מבוא
לפני תביעתו של מר יעקב אביבי, המכהן כראש המועצה האיזורית באר טוביה, במסגרתה נטען, כי מר דני בוקובזה, המכהן כסגנו במועצה האיזורית באר טוביה, פגע בשמו הטוב בעת שפירסם מכתב ברבים, אשר כולל אמירות מבזות ומכפישות.
יצויין, כי מר בוקובזה פוטר על-ידי מר אביבי מתפקידו כסגן ראש מועצה בשכר, אולם בהתאם להחלטת מליאת המועצה נותר נושא בתואר "סגן ראש המועצה".
בחודש פברואר 2020, שלח מר בוקובזה מכתב באמצעות היישומון WhatsApp (ווטספ) לקבוצה, בה חברים 22 חברי מליאת המועצה, ראש המועצה, עוזרת ראש המועצה, הגזברית והיועץ המשפטי למועצה (ראו עדותו של מר בוקובזה, עמ' 20 לפרוט' ש' 20 - 21) (להלן - "המכתב").
בעוד שמר אביבי טוען כי הוא פוטר בשל טענתו שמר בוקובזה חותר תחתיו, לרבות באמצעות ביצוע פרסומים מכפישים בעתון מקומי בו משמש אחיו של מר בוקובזה כעורך ראשי (ראו סעיף 2 לתצהיר עדותו הראשית של מר אביבי), הרי שלטענת מר בוקובזה, הוא פוטר לאחר שנזף בעוזרת האישית של מר אביבי, הגב' תמר ממן, שאליה מתייחס המכתב בהרחבה.
לגופה של מחלוקת, השאלה אם ביטוי מסוים או דברים שנאמרו מהוים לשון הרע נבחנת, בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על בסיס מבחן אובייקטיבי "מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפירסום, ואם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך שבה הובן הפירסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607, 617 (2002))(ההדגשה שלי - י.ל).
המשפט הישראלי לא אימץ אל חיקו את הילכת N.Y. Times ככתבה וכלשונה, אולם הרוח המנשבת ממנה תרמה להנעת מפרשי החוקה גם אצלנו.
...
ויובהר, אף שלגישתי הדברים שנכתבו על-ידי מר בוקובזה אינם מהווים "לשון הרע", אינני רואה בעצם הגשת התביעה משום ניסיון להשתיק את מר בוקובזה, ושוכנעתי מדבריו של מר אביבי כי חווה פגיעה מן הדברים שנאמרו על-ידי סגנו.
בהתאם, גם אם נטל השכנוע היה מוטל על מר בוקובזה, בהתאם לכלל בדבר "הודאה והדחה", עדיין התוצאה היתה זהה, והתביעה היתה נדחית, היות שאין מדובר ב"לשון הרע".
סוף דבר
התביעה נדחית.