גזילת סוד מסחרי: מחירי מוצרים

אשר לתביעת המעסיקה לחיוב העובדת לשלם לה פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה ופצוי בגין הפרת חובות הנאמנות, האמון ותום הלב – קבע בית הדין האיזורי כי הפצוי בהתייחס לגזל סוד מסחרי נפסק בגין אותה מסכת עובדתית, ואין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין עילה זו. לאור התוצאה חויבה המעסיקה לשלם לעובדת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

ביום שידור הכתבה, כשתים עשרה שעות קודם לשידורה, נשלח לכל מינהלי הסניפים דואר אלקטרוני (דוא"ל) מההנהלה שבו התבקשו המנהלים "לוודא, לדאוג ולאשר לי במייל חוזר כי הוסרה התוית בה מופיע מחיר המוצר בדולר. הדבר חשוב מאוד בפרט בשל כל התעוררות המחאה החברתית". בבוקר שלמחרת השידור שלחה המשנה למנכ"ל דוא"ל נוסף לכל מינהלי הסניפים, ובו הזכירה את ההנחיה, כפי שנשלחה יום קודם לכן, תוך שציינה את החומרה בעובדה שחלק מהמנהלים לא אישרו בזמן את ביצוע ההנחיה.

...

לפי קביעת בית הדין האזורי סמכויותיה כמנהלת היו מצומצמות "ודאי שלא ניתנו לה סמכויות כמנהלת בכירה או סמכויות לקביעת מדיניות". אף לא מצאנו מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי לפיה בנסיבות המקרה לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את הוראות הנספח להסכם ההעסקה על התקופה שקדמה לו. טענתה של המעסיקה לעניין זה אינה עולה בנסיבות המקרה בקנה אחד עם הקביעה הסותרת בהסכם העבודה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדת ואף לא עם הוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"א-1951, לפיה מקום שהוסכם על שכר כולל גמול שעות נוספות יראו את ההסכמה כמתייחסת לשכר רגיל.

אכן, ערעור המעסיקה התקבל בחלקו, עם זאת סכום ההוצאות כפי שפסק בית הדין האזורי מלכתחילה אינו גבוה ביחס לתוצאות הדיון בסופו של יום, ועל כן החלטנו להותיר את סכום ההוצאות כפי שנפסק על כנו.

סוף דבר ערעור המעסיקה נדחה ברובו, למעט חיובה בפיצוי בגין פיטורים בהעדר עילה ובחוסר תום לב. לעניין זה אנו מבטלים את חיוב המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בסך של 100,000 ₪ כאמור בסעיף 32 א' לפסק דינו של בית הדין האזורי.

לאור התוצאה בערעור, לא מצאנו לנכון ליתן צו להוצאות בערעור וכל צד ישא בהוצאותיו.

ביום שידור הכתבה, בשעה 10:39 – דהיינו כשתים עשרה שעות קודם לשידורה – נשלח לכל מינהלי הסניפים אימייל מההנהלה ששורת הנושא שלו היתה "סריגי טומי הילפיגר – תוית מחיר בדולר". במייל נאמר כך: "בהמשך לבקשתי בעבר אבקש לוודא, לדאוג ולאשר לי במייל חוזר כי הוסרה התוית בה מופיע מחיר המוצר בדולר.

דיון והכרעה סדר הילוכנו בבואנו להכריע במחלוקות שבין הצדדים יהיה זה: ראשית, נדון במחלוקת שבין הצדדים בשאלה האם אכן פוטרה התובעת בשל שידור הכתבה הביקורתית אודות המחירים הגבוהים ברשת, כטענתה, או שקיימות עילות רבות ונוספות לפיטוריה, מעבר לאותו פירסום ולאופן שבו היתנהלה התובעת בהקשרו, כפי שטענה בפנינו הנתבעת; שנית, נתייחס באופן ספציפי לסוגיית אותו הפירסום והתנהלותה של התובעת בקשר אליו, ונדון בשאלה האם אכן נפלו פגמים חמורים בטיפולה בנושא, כפי שטענה הנתבעת; שלישית, נברר את טענות הצדדים בקשר לפגמים שנפלו בהליך המהיר של פיטורי התובעת, ובפרט את טענתה שהיא זכאית לפצוי בגין פגמים בהליך השימוע; רביעית, נבחן את טענת התובעת שפיטוריה היו נגועים בהפליית מחמת גילה; חמישית, נדון בטענות התובעת בדבר זכות לגמול שעות נוספות; ולבסוף נדון בתביעה שכנגד על שני רכיביה, פירסום לשון הרע וגזל סוד מסחרי.

...

התובעת תשלם לנתבעת סך של 30,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק בגין גזל סוד מסחרי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגענו, לפיה התקבלה התביעה העיקרית ברובה, ואילו התביעה שכנגד התקבלה רק בחלקה הקטן, אנו סבורים שנכון לעשות צו להוצאות לטובת התובעת, אך לא על הצד הגבוה.

משכך, אנו קובעים שהנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לטענת התובעת, הנתבע 1 נטל עמו את מחברת, רשימת לקוחות, רשימת ספקים, מחירונים, טפסים שהיו בשימוש החברה, DATA של לקוחות (פרטי היתקשרות, מוצרים שרכשו, מחירים ששלמו) נתונים אשר נצברו במשך 28 שנות פעילות החברה ומהוים פרי מאמץ מיוחד ושקידה רבה של התובעת בהכנתם ובליקוטם, באופן שהעברתם לנתבעים "מן המוכן" מקנה להם ערך מוסף, לכן יש לראותם כסוד מסחרי הראוי להגנה מאחר והכנת רשימת לקוחות וספקים חדשים כרוכה במאמצים רבים, ונידרש מאמץ מיוחד בגיבושם על פני כל שנות פעילותה של התובעת.

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), מגדיר סוד מסחרי באופן הבא: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי: "לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם היתקיים אחד מאלה: (א)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים........". בעיניין צ'יק פוינט היתייחס בית הדין הארצי למאפיינים של המונח 'סוד מסחרי' וקבע: "מכאן, עסקינן ב'סוד מסחרי', כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מינהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמאת האנטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר 'סוד מסחרי'. מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר 'סוד מסחרי'.

...

יחד עם זאת בנסיבות מקרה זה לא מדובר במעבר עובד לחברה מתחרה באופן שהחברה המתחרה נהנית מהמידע אשר מתקבל מהעובד וכן לא הוכח כי הנתבע1 גזל סודות מסחריים והעבירם לאביו לאחר סיום תקופת עבודתו בתובעת על כן, גם מטעם זה הנני סבורה כי הנתבע 2 אינו צד המהווה חלק מהעילה או עובדות המקרה מאחר ושוכנעתי כי עסקינן ב"שחקן" פאסיבי נעדר מעורבות ממשית אשר עיקר תפקידו ברישום העסק החדש אותו הקים הנתבע 1 , על שמו.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2 מחמת היעדר סמכות עניינית.

סוף דבר - הנתבע1 ישלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, סך של 20,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב והנאמנות.

אופי ההיתקשרות היה כזה שעומר נחשף למוצר באמצעות אחד מסוכניה של התובעת, ביקש לעבוד בשיווק המוצר כסוכן עצמאי עבור התובעת, קיבל מנפתלי הדרכה לגבי טיב המוצר, קיבל גישה מלאה לסרטונים, לשיטת השיווק ולנתונים שאספה התובעת אודות המוצר, רכש מהתובעת כמות מסוימת של יחידות במחיר קבוע (800 ₪) ואמור היה למכור ולהתקין אותן במחיר שהיה מוסכם על התובעת – 1,375 ₪ (ראו ס' 33 ל-ת/1, נספח ה שם וכן דבריו של נפתלי בעימות שנערך עם עומר במישטרה ביום 24.1.18 בניהול השוטר שחר אוליאל).

המונח 'סוד מסחרי' מוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות כך – "'סוד מסחרי', 'סוד' - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;" העוולה מוגדרת בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, באופן הבא – "6. גזל סוד מסחרי

(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" - פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.

...

על כן, דין טענות התובעת במישור זה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

סוף דבר , דין התביעה להידחות על כל רכיביה ועילותיה.

עוד טוענת החברה כי אולג ביצע עוולות מסחריות, ובכלל זה גזל סוד מסחרי (עלויות קנייה, שיטות תימחור, מידע הנחות, צרכי לקוחות, מחירון) ושימוש בו, והחל לפנות לספקי החברה בחו"ל אשר הליך קליטתם ארוך, יקר ומורכב (ECO, UCS, CVL) וכן ללקוחות התובעת אשר תיחזוק הקשרים עימם אינו פשוט ("אל-אף","אלום קוסטיקה") כאשר הוא חמוש בפרטי אנשי הקשר הבכירים והייעודיים של הספקים בחו"ל, במידע אודות המוצרים ואופן השמוש בהם, עלויות ומחירונים והמחירים של לקוחות החברה ובכך הידע לתת הצעה זולה יותר לאותם מוצרים.

...

סוף דבר נוכח כללם של דברים, אנו סבורים, כי במקרה שלפנינו קמה החזקה, שלפיה אולג עשה שימוש בדוח אקסל באופן המהווה גזל של סוד מסחרי, שכן התנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והסודיות ביחסי עבודה היונקים את כוחם מעקרון תום הלב.

אשר על כן, אנו קובעים כדלקמן: תביעת התובעת כנגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה.

תביעת התובעת כנגד הנתבעת 2 בכל הנוגע לסעדי הציווי נדחית, ובכל הנוגע לסעדים הכספיים והנזקיים להסתלק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.