גורל ערבות בנקאית בהליך חדלות פירעון

המשיבות, הנאמנות, טענו במסגרת תשובתן כי יש בהליך בכללותו משום ניסיון לעקוף החלטות שניתנו במסגרת הליך פשיטת הרגל, וכי הערכאה המוסמכת לידון בטענות המבקשת הנו בית המשפט של חידלות הפרעון.

כאמור, לבקשה זו קדמו מספר בקשות אשר הוגשו על ידי הנאמנות, המבקשת, והחייב, כולן עוסקות בשאלת זהות בעליו של חשבון הבנק, וכפועל יוצא גם גורל הערבויות הבנקאיות אשר הוצאו מחשבון זה. במסגרת החלטתי זו, תנתן הדעת לכלל הטענות הנוגעות לבעלות בחשבון הבנק, ומימוש הערבויות, כמפורט להלן; בקשה מס' 123 תחילתו של הדיון בסוגיית חשבון הבנק בבקשה אשר הוגשה על ידי הנאמנות ביום 22.3.2016, במסגרת בקשה 121, ובמסגרתה עתירה להורות לבנק הפועלים בע"מ למסור לידיהן את פרטי החשבון ממנו נמשכו השיקים הבנקאים והופקו הערבויות הבנקאיות, וזאת מקום בו לשיטתן, מנהל החייב את נכסיו באמצעות חשבון הבנק, ובמטרה לעקוף את הליכי פשיטת הרגל וחובות הדיווח במסגרתו.

...

בהינתן מסקנותיי אלו, אני מוסיפה ומורה בזאת כדלהלן: 80.1 עתירתה של המבקשת למתן סעד הצהרתי על פיו חשבון הבנק נשוא הדיון שימש אותה באופן בלעדי, נדחית.

80.2 עתירת המבקשת להורות כי הערבויות הבנקאיות בהיקף כולל של 492,500 ₪, מקורן בכספיה שלה, ועל כן יש להשיב את כספי מימוש אותן ערבויות לידיה, נדחית.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לידי המבקשת, החייב והנאמנות.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 28559-10-21 שריף נ' שריף ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר, ד"ר מנחם רניאל תובע כמאל שריף נתבעים 1.איאד שריף 2.סלקום ישראל בע"מ 3.אברהים עווד 4.בית האידיאל בע"מ 5.נשר לבן אבטחה בע"מ 6.עריית עכו 7.ס.מ.ס - שירותי תידלוק בע"מ 8.בטון השלום בע"מ 9.מרכז הרכב ירכא 10.סלקום תיקשורת קוית ש.מ. 11.די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ 12.וליד אבו רומי 13.יוסף כיאל 14.בנק דיסקונט לישראל בעמ 15.מוסך המרכז החדש בע"מ 16.מאיר פינס ובניו בע"מ 17.אברהים מחאמיד 18.שגריר מערכות בע"מ 19.הוט מובייל בע"מ 20.שחף - לווי פינאנסי יבוא יצוא 1990 בע"מ 21.עזיז סיידי 22.הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 23.בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ 24.ש.כעכוש בע"מ 25.שפיק פארס 26.פריד חאג' 27.תאגיד המים והביוב האיזורי - אלעין בע"מ 28.ניוקאסל - השקעות ונכסים בע"מ 29.גבע ניהול ואחזקות (2011) בע"מ 30.פלטינום יזמות ועסקים בע"מ 31.מחמוד מוחמד 32.ג'מאל חסן 33.מ.ר.מ. אקספרס בע"מ 34.ש.מ. חביש בע"מ 35.מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ 36.אחמד מוסא 37.פלאפון תיקשורת בע"מ 38.ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 39.עו"ד גיא הירש 40.מנהל מקרקעי ישראל - נצרת פסק דין

על כן, חשש לגורל זכויותיו וביום 27.9.09, בהתבסס על האישור וההתחייבות שנתנו בניו ביום 13.4.07 נעשה שטר מישכון והמחאת זכויות חוזיות על דרך השיעבוד, המעיד על עיסקת ויחסי הנאמנות עם התובע, כאשר המישכון נרשם ברשם המשכונות.

על כן, על מנת שהמגרש לא ייכלל בנכסיו של הנתבע 1 במסגרת הליכי חידלות פרעון שניפתחו נגדו, ביקש התובע בתביעתו ליתן פסק דין הצהרתי שהוא הבעלים של זכויות החכירה, ואין לנתבע 1 זכויות כלשהן בו, ולחלופין כי המישכון שנירשם לטובתו גובר על כל העיקולים שהוטלו או יוטלו על המיגרש.

על כן מימן את תמורת המיגרש שנרכש לפי החוזה (ת/1) מיום 12.4.07, שבו מופיעים שני בניו כקונים, שילם את היטלי ההשבחה ואגרות בניה בבקשת בניו להיתר בניה, שילם עבור שירותיו של מהנדס ביניין לבניו, כעולה מחשבוניות מס שהוגשו כת/4, מימן ערבות בנקאית לתמורה עבור תשתיות ציבוריות שהתחייבו בניו לשלם (ת/6), ומימן את עלויות הבנייה של בתי בניו על המיגרש, לפי חשבוניות שהוצאו על שם בניו, וגם על שמו (ת/7).

...

גם היעדר הנימוק לעריכת עיסקה בדרך של נאמנות, מחזק את המסקנה העולה גם מעדותו של התובע, שלא היתה זו עיסקת נאמנות אלא עיסקת רכישה על ידי בניו של התובע, במימון של אביהם.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את גירסתו העובדתית של התובע בכתב תביעתו לפיה רכש את הזכויות במגרש כבעלים אמיתי בעוד בניו משמשים כנאמנים עבורו, ועל כן אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת 33 הוצאות משפט בסך 11,700 ₪.

כן ביקשו המבקשים כי בית המשפט ייתן הוראות בנוגע לערבויות הבדק שהבנק התחייב להעניק להם לטענתם לאחר מועד מסירת הדירות, ושכעת לאור מצבה של החברה, לא ברור מה עלה בגורלן (בקשה זו תכונה להלן: הבקשה הראשונה).

זאת, הן משום שלמבקשים כלל לא עמדה זכות לחלט את הערבויות לאור הצוים שניתנו על ידי בית משפט קמא בתחילת הליך חידלות הפרעון הכוללים עיכוב הליכי גבייה נגד החברה וחילוט ערבויות בנקאיות; והן משום שעמידה על בקשת חילוט הערבויות הייתה מביאה לכך שלמבקשים היו משולמים כספים בשווי הדירות שמסרו לידי החברה בתחילת הפרויקט (ולא בשווי הדירות לאחר השלמת הפרויקט).

האם זכאים המבקשים לדמי השכירות מכוח סעיף 73(א) או סעיף 78(א) לחוק חידלות פרעון? – לטעמי, גם סעיפים אלה אינם מקימים למבקשים זכות לקבל את דמי השכירות מהנאמנים או מהבנק, מאחר שהם רלוואנטיים לתקופה שהחל מתחילת הליך חידלות הפרעון ועד לגיבוש ההסדר לשיקומו הכלכלי של התאגיד – בין אם באמצעות אישור הסדר חוב ותכנית לשקום כלכלי ובין אם באמצעות מכירת התאגיד.

...

נוסף על כל האמור לעיל, יש לציין גם כי ישנה חפיפה חלקית בין החודשים בגינם דורשים המבקשים את תשלום דמי השכירות בבקשה דנן – החל מחודש מרץ 2022 (מועד אישור הסדר הנושים) ועד למסירת החזקה בדירות; לבין החודשים שבגינם הוגשה תביעת החוב על ידי המבקשים (חודשים ינואר 2022 עד יוני 2022).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

כמו כן, סעיפים 73(א) ו-78(א) לחוק חדלות פירעון, עליהם ביקשו המבקשים להסתמך, אינם רלוונטיים לעניין הסכם המכר, משאין אנו נמצאים עוד בשלב של "הפעלת התאגיד". משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

מה דינה של ערבות בנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט להבטחת קיום פסק דין במסגרת הליך בו נקטה התובעת כנגד הנתבעת, כאשר נגד האחרונה ניפתחו לאחר מכן הליכי חידלות פרעון, אשר הביאו לעיכוב ההליך בו הופקדה הערבות הנ"ל: האם יש להורות במסגרת התביעה שעוכבה על העברת הערבות לידי מי שמונה כנאמן בהליכי חדלת הפרעון, או שיש להשאירה בקופת בית המשפט במסגרת ההליך בו הופקדה הערבות, עד לבירור גורל הליכי חידלות הפרעון? זוהי השאלה העומדת להכרעה במסגרת החלטה זו. רקע התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 185,000 ₪.

...

יצוין כי הנאמנים לא העלו כל טענה ביחס לסכום זה. שנית, ביחס לערבות הבנקאית סבורני כי הסמכות להכריע לגביה נתונה בנסיבות אלה לבית המשפט של חדלות פירעון, ומשכך דינה להישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון לגביה.

לכאורה, האמור לעיל צריך להביא למסקנה לפיה יש להשיב את הערבות הבנקאית לידי הנאמנים.

סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדעות בעניין פבליקוב.

סוף דבר יש להשיב לידי התובעת, באמצעות באי כוח, את סכום הפיקדון בסך 8,000 ₪.

עוד יצוין, כאמור, כי לטענת מר לוי בתצהירו (סעיף 12), בנק דיסקונט לישראל בע"מ העמיד לתובעת אשראי "גב-אל-גב" כנגד מתן האשראי לקדם, בסך של 2,070,000 ₪, ואשראי זה נפרע במלואו בהמשך על-ידי התובעת.

במכתב זה הודיעה הנתבעת לקדם, בין היתר, כי "ניתנת לכם בזה הודעה על עיכוב כל הכספים המוחזקים ושיוחזקו על ידנו ואשר אמורים להיות משולמים לכם. לאחר גיבוש הנזקים שייגרמו לחברתנו כתוצאה מהתנהלותכם תישלח לכם הודעת קזוז מתאימה. אנו נעביר בהקדם חשבונית בגין חובותיכם נכון למועד זה". כמו כן דרשה הנתבעת מקדם להשיב לידיה שלוש משאיות שהוחזקו באותה עת על-ידי קדם לצורך התקנתם, אשר הנתבעת חששה לגורלן בשל האפשרות שקדם תיקלע להליכי חידלות-פרעון.

לבסוף טענה הנתבעת כי לתובעת עמדו ביטחונות נוספים רבים, לרבות ערבות אישית של מר דדון, אך היא בחרה שלא להפרע ממנו ומקדם ותחת זאת הגישה תובענה זו נגד הנתבעת "בשיטת מצליח". ההליכים תחילה נקבע התיק לשמיעת הוכחות בפניי ללא תצהירים.

...

ופעם שנייה, בסופו של דבר הסכום שיקף תשלום ריאלי.

מכלל האמור, אני סבורה אפוא כי יש לדחות את טענותיה של התובעת בכל הנוגע לכתב המחאת הזכויות ולחובה המוגברת שהוטלה לטענתה על הנתבעת.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, התובענה נדחית.