גובה פיצויי פיטורים מעבר לסכום המגיע לעובד

הסוגיה העיקרית, אשר עמדה במוקד הדיון, היא האם מלוא הסכומים (קרן ההפקדות; הפרישי הצמדה; ריבית) שנצברו לזכות העובד באחת מפוליסות ביטוח המנהלים שהתנהלו על שמו במגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן – מגדל) ייזקפו על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד על פי החוק, כגירסת החברה, או שמא ייזקפו על חשבון פצויי פיטורים רק חלק מהם – קרן ההפקדות בתוספת הפרישי הצמדה (אך לא הריבית) – כגירסת העובד.

הסכום הכולל הצבור בפוליסת יותר, גם לה הועברו תשלומים (שוטפים) למרכיב הפיצויים בלבד, עמד במועד סיום העבודה על 102,185 ₪, אך לגישת העובד יש לזקוף רק חלק ממנו (60,734 ₪) כתשלום על חשבון פצויי הפיטורים ואילו יתרת הסכום (41,451 ₪) "מהוים את הרווחים שהניבה הפוליסה ('פדיון נוסף') שעברו לסעיף התגמולים ועל כן סכום זה לא אמור להיכלל בחישוב הפיצויים אשר על הנתבעת היה לשלם" (סעיף 16 לכתב התביעה).

בית הדין האיזורי הוסיף והבהיר כי פרשנות העובד אף אינה מתיישבת עם השכל הישר ומפירה את האיזון בין העובד לבין המעסיק, אשר חייב לבצע השלמת פצויי פיטורים גם כאשר סכום הצבירה יהיה נמוך מסכום הזכאות הסטאטוטורית וגם כאשר יהיה גבוה ממנו.

...

מכל האמור לעיל עולה אפוא כי דין הערעור שכנגד להתקבל.

סוף דבר ערעור העובד נדחה והערעור שכנגד שהגישה החברה מתקבל.

לא מצאנו לנכון, מהטעמים המוסברים בפסק דין מוסדות חנוך, לעשות צו להוצאות בערעורים.

להשלמת התמונה, נציין כי לא נעלם מאיתנו כי בכתב התביעה המתוקן ובתצהירו טען התובע כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות בסך גבוה בהרבה (1,219,400 ₪) תוך שהוא טוען לזכותו לקבל גמול שעות נוספות אף מעבר ל- 60 שעות בחודש (וראו לעניין זה התחשיב נספח י"א לכתב התביעה ונספח ט' לתצהירו).

במצב דברים זה, ברור כי התובע זכאי לפצויי פיטורים, ואין בעובדה שמשיקוליו הוא החליט שלא לעלות על הטיסה חזרה כדי לשנות מסקנה זו. אשר לגובה פצויי הפיטורים המגיע – שכרו החודשי האחרון של התובע עמד על סך 18,177 ₪, ועל כן הוא זכאי לפצויי פיטורים כפי תביעתו בסך 94,707 ₪ (לפי 18,177 ₪ X 62.5 חודשים חלקי 12).

משכך, אנו פוסקים לתובע פצויי הלנת פצויי פיטורים, אך בשים לב לזמן הרב שחלף, לא יהא זה צודק לפסוק פיצויים מלאים (שהיו מסתכמים לסכום אסטרונומי), ומשכך מצאנו לנכון להפחית את פצויי ההלנה ולהעמידם על סך 60,000 ₪.

...

עם זאת, באופן שלא מצאנו לו הסבר, טען התובע בסיכומיו כי היה זכאי לכך ששכרו ההתחלתי היה אמור לעמוד על סך של 16,000 ₪.

אך מה היה הערך בשקלים של הסך בדולרים מזומן שקיבל התובע מדי חודש? הנתבעים טוענים שמדי חודש, ובהתאם לסיכום בהסכמי העבודה, נמסרה לידיו של התובע המחאה בשקלים על הסך המגיע לפי התלושים.

הוצאות משפט במאזן השיקולים הנוגעים לפסיקת הוצאות משפט לחובת הנתבעות 1 ו-4, מצאנו לנכון להביא כשיקול לפסוק הוצאות על הצד הגבוה את העובדה שמדובר בהליך משפטי ארוך וסבוך שנמשך לאורך שנים, וכשיקול לפסוק הוצאות על הצד הנמוך את העובדה שהתביעה נדחתה בעיקרה גם ביחס לנתבעות אלה (שכן התביעה כומתה לסך של 2,387,491 ₪, ובסופו של דבר הסך שנפסק לחובת הנתבעות 1 ו- 4 עומד על פחות מרבע מסכום התביעה הכולל).

לסיכום הנתבעת 1 (ניראור) והנתבעת 4 (יזמות), ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: גמול עבוד בשעות נוספות בסך 444,897 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.6.14 (יום הגשת התביעה שלפנינו).

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים 2, 3, 5 ו- 6, הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

על כן הנתבעת דורשת מטעמי אגרה רק 2.5 מיליון ₪ וזאת בגין פצויי השבה על הסכומים שהתובעת גבתה ממנה ביתר במהלך השנים 2013 -2015, פיצויים בגובה עלות העסקת קבלן חלופי, אשר הנתבעת נאלצה לשכור במהירות כדי להחליף את התובעת, וכן פיצויים בסכום של 100,000 ₪.

רק לאחר שהתובעת הגישה לבית המשפט את התביעה שלפני פנתה הערייה לרואה חשבון כדי שיבדוק בין היתר מהי הדרישה העודפת של התובעת מעבר להסכם המשולש.

תביעת התובעת לפצוי בגין נזקים נוספים שנגרמו לה לטענתה: בנוסף לתשלומים עבור ההסעות שביצעה התובעת היא דורשת גם תשלום על פי דו"ח רואה חשבון מטעמה, בגין הפסד הישתכרות עד לתום תקופת החוזה, הוצאות בגין מימוש רכבים וכן את סכום פצויי הפיטורים שנאלצה לשלם לנהגים שפוטרו.

לבסוף דורשת התובעת פצויי בגין מימוש מהיר של הרכבים שנאלצה למכור, על פי חישובי התובעת הסכום המגיע לה הוא 64,028 ₪ בשים לב להבדל בין מחיר המחירון של כל רכב למחיר שבו נמכר בפועל.

...

לפיכך טענות הקיזוז והתביעה שכנגד נדחות.

בנסיבות אלו שלא הוצגו בפני כלל נתונים על הוצאות התובעת הרי שהתביעה לפיצויי הסתמכות נדחית.

סיכום: על כן אני קובעת את כי העירייה תשלם לתובעת סך של 1,100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כדין מהמועד שבו החלק היחסי של כל תשלום ותשלום היה אמור להשתלם.

בהתאם לכך, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עבודתו של התובע תסתיים לאלתר ללא תשלום פצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת, והתובע הסכים כי משכורתו בגין חודש יוני 2019 לא תשולם לו לכסוי חלק מיזערי של גנבותיו מהחברה, תוך וויתור מלא על מלוא טענותיו ותביעותיו כנגד החברה, וכן התחייב התובע לשלם לחברה סך 30,000 ₪ לכסוי חלק מחובותיו בגין מעשי הגניבה.

הנתבעת ניאותה לבקשת התובע לפרוס את תשלום הסכום לתשלומים, והתובע חתם על כתב הויתור, לאחר שהות של כשעתיים במשרדו של עו"ד סגל, במהלכן יצא וניכנס מהמשרד, ולאחר שהתייעץ ארוכות טלפונית עם גורמים שונים מטעמו "ולאחר שב"כ הבהיר לו היטב את משמעות והשלכות חתימתו על כתב הויתור". החברה הסכימה לוותר על הפצוי הריאלי שהגיע לה עקב מעשי הגניבה, לאור התנצלותו הכנה ותחנוניו הרבים לאורך הפגישה כי אין בידו לשלם מעבר לסכום זה, ולמחרת הגיע התובע ומסר לו חמש המחאות על סך 6,000 ₪ כל אחת (בחקירתו הנגדית העיד מר שלום כי במעמד מסירת ההמחאות התובע ביקש ממר שלום מחילה).

גב' כהן הסבירה כי הבינה משיחתה עם התובע שהופעל עליו לחץ לקבל החלטה אם פניו להסדר מוסכם אם לאו, וכי מחיר עזיבתו את משרדו של עו"ד סגל ללא הגעה להסדר, היה שבהסתברות גבוהה הנתבעת תנקוט הליכים משפטיים במישור הפלילי והאזרחי נגד התובע.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש יוני 2019 בסך 10,959 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.19 עד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

וככל שהתלושים אינם נכונים – מה הסכומים המגיעים לה בגין רכיבים אלו? האם התובעת עבדה שעות נוספות וכמה, והאם זכאית לקבל עליהם תשלום לאור תפקידה בנתבעת.

כמו כן לאור שאלת נסיבות הפסקת העבודה ולאור שאלת גובה שכרה - האם זכאית להשלמת פצויי פיטורין, מעבר לכספים ששוחררו לה, וככל שכן – באיזה שיעור.

...

לאחר שעיינתי ברשימות שבפניי, להלן רשימת המוסכמות והפלוגתאות בין הצדדים: מוסכמות: הנתבעת הנה חברה בע"מ המפעילה מלון דירות בוטיק בירושלים.

האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות כנגד נתבע 2, או שהתביעה כנגדו צריכה להידחות בכל מכל.