גזר דין בגין גניבת רכב, כניסה לישראל שלא כחוק ושיבוש מהלכי משפט

חלק כללי הנאשם הורשע ביום 01.06.2022 בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות כדלקמן: 2 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12 (1 ) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952, 2 עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413 ב לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 {להלן: החוק }; נהיגה פוחזת עם רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק; 2 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא לפי סעיף 10 ( א ) לפקודת התעבורה ( נ"ח ) תשכ"א 1961; נהיגת רכב ללא ביטוח- עבירה לפי סעיף2 ( א ) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים, תשכ"ח- 1968; שיבש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק ועבירה של איסור שימוש ברכב מנועי ללא ביטוח לפי סעיף 2(ב) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה ושומרון)(מס'215),תשכ"ח-1968.

יצוין כי בפיסקה 22 לגזר הדין בית המשפט קובע כי "מדיניות הענישה בעבירות של גניבת רכב שנעברו בנסיבות מחמירות כמו ביצוע העבירה בצוותא, כחלק מתכנית עבריינית מאורגנת ומתוכננת, תוך שימוש באמצעים מתוחכמים מלמד על מיתחם ענישה הולם הנע בין 12 ל 24 חודשי מאסר עבור כל רכב". איני סבורה כי עניינו של הנאשם עולה בקנה אחד עם הנסיבות המחמירות המפורטות בגזר דין זה שכן בעניינינו אין המדובר בבצוע עבירה בצוותא ואין אמצעים מתוחכמים.

רע"פ 1345/14 עמאד אבו הדוואן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.2.14): נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 9 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין גניבת רכב בצוותא עם אחר והחזקת מכשירי פריצה.

...

בסופו של דבר עתר בא כוח הנאשם לעונש בן 12 חודשי מאסר בפועל, וזאת בגין שני האישומים בהם הודה הנאשם.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש הכולל במקרה דנן נע בין 24 חודשי מאסר ועד 40 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שנתתי את דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, לשיקולים לחומרה ולקולא ולכלל הנתונים שהובאו בפני וביניהם גילו של הנאשם ונסיבות חייו הקשות, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישובי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 14320-02-18 מדינת ישראל נ' אבו חליל(עציר) לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נעמה ישראל משטרת ישראל – תביעות מחוז י-ם המאשימה מחמד אבו חליל (עציר) ע"י ב"כ עו"ד מאיה גלעדי הנאשם גזר דין

כפי שעולה ממוצג מא/2, לפני שנה בדיוק (בחודש 01/2021) הורשע הנאשם בגין ביצוע מספר עבירות רכוש בשנים 2019-2018, ביניהן: התפרצות למגורים, גניבה, כניסה לישראל שלא כחוק, סיוע לגניבת רכב, סיוע להתפרצות למגורים, סיוע לגניבה, ועוד.

קודם לכן, בשנת 2014 הוא הורשע בפלילים בגין ביצוע עבירות אותה שנה, הפרעה לחייל ושיבוש מהלכי משפט.

...

לאחר בחינת מדיניות הענישה הנוהגת הן לעניין עבירת הכניסה לישראל [ראו והשוו: עניין אלהרוש לעיל] הן לעניין עבירת הפריצה לעסק [ראו והשוו: רע"פ 382/07 אלברט לוי נ' מדינת ישראל (10.4.2007); רע"פ 5519/10 דניס וינוקור נ' מדינת ישראל (14.9.2010); רע"פ 5552/10 דוד ברכה נ' מדינת ישראל (25.7.2010); רע"פ 8114/10 רדואן אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.2010); רע"פ 117/16 חליל מעווד נ' מדינת ישראל (11.1.2016)], סבורני כי גבולות הטיעון של המאשימה מצד אחד והנאשם מצד שני, ממוקמים בתוך המתחם ההולם, שמידותיו הן רחבות יותר, בעיקר, מצדו המחמיר.

בנסיבות העניין, אני סבור כי עמדת המאשימה שעותרת להשתת עונש מאסר של 12 חודשי מאסר בפועל אינה בלתי סבירה.

בית משפט השלום בנצרת ת"פ 36744-07-20 מדינת ישראל נ' אבו זכרי(עציר) ואח' בפני כבוד השופטת רות שפילברג כהן בעיניין: מדינת ישראל המאשימה 1.עבדללה אבו זכרי 2.עומאר טראבלין הנאשמים גזר דין לנאשם 1 בלבד

הוא הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות התפרצות, גניבה, קשירת קשר לפשע, הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיס חיוב, קבלת נכסים שהושגו בעוון ושיבוש מהלכי משפט.

בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור שהגיש, בקבעו כי: "בעבירת ההתפרצות יש חומרה יתירה לנוכח הפגיעה בפרטיותו ובערעור בטחונו האישי של קורבן העבירה, ולא אחת עמד בית משפט זה על החומרה שבעבירה זו ועל ההלימה העונשית הראויה לנוכח כך." רע"פ 10899/08 אבו עישה נ' מדינת ישראל (29.12.08) – המבקשים הורשעו בעבירות של גניבת רכב וכניסה לישראל, והמבקש 1 בנוסף בעבירה של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף ועבירה נוספת של כניסה לישראל שלא כחוק.

גזר-הדין בת"פ (נצ') 51686-06-16 (מיום 11.7.17) הוגש לעיוני, וממנו עולה כי הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התפרצות בצוותא, גניבה בצוותא, גניבת רכב בצוותא, היתחזות ושימוש במסמך מזויף, ושהייה בלתי חוקית.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 25.6.20 ועד היום.

אני מורה על הפעלת עונשי המאסר על-תנאי שהוטלו על הנאשם בת"פ (נצ') 51686-06-16 (מיום 11.7.17), בני 12, 6 ו-3 חודשים, בחופף זה וזה ובמצטבר לעונש שהוטל.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת"פ (נצ') 51686-06-16 (מיום 11.7.17), בסך 5,000 ₪.

לטענתו, הנאשם בעניינינו ניכנס לישראל לצורך גניבת רכב וביצע את העבירה לבדו, ולא ביחד עם אחרים, ולצורך כך הוא לא פרץ לרכב, לא שבר חלון ולא חיבר אותו למחשב, אלא "קיבל אותו AS IS" (כלשונו) ונסע איתו מהמקום.

מאחר שיוחסו לו שתי עבירות גניבת רכב בשני אישומים נפרדים, נקבע מיתחם עונש הולם נפרד בגין כל אישום שנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והוטל עליו עונש של 13 חודשי מאסר בפועל בלבד, לנוכח גילו הצעיר מאוד; בת"פ (שלום-ירושלים) 69182-12-21 מדינת ישראל נ' גאד מוצטפא (פורסם בנבו, 4.9.22) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל, גניבת רכב בצוותא, נהיגה פוחזת, חבלה במזיד ברכב ועבירות תעבורה, נקבע מיתחם עונש שנע בין 15 ל-34 חודשי מאסר בפועל, והוטל על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית; בת"פ (שלום-ת"א) 61599-12-21 מדינת ישראל נ' מאג'ד טויל (פורסם בנבו, 24.7.22) הורשע הנאשם על פי הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, שתי עבירות של גניבת רכב, וכן עבירות של נהיגה פוחזת, שבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ועבירות תעבורה, נקבע מיתחם עונש כולל (בגין שני ארועי גניבת רכב) שנע בין 24 ל-40 חודשי מאסר בפועל, והוטל על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; בת"פ (שלום-ת"א) 22901-03-22 מדינת ישראל נ' עיסא עמראן (לא פורסם, 15.6.22) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב בצוותא, נהיגה פוחזת, חבלה במזיד ברכב, מעבר באור אדום ועוד, נקבע מיתחם עונש הולם שנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ (מחוזי – ב"ש) 24113-12-17 בעיניין שחאתית שכלל לא הורשע בעבירת גניבת רכב, אושר גזר דין של בית משפט השלום, שהטיל על הנאשם שם עונש של 17 חודשי מאסר בפועל.

...

לנוכח מכלול הנתונים עליהם הצבעתי, לרבות מידת הפגיעה בערכים המוגנים בכל אחת מן העבירות, נסיבות ביצוע העבירות והענישה הנוהגת בגינן, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 14-28 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

על כן, אני סבור שיש למקם את עונשו בחלק האמצעי-נמוך של מתחם העונש שנקבע, ולקבוע שהנאשם ירצה עונש של 17 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות מושא תיק זה. לחובתו של הנאשם שני מאסרים מותנים חבי הפעלה שהוטלו עליו בת"פ 40373-08-21.

סיכומו של דבר לאור כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו שהחל ביום 2.12.22.

בית משפט השלום בחדרה ת"פ 34244-03-23 מדינת ישראל נ' חיאט(עציר) בפני כבוד השופט אלכס אחטר בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל בן חור הנאשם מוחמד חיאט (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מסארוה גזר דין

ת"פ 57171-07-22 מ"י נגד עאטף אשתייה (15.1.23): נאשם הורשע בגניבת 3 רכבים, כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, חבלה במזיד ברכב בצוותא, סיוע לגניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא, ניסיון גניבת אופנוע.

ת"פ 61599-12-21 מ"י נגד מאגד טויל (24.7.22): הנאשם הורשע ב-2 עבירות של כניסה לישראל ללא הרשאה, 2 עבירות של גניבת רכב, נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, שבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

· רע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מדינת ישראל (24.2.15): נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 14 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין גניבת רכב באישום אחד והחזקת כלי פריצה באישום שני, זאת תוך שנלקח בחשבון חלקו הנמוך יחסית של המבקש בארוע הגניבה.

...

בענייננו, לאור החומרה היתירה המתבטאת בתכנון המוקדם, לאור העובדה שהנאשם נכנס למדינה שלא כחוק ולא לשם עבודה לגיטימית כי אם לשם ביצוע עבירות חמורות שהוגדרו מזה שנים רבות "מכת מדינה", הנאשם לא גנב רכב אחד אלא פעל לגניבת ארבעה רכבים במועדים שונים לצד שהייה בלתי חוקית בארץ, סבורני שמתחם העונש ההולם הינו 20-48 חודשי מאסר בפועל.

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.

אשר על כן, בהתחשב בחומרת המעשים שביצע הנאשם לאחר תכנון מוקדם עם אחרים, בנסיבותיהם בהם לא הסתפק הנאשם בגניבת הרכב וניהל מרדף, במידת אשמתו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 24 חודשים אשר יחושב ממועד מעצרו 27.02.2023.