כפי שציינתי בגזר דינו של נאשם נוסף בפרשה, אורי בן שימול, אשר הורשע באישום אחד (אישום מס' 10) ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל ריצוי בעבודות שרות, במיתחם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, קיימת מגמת החמרה בענישה בכל הנוגע לעבירות רכוש המבוצעות באמצעות טלפונים "חכמים", והגם שאין מדובר בגניבה פיזית של מכשיר הטלפון הנייד, הרי שהראציונל מיתקיים מקום בו מטרת העבריין היא גזילת כספו של אדם תוך פגיעה בפרטיותו ותוך שימוש במכשיר הסלולארי ת"פ [(כ"ס) 26397-09-21 מדינת ישראל נגד אורי בן שימול (19.1.23)].
...
[ייאמר שבהכרעת הדין נפלה טעות קולמוס, כאשר בעמ' 9, ש' 13-12 לפרוטוקול נכתב שהנאשם מורשע, באישום השלישי, בעבירה של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 40(ג)(1) ו-40(ג)(2) ו-40(ג)(3) לחוק שירותי תשלום, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, בעוד שסעיף החיקוק הנכון ושיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן הוא סעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
יחד עם זאת, החלטתי להימנע משליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייו, כאשר הנסיבות שהיטו את הכף לנהוג כך נעוצות בכך שעם פרוץ המלחמה ביום 7.10.23, ולאחר מתקפת הטרור הרצחנית שהתרגשה על המדינה מדרום, נפתחה גם חזית צפונית, מכיוונה נורו לעבר יישובי הצפון, ובהם קרית שמונה, מטולה, מנרה ואחרים, טילים, לרבות טילי נ"ט ושוגרו כלי טייס בלתי מאויישים חמושים שהסבו פגיעות בגוף ובנפש, כמו גם נזקים אדירים למבני מגורים ולמבני ציבור.
נוכח הנסיבות החריגות המתוארות לעיל, באתי לכלל מסקנה שיש לקחת בחשבון במסגרת גזירת הדין לא רק את סיכויי השיקום האישיים של הנאשם, אלא גם את נושא השיקום המשפחתי הכולל, ולחרוג עוד יותר ממתחם הענישה הראוי, כדי הטלת 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 4.9.23, ובהסכמתו.