מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גובה שכ"ט מנהל עיזבון קבוע

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, לפי בקשת היורשים מונה עו"ד קורן כמנהל עיזבון זמני במקום עו"ד משיח, ולאחר שניתן צו ירושה, הפך למנהל עיזבון קבוע (להלן: מנהל העיזבון).
יתר על כן, כהוכחה לגירסתו ציין עו"ד משיח כי חוזה השכירות הוארך מידי שנה בשנה וכי בכל שנה נחתם חוזה, הואיל שבכל שנה חל שינוי בגובה דמי השכירות.
לבסוף, בכל הקשור למועד הפינוי ניתנו למערער 90 יום להתארגנות תוך הדגשה כי הדירה נמכרה לצד שלישי, וכך חוייב המערער בהוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, כאשר בית המשפט קובע כי ככל שהמערער יפנה את הדירה בלא צורך בהליכי הוצל"פ, יהיה פטור מתשלום זה. עוד יש להוסיף כי בהתאם לאשר פורט בפסק הדין, לאחר שהמערער הגיש בקשות, החליט בית המשפט כי קיים ספק ניכר באשר ליכולתו לנהל את ענייניו ולהתגונן בפני תביעת הפינוי ועל כן מצא לנכון בית המשפט למנות למערער אפוטרופוס לדין אשר ייצגו בהליך הנדון.
...
עם זאת מצאנו לנכון לפרט את ההליך בבית משפט קמא ובפנינו.
לאחר העיון עולה כי יש מקום לדחות את הערעור תוך עשיית שימוש בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, זאת לאחר שאין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא ואשר תומכים במסקנה המשפטית וכשלא נפלה טעות שבדין בפסק הדין.
אשר על כן, הערעור נדחה והמערער ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הסכם שכה"ט שנחתם בין הצדדים (נספח ב' לתצהיר התובע) הגדיר את הטיפול הנידרש: "ייצוג בעינייני ירושה לרבות בכל הקשור והסובב בעיניין דירת המנוחה גב' רות עמר ככל שהדברים קשורים לירושת נכס זה, כמו כן הגנה מפני סילוק יד בדירה". באשר לגובה שכה"ט סוכם כדלקמן: "סך 20,000 ₪ במעמד חתימת הסכם זה ללימוד התיק, בחינת המסמכים, התאמת חוק ופסיקה וכל הכנה אחרת הנדרשת (להלן: "דמי פתיחת התיק").
במסגרת הייצוג הגיש התובע כתבי הגנה ותגובות לבקשות שעמדו על הפרק שעניינן: היתנגדות לבקשה לקיום צוואה, בקשה למינוי מנהל עזבון זמני, תביעה לדמי שימוש ראויים שהוגשה נגד עפרי טומי, תביעה לסילוק יד ממקרקעין, תביעה למתן צו מניעה קבוע מתן חשבונות וגילוי מסמכים בקשה למתן צו עשה להזמנת מסמכים מעדים ולגילוי מסמכים.
...
תחושה זו של חוסר נוחות של הנתבעת מהתובע, שהביאה אותה לפיטוריו של התובע הינה סבירה ולגיטימית וניכר כי פיטורי התובע נעשו בתום לב. אינני מקבלת את טענת התובע כי הנתבעת זגזגה בין טענות חלופיות כך שפעם הסיבה להפסקת הייצוג הייתה מאחר שהוא מייצג את הגרוש שלה ופעם מכיוון שהחתים אותה על מסמך תוך אילוץ בטרם כניסתם לאולם בית המשפט.
בנסיבות העניין, אני קובעת כי היחסים הופסקו בתום לב ואזי ובהתאם להלכות האמורות אין מקום בענייננו לפסוק לתובע שכה"ט שהיה צפוי לקבל לו היה ממשיך לייצג את הנתבעת עד לסיום ההליך.
סיכום לאור האמור, אין מקום לקבוע לתובע שכ"ט נוסף וע"כ התביעה נדחית.
אציין כי התביעה כללה רכיב נוסף של הוצאות, אולם רכיב זה נזנח הן בתצהירים מטעם התובע והן בסיכומיו וע"כ התביעה בגין רכיב זה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה לא יכולה להיות מחלוקת שכן העקרון לפיו עיזבון אינו אישיות משפטית נקבע באופן ברור בפסיקת בתי המשפט אלא שבמקרה שלפניי, התביעה הוגשה באמצעות מנהל העזבון, ד"ר נתן מולכו, שאישר בדיון שהתקיים ביום 28.2.2018 כי הוא מונה למנהל עזבון קבוע ואף הוצג אישורו של בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 14.2.2016 להתקשרות עם בא כוח התובעים לצורך הגשת התביעה שלפניי.
מאחר שחלפו 15 שנים בין המועד בו היתקיימה הפגישה במהלכה הוסכם על גובה שכר הטירחה בין הצדדים ועד למועד הגשת התביעה, לא מצאתי לזקוף לחובתו של הנתבע 1 את העובדה שאינו זוכר פרטים מסוימים לגבי הסכמות הצדדים .ממילא אין בעובדה כי הנתבע 1 השיב שאינו זוכר בנוגע לחלק מהשאלות בחקירתו הנגדית כדי לקבוע שהתובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת שיעור שכר הטירחה המוסכם.
התביעה הוגשה על ידי עיזבונו של עו"ד חכם ז"ל ועל ידי עו"ד גולסטני במשותף .לכן טענות הנתבעים באשר לזהות עורך הדין שהוסכם שיטפל בענייניהם אין בה להועיל שכן חובתם לשלם שכר טירחה היא כלפי התובעים גם אם קיים הסדר או חלוקה באשר לפעילות של התובעים במהלך ניהול ההליכים המשפטיים אין זה משנה את חובתם של הנתבעים לשלם לתובעים את שכר הטירחה המוסכם בין הצדדים.
...
שאלה נוספת שנדונה, בפסק דין זה התעוררה נוכח המסקנה כי הסכם שכר הטירחה בין הצדדים נקב בשיעור מסויים באחוזים משווי הדירות , ובשים לב לעובדה שחלף זמן רב מאוד למן מועד ההסכם , ולמן ההתגבשות התיאורטית של הנתבעים לדירות מחד – בשנת 2008 ועד לקבלת הדירות בפועל – בשנים 2015, 2016 – לפי איזה שווי של הדירות יחושב שכר הטירחה באחוזים .
לאור זאת אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי תוצאה זו תגרום לחוסר צדק ועיוות דין לנתבעים וכלשונם בסיכומים תביא לכך "שהנתבעים שימשו בתור קופת חיסכון צמודה למדד עליית מחירי הנדל"ן בתל אביב במהלך התקופה שמשנת 2008 ועד לשנת 2016", שכן הנתבעים נהנו מכך שלא נדרשו לממן את תשלום שכר הטרחה מס' שנים לפני שקיבלו את הדירות בפועל .מניעת הרווח מהתובעים בגין כל השנים שהמתינו עד לקבלת התשלום היא הוצאה בלתי צודקת.
במקרה שלפניי מצאתי כי התובעים לא הרימו את הנטל אשר על כן מסקנתי היא כי על הנתבעים לשלם שכר טרחה בשיעור של 2% מהפיצוי שקיבלו וזאת בהתאם להודאתם .משכך איני נזקקת כלל לשאלת קביעת ה"שכר הראוי".
תוצאה -הטענה כי הנתבעים לא שכרו את שירותיו של עו"ד גולסטני – נדחית.

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

דוגמא למשמעות הפיקוח והמעורבות של בית המשפט על מנהל העזבון באה לידי ביטוי גם בכללים לפסיקת שכר טירחתו של מנהל עזבון הקבועים בפרק ז 1 לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 (להלן: תקנות הירושה) והמצריכים מעורבות ופקוח תדירים מצד בית המשפט.
( שבקשת רשות לערער עליו נדחתה בבית המשפט העליון בבע"מ 4323/07 כן נקבע בפסק הדין הנ"ל כי הוראה הקובעת שכר טירחה גבוה מזה שנקבע בתקנות, עשויה להתבטל, מכח סמכויות הפיקוח של בית המשפט, וכך בדברי כב' הנשיא (כתוארו אז) א' גורן: "... מנהל עזבון פועל בתפקידו כ"קצין בית-משפט", אשר אמור להעמיד לנגד עיניו את חובת הנאמנות שלו כלפי התפקיד שהוא ממלא, מבלי להיות קשור באינטרסים כלכליים העלולים לנבוע, למשל, מהסכמה כזו או אחרת המבטיחה לו שכר אשר חורג מאמות המידה שקבע לכך הדין.
...
כל אשר ביקשה הוא להביא את עניינה, לשטוח את טענותיה ולפסוק למבקש את השכר הראוי לו. לאחר בירור מדויק, לאחר שנחשפתי לצדדים גם באופן בלתי אמצעי, שמעתי אותם טוענים, משיבים או לא משיבים לעניינים שהועלו בדיונים, מביאים את ראיותיהם ושוטחים את טענותיהם, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי ממשמעותה של החלטתי זו הדנה בעורך דין ובמנהל עיזבון, מצאתי להחליט כפי שהחלטתי.
אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות: המבקש זכאי לשכ"ט והחזר הוצאות בגובה 0.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ. סכום זה צמוד מדד ממועד פטירת המנוח ועד למועד החלטתי זו. המבקש זכאי לקבל מן העיזבון סך של 22,520 בתוספת מע"מ אשר מוצמד ממועד פטירת המנוח ועד להחלטתי.
₪ לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 החלטתי זו ניתנת לפרסום.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מן הכלל אל הפרט, לענייננו: הנתבע טוען למעורבות פסולה של התובעת 1 בעריכת הצוואה שבאה לידי ביטוי בבחירת עו"ד שערכה את הצוואה, קיום פגישה מקדימה במשרדה של עורכת הצוואה, קבלת מיסמך רפואי מאת רופאת המשפחה לצורך עריכת הצוואה, תאום של עורכת הצוואה עם המנוח במועד החתימה על הצוואה ורישום הצ'ק בגין שכ"ט עורכת הצוואה (בעיניין זה ר' גם בקשה מס' 32 לצרוף חוו"ד גרפולוגית, אשר נדחתה מהנימוקים שפורטו שם).
למרות המנגנון שנקבע כאמור לעיל בדבר ניהול העיזבון, הנני סבורה כי בנסיבות דנן, לאור הקונפילקט הגבוה בין הצדדים וחוסר האמון הקיים ביניהם וכן לנוכח הטענות שהועלו בהליך זה גם כלפי עורכת הצוואה ו/או התובעת 1 אשר לא התקבלו, יש לחתור למצב שבו ניהול העיזבון ייעשה ע"י גורם אובייקטיבי חצוני אשר יפעל לטובת הנתבע מבלי שיעלה כל חשש ולו קל שבקלים לניגוד עניינים.
בנסיבות אלו, על מנת להמשיך את הרצף בניהול העיזבון, אני רואה לנכון להמשיך את מינויו של עו"ד קניר כמנהל עיזבון קבוע לעיזבון המנוח וזאת עד למתן החלטה אחרת בכפוף להגשת תובענה מתאימה נפרדת למינוי מנהל עיזבון קבוע.
...
בנסיבות אלו, אין מנוס להידרש לגופם של דברים.
יוצא אפוא כי עיקר מעורבותה של התובעת 1 בעריכת הצוואה היה בשלבים המקדמיים של עשיית הצוואה ובכלל כך: איתור עורכת דין לעריכת צוואה, מתן פרטים אודות רצונו של המנוח לערוך צוואה, קבלת אישור רפואי מרופאת המשפחה, תיאום במועד בו התקיימה הפגישה של עורכת הצוואה עם המנוח.
סוף דבר: בנסיבות העניין, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח – נדחית.
האפוטרופוס על הנתבע ישלם לתובעים 1-5 הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו