל (מיום 30.05.22) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגת רכב בשיכרות (1320 מקרוגרם) ובית משפט השלום לתעבורה גזר עונשו ל - 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 3 שנות פסילת רישיון בפועל; ועונשים נלווים.

· הנאשם הורשע ב 6 עבירות בגין נהיגה עם רישיון נהיגה שפקע לחובתו של הנאשם לחובתו של הנאשם לקחתי בחשבון את העובדה כי נהג כשמאסר מותנה רובץ לפתחו.

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il   · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 · במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

...

לכן עתירת המאשימה להפעלת סעיף 40א, נדחית.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ובשים לב למתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם אני מוצא להטיל עליו את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 5.9.23.

סיכומו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות.

בתיק נוסף שצורף פ.ל. 3581-03-22 בגין עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה בשיכרות, אי ציות להוראות שוטר במדים, נהיגה בשיכרות, אור אדום, נהיגה ברכב ללא לוחית זהוי והתנהגות הגורמת נזק.

לדעת ב"כ המאשימה הדבר מעיד כי הנאשם ממשיך לנהוג על אף העונשים שהוטלו עליו ושלא הרתיעהו מלשוב ולנהוג כעבור 10 חודשים מיום מתן גזר הדין בעיניינו, וחמישה חודשים מיום ששוחרר ממאסר .

ב"כ המאשימה הפניתה לעפ"ת (מרכז) דוד חן נ' מדינת ישראל (16.6.13), במסגרתו דחה בית המשפט ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בפ"ת אשר הרשיע נאשם, בעל עבר מכביד, בעבירות של נהיגה ללא רישיון כשהוא בלתי מורשה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף, נהיגה ברשלנות ואי ציות לאור צהוב ברמזור וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה במצטבר, פסילה בפועל למשך 5 שנים, 12 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

כמו כן ציין כי ביצע מספר שעורי נהיגה ולאור מאסרו הפסיק הליכי הוצאת הרישיון.

...

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 4 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3640-07-22 ביום 15.9.22 וזאת במצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רשיון למשך 5 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3640-07-22 ביום 15.9.22 לריצוי באופן חופף.