מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גובה התמלוגים המגיעים לחברת תקליטים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענה רביעית היא, שלפדרציה מגיע מהמלונות תמלוג בגובה מחצית (50%) מהתמלוג המשולם לאקו"ם, לפי "עוגת תמלוגים" שנקבעה בפסיקה לתשלום לארגוני זכויות יוצרים ומבצעים בישראל (סעיפים 51 – 56 לכתב התביעה).
מבחן רביעי – העידר רווחיות בענף התקליטים בישראל לטענת הפדרציה, חברות התקליטים בישראל אינן מפיקות רווחיות גבוהה ואין להן רווחיות עודפת (סעיף 43 לחוות דעת פרלמן).
...
התמלוגים בתעריף הפדרציה למלונות משנת 2011 ואילך באשר לתמלוגים החל משנת 2011 ואילך סבורני, שיש להותיר את התמלוגים המוסכמים לשנת 2010 על כנם גם בתקופה זו. לא ניתן לחייב את הפדרציה לקבל את התעריף המומלץ על ידי התובעות (סעיפים 78 – 85 לכתב התביעה) ולא ניתן לחייב את התובעות להסכים לתעריף המוצע על ידי הפדרציה (נספח 19 לתצהיר גב' רונית שרביט).
סוף דבר לנוכח כל האמור, התובענה נדחית.
התובעות ישלמו לנתבעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 58,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 117,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתו המשיבה דרשה תשלום מכ- 60% מבלי הצימרים שבבעלות פרטית ברחבי הארץ שמספרם מגיע ל- 9,000 (סה"כ כ- 5,400 פניות), לפי דמי תמלוגים שנתיים בסך 2,217 לשנה, במכפלת שלוש שנים משנת 2010 ועד 2012 כולל.
כאופציה חלופית נכתב, באם אינו מעוניין ברישיון השמיכה היא לפעול להסדרת רישיון נפרד ספציפי מאחת מחברות התקליטים.
שכן לאור קביעת בית הדין להגבלים עיסקיים ה"ע 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העיסקיים (פסק דינו של כב' השופט עדיאל), אשר דן בסוגיית גביית תמלוגים בגין שימוש ברדיו וטלוויזיה בחדרי מלון, על פי פסק דין זה המשיבה אינה רשאית לידרוש תשלום תמלוגים בגין השמעת יצירות בחדרי האורחים בבתי המלון.
במכתב מיום 13.9.11 השיבה המשיבה כי היא גובה תשלום תמלוגים עבור רישיון להשמעה פומבית בחדרי מלון מזה שנים ארוכות במסגרת הסכמים שונים שנחתמו בינה לבין היתאחדות בתי המלון.
...
למעלה מן הדרוש אומר, כי גם אם יקבע כי המונח "לקוח" שבפריט 1 לתוספת השניה לחוק רחב יותר מאשר המונח "צרכן" שבחוק הגנת הצרכן, כך שהוא כולל גם את המבקשים, עדין אין מקום לאשר בקשתם לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, מן הטעמים שיפורטו להלן.
סוף דבר סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית כאשר "היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" ולצורך כך יש לשקול את החלופה האחרת, היינו – הגשת תובענה אישית על ידי חברי הקבוצה.
לפיכך, דין הבקשה להידחות ללא צורך בקיום דיון, כקבוע בתקנה 2(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות והראיות עלו הפלוגתות הבאות בין הצדדים: -מהות הסעד לו זכאית התובעת ומכח מה?-מהם תמלוגים סבירים? ד. מהות הסעד לו זכאית התובעת בפסק דין שניתן ע"י בית הדין להגבלים עיסקיים בירושלים (נספח 5 לתיק המוצגים ה"ע 3574/00, 3666/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ והפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים) נקבע, כי יש לאשר הסדר כובל בין חברות תקליטים לבין תאגידים לניהול זכויות בענין מתן רשיונות השמעה של רשומות קול.
בית הדין להגבלים עיסקיים, לא קבע אמות מידה לקביעת גובה התעריפים, כפי שהוצע ע"י הממונה, כשהצעת הממונה כללה הפניה לאמות מידה שפורטו בסעיף 5 (א) להצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים) התשס"א–2001, בהיותו בדעה שישום של אמות המידה (סעיפים 116, 117, 118 לפסק הדין) ייעשה ע"י ערכאה מומחית לנושא, שלה יימסרו נתונים ועובדות מתאימות.
אם התובעת הוכרה כהגבל עיסקי, או במילים אחרות ניתן להתקשר לצורך השמעת השירים רק איתה בלבד,-מדוע שציבור המאזינים לשירים אלה לא יהנה בתקופות הדיונים המשפטיים משמיעת השירים, שאחרת לא יכולים להגיע לאוזניו, ואת התמלוגים, בהעדר הסכמה בין הצדדים, יקבע בית המשפט בעת שיקבע, לרבות גם לגבי התקופה השנויה במחלוקת? ודוק: בין הצדדים היו הסכמים קודמים לתשלום תמלוגים שהסתיימו, והתובעת מעוניינת לרענן את תנאי התמלוגים המגיעים לה. עפ"י סעיף 5.7 לתנאים גם התחייבה התובעת להודיע לבית המשפט כי: "היא מסכימה לשאת בנטל השכנוע ובנטל הבאת הראיות בדבר קיומה של הזכות, הפרתה, וסבירות דמי רשיון ההשמעה שהיא דורשת". אשר על כן, כבר בשלב זה, אני דוחה את הבקשה לצוו מניעה קבוע.
...
טענות אלה נדחות, כך שהפועל היוצא הוא, שנותרו אמות המידה של הנתבעת, כאמות המידה היחידות הקיימות.
בנסיבות המקרה אני קובעת, כי הראיות היחידות שהובאו לענין סבירות התמלוגים, היו של הנתבעת.
לא הייתי מגדירה זאת כטענה מפורטת, ולכן היא נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לכן, תשלומי תמלוגים המשלומים לחברות התקליטים בגין זכויות יוצרים בתקליטים או כל תמלוגים המשולמים בגין זכויות יוצרים, אין דבר בינם לבין התמלוגים המגיעים למבצעים בגין השמעת הבצוע.
בעוד שארגון אקו"ם שתובע על-פי חוק זכויות יוצרים, חייב בכל מקרה של הפרה להראות שהיוצרים שזכותם הופרה מיוצגים על-ידיו, תובע 1 לא צריך לעשות כן שכן הוא גובה תמלוגים עבור כלל המבצעים, הן אלה שחברים והן אלה שאינם חברים בו. הסדר כובל ומונופול 10.
...
דברים אלה שנאמרו על "יוצרים" חלים mutatis mutandis על "מבצעים". במובן זה חולק אני בכל הכבוד על המסקנה שמסיק השופט א' שטרוזמן בפסק-דינו בת"א (ת"א) 149/94 חברת התמלוגים לאמני ישראל בע"מ נ' פלטיאל בעמ' 162 שאם מי שמשמיע ביצוע אינו משדר "לכן" אין הוא חייב בתמלוגים למבצע.
מי שכשר על-פי הדין להיות בעל זכות או לחוב על-פי הדין הוא גם כשר להיות בעל דין בכל הקשור לזכויות או חובות אלה, היא מחויבת המציאות, ואין צורך להרחיב את הדיבור על ההיגיון ועל התועלת שבמסקנה זו. בתי המשפט בארצות-הברית הכירו במקרים מסוימים ובתנאים מסוימים בכך, שגוף שאיננו קיים כדין יוכל להיות בעל דין, בין כתובע ובין כנתבע, אם הצורך המעשי מחייב זאת, וזה על-פי הדוקטרינה של 'תאגיד למעשה' (Corporation DeFacto)".
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות התובעת 1 כדלהלן: (א) בגין 6 הפרות מוכחות של זכויות מבצעים סך של 120,000 ש"ח כאשר הסכום יישא ריבית חוקית והצמדה מיום הגשת כתב-התביעה המתוקן ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת היא תאגיד המייצג מספר חברות תקליטים ומפיקים, אשר העבירו לה בהסכם, את זכויות היוצרים שלהם כ"מפיק" לעשות שימוש מסוג שידור ביצירות שמוטבעות על תקליטורי מוסיקה אותם הפיקו (להלן: "התקליטורים") [ראו הסכמי העברת הזכויות מאת חברות התקליטים ומפיקי רשומות הקול החברים והמיוצגים בתובעת, נספח 3 לבקשת צו המניעה, וכן ראו רשימת חברות התקליטים ומפיקי רשומות הקול החברים במבקשת, נספח 1 לבקשת צו המניעה].
בהתאם, ישנם מספר תאגידים הפועלים לגביית התמלוגים להם זכאים גורמים אלה בעבור השימוש ביצירה, כך למשל "אשכולות" ו"עילם" גובים תמלוגי מבצעים, אקו"ם גובה את תמלוגי המחברים והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, דהיינו התובעת, גובה תמלוגים בגין, בין היתר, שימוש מסוג שידור, בעבור מפיקי התקליטורים.
משכשלו הצדדים להגיע להסכמה בעניין שיעור התמלוגים, ולנוכח המשך השמוש המיפר על ידי המשיבים נדרשו האחרונים לשלם דמי שימוש זמניים בסך כ-100,000₪ לשנה בעבור השנים 2010 ואילך [ר' מכתב מיום 8.9.11, נספח 7 לבקשת צו המניעה].
...
בקשת המבקשת לסעד זמני מתקבלת חלקית, אני דוחה את הבקשה לסעד של צו מניעה זמני.
אני קובע כדלקמן: כסעד זמני, על המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למבקשת סכום פיצוי הנקבע בשלב זה באופן זמני לסך של 90,000 (תשעים אלף) ₪, בתוספת מע"מ, בגין שנת 2011.
בעבור כל שנת שימוש נוספת ממועד זה ואילך ישלמו המשיבים סכום זמני זה, עד לבירור סופי של התובענה דנן וקביעת שיעור התמלוגים הסופי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו