גזירת דין בעבירת כניסה לישראל שלא כדין

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 55006-02-22 מדינת ישראל נ' דריג'את לפני כבוד השופט אריה דורני-דורון בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שירלי אוחיון הנאשם אניס דריג'את ע"י ב"כ עוה"ד סמיר אבו עאבד גזר דין

רקע הנאשם הודה והורשע ביום 6.3.23 בעבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 26.10.21 בשעה 16:28 או בסמוך לכך, הסיע הנאשם בסמוך לרחוב מואב לכיוון רחוב בן יאיר בערד, תושב שטחים ששהה במדינת ישראל ללא אישורי כניסה כחוק.

ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל נקבע כי : "דבריו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות מאלה שבהן החזיקו לפעמים בעבר. [...] אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהוא – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות" הגם שעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא תוצאה מסתברת של עבירות העסקה, הלנה והסעה של שוהה בלתי חוקי, הרי שהוא אינו תוצאה הכרחית, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות מבצע העבירה.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין חודש מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים נוספים .

גם אם היה כן, אין אני סבור, כי בעת הזו, יש לראות מחיר זה כלא מידתי.

לאחר שעיינתי במכלול הפרמטרים, שהועלו בהקשרה של העבירה ושל הנאשם, הריני לקבוע כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו לאי הרשעה.

ראו בעניין זה ע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל: "לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען – ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה – עונש מאסר בפועל, מבלי שתינתן האפשרות להמירו בעבודות שירות" לאור נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת וקריאת הכיוון העונשית של בית המשפט העליון, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות האירוע בו הורשע הנאשם במקרה זה הוא בין חודש מאסר לבין 6 חודשי מאסר, שיכול שירוצו בעבודות שירות לצד עונשים נלווים גם כספיים.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 45762-02-24 מדינת ישראל נ' אבו עלי(עציר) תיק חצוני: 70226/2024 לפני כבוד השופט יניב בן הרוש המאשימה: מדינת ישראל- תביעות נגב ע"י ב"כ המיתמחה שמעון ברץ הנאשם: מחמד אבו עלי (עציר) תושב איו"ש - 420322232 ע"י ב"כ עוה"ד יחיא סעאדה גזר דין

ככלל, מיתחם העונש ההולם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, ללא ביצוע עבירות נילוות נקבע ברע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.12.14) (להלן: הילכת אלהרוש) והוא נע בין מאסר מותנה ללא קנס לבין מאסר בפועל למשך 5 חודשים, כולל רכיב התנאי, וקנס עד 2,000₪.

עם זאת, בהילכת אלהרוש נקבע כי "מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העיתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז". בימים בהם מדינת ישראל נימצאת במילחמה קשה שנכפתה עליה, נוכח מתקפת פתע רצחנית של ארגון הטרור חמאס בה נחטפו ונרצחו אזרחים וחיילים, בודאי קיים שינוי נסיבות מהותי במצבה הבטחוני של מדינת ישראל המצריך בחינה מחודשת של מיתחם הענישה, גם מקום בו נסיבות הכניסה לישראל הן לצרכי פרנסה.

...

גם משהגעתי למסקנה זו, הזהרתי את עצמי כי על החריגה להיות קלה ביותר, על מנת שלא נמצא עצמנו מעודדים התנהגות פסולה שכזו, ואף על מנת שעקרון אחידות הענישה לא ייפגע באופן שעולה על הנדרש.

אם כן, סבורני כי ניתן לחרוג קמעא ממתחם העונש ההולם, כדי להביא לידי ביטוי שלם את עקרון ההלימה המנחה ולהפחית מספר ימי מאסר מעונשו של הנאשם.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 35 יום החל מיום מעצרו לפי רישומי שב"ס. עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור הנאשם עבירה על חוק הכניסה לישראל.

בית משפט השלום בקריות ת"פ 22074-03-24 מדינת ישראל נ' עראערה(עציר) ואח' בפני כב' השופט יוסי טורס , סגן הנשיאה בעיניין: מדינת ישראל המאשימה 1.מחמד עראערה 2.מעאד צלאח אלדין 3.עבדללה מליחאת הנאשמים גזר דין

כן אפנה לרע"פ 7908/23 אלנג'אר ואח' נ' מדינת ישראל (27.11.2023) במסגרתו נדחתה טענה לקביעת מיתחם ענישה שאינו כולל בתחתיתו מאסר בפועל, תוך שצוין כי קביעה שכזו נעשית בהתאם להילכת אלהרוש שאיפשרה שינוי מיתחם הענישה על רקע שינוי במצב הבטחוני וכי "שיקול הדעת בגזירת העונש נתון לערכאה הדיונית בהתאם לנסיבות כל מקרה הנידון לפניו, ובתוך כך גם היתחשבות בצוק העיתים". להשלמת התמונה אפנה לעפ"ג (חי') 38304-01-24 מדינת ישראל נ' עתמאן (25.1.2024) בו נקבע מיתחם ענישה הנע בין 3-8 חודשי מאסר ביחס למי שניכנס לישראל שלא כדין בנסיבות ביצוע קלות של העבירה.

...

סמכותו של בית המשפט להימנע מתוצאה זו מותנית בהתאם לסעיף 56(א) לחוק העונשין בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו" וכן במסקנה שיהיה זה בלתי צודק להפעיל את המאסר המותנה בנסיבות העניין (רע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (14.9.2009)).

כמו כן לא מדובר במאסרים מותנים כה ארוכים עד כי נכון להגיע למסקנה לפיה יהיה זה בלתי צודק באופן ממשי להפעילם, חרף צוק העיתים, העבר הפלילי הממשי והעובדה שהעבירה כעת בוצעה זמן קצר יחסית לאחר שחרורם ממאסר קודם.

על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 מאסר בפועל למשך 5 חודשים.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 30646-07-23 מדינת ישראל נ' חריזאת(עציר) לפני כבוד השופט יריב בן דוד בעיניין: המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגב הנאשם סאמר חריזאת (עציר) – בעצמו ע"י ב"כ עוה"ד לאה עו"ד זוהר נאור גזר דין

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ב-6 אישומים בעבירות כדלקמן: 6 עבירות כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; 5 עבירות קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"); 5 עבירות גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין; עבירת קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק העונשין; 6 עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה (לא הוציא מעולם) לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א -1961.

...

משכך, סבורני כי יש לדחות את טענת ההגנה לפיה יש לראות באופן מקל את פועלו של הנאשם אשר "אך חרג מהשעות והמקום הגאוגרפי שבהיתר". להלן פסיקה המלמדת על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבת רכב, חלקן בשילוב עבירות נוספות של שהיה בלתי חוקית, לרבות נהיגה ללא רישיון: רע"פ 1123/18 אשרף דבארי נ' מדינת ישראל (נבו) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ניסיון גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, גניבה ואיומים.

בית-המשפט המחוזי קבע שמדובר במתחם ענישה אשר הולם את המעשים בנסיבותיהם והוטעם כי לא נמצא פגם גם בשיקולי הענישה שבתוך המתחם והערעור נדחה.

בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם בבית-המשפט, לגילו הצעיר ולהעדר עבר פלילי מחד, ולשיקולי הרתעת הרבים (והיחיד) מאידך, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש בחלקו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו.

סוף דבר אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, על כל עבירת רכוש מסוג עוון ועל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה/בפסילה.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 11790-11-21 מדינת ישראל נ' אבו עמאר לפני כבוד השופט אריה דורני-דורון בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד גל קנדלקר-דהן הנאשם טלאל אבו עמאר ע"י ב"כ עוה"ד יונס אלגרינאוי גזר דין

זוועות הטרור הרציחות, העינויים, המראות הקשים מינשוא, בהקף ועוצמה של אסון לאומי, אלו קוראים לציבור האזרחים, מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט, להקפדה בכל הכרוך בעבירות הכניסה לישראל שלא כדין לדרגותיהן, לעמוד על פוטנציאל הסיכון שתמיד היה שם והיום יותר מתמיד .

...

סבורני בהתאם לרוב פסיקות מוחלט כי מתחם העונש ההולם, נע מחודש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ברף התחתון עד ל6 חודשי מאסר בפועל ברף העליון.

לאחר שקלול כלל הנתונים לעיל, לקולה ולחומרה אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.