גובה הריבית לקרן הפנסיה בשל פיגור בתשלום של המעסיק

לטענת התובעת, סכום חוב ריבית פיגורים חשב כללי ליום 27.10.19 שעל הנתבעת להעביר לתובעת הנו בסך 54,050 ₪, עליו יש להוסיף פצויי הלנה או לחלופין ריבית פיגורים חשב כללי או ריווחי קופת הגמל (לפי הגבוה מבין השניים) החל מיום 27.10.19 ועד למועד התשלום בפועל.

תקנה 11 לתקנות קובעת כי משאיחר מעסיק בהעברת תשלום הפרשות דמי גמולים לקרן הפנסיה, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור של ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כפי שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעל לעת (להלן: ריבית פיגורים).

בהיתחשב כי המחלוקת בתובענה דנן נגעה אך לאיחור בהעברת התשלומים שלא בזדון, ולא באי העברה של התשלומים, מצאנו להסתפק בחיוב בריבית פיגורים או ריווחי הקופה המשיב את מצבם של עמיתי התובעת לקדמותו.

...

עם זאת, לא מצאנו כי נסיבות העניין, מצדיקות פסיקת פיצויי הלנה המהווה סנקציה חריגה מדיי.

בהתחשב כי המחלוקת בתובענה דנן נגעה אך לאיחור בהעברת התשלומים שלא בזדון, ולא באי העברה של התשלומים, מצאנו להסתפק בחיוב בריבית פיגורים או רווחי הקופה המשיב את מצבם של עמיתי התובעת לקדמותו.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה מתקבלת ועל הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 54,050 ₪ בצירוף ריבית פיגורים לפי תקנה 11 לתקנות החל מיום 27.10.19 ועד התשלום בפועל.

תקנה 11 לתקנות קובעת כי משאיחר מעסיק בהעברת תשלום הפרשות דמי גמולים לקרן הפנסיה, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור של ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כפי שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעל לעת (להלן: ריבית פיגורים).

(ב) ההודעה לפי תקנת משנה (א) תביא לידיעת העובד והמעביד כי זכויותיו של העובד בקופת הגמל עלולות להיפגע באם החוב של המעביד לא ישולם תוך ששה חודשים מיום מסירת ההודעה".

וכן לאחרונה: "יש לחייב את הנתבעת בריבית פיגורים או ריווחי הקופה, הגבוה מבינם, על האיחורים בתשלומים עבור עמיתיה בצרוף ריבית פיגורים, על פי התחשיב שהוגש והמקובל עלינו" (קג (י-ם) 48550-10-19 מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ - אוהב ציון בע"מ (21.2.21).

...

לאור כל האמור, אנו קובעים שניתן להסתמך על פלט הנתונים שהפיקה מיטב דש כבסיס לתחשיב התביעה.

זאת, על סמך העובדה שהמסמכים שהגישה מיטב דש שייכים לקופת הגמל איילון, וכך נטען – "עיון בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית, על כל נספחיהם, מגלה כי התובעת בחרה להסתיר מעיני בית הדין ומהנתבעת את עצם היותה בעלת הקרן אך ורק החל משנת 2017. בשום שלב של ההליך לא ראתה לנכון התובעת להראות כי היא נכנס בנעליה של חברת איילון, בעליה הקודמים של הקרן. בשום שלב של ההליך לא מצאה לנכון לגלות מסמך כלשהו המעיד כי היא אכן זכאית לגבות את החוב במקומה של איילון, ככל שקיים חוב, עד למועד בו נרכשה הקרן על ידה". טענה זו אין בידינו לקבל.

סוף דבר על אופק (הנתבעת) לשלם למיטב דש (התובעת) סך של 28.229.71 ₪.

בפתח ההכרעה בסוגיה זו נזכיר את התשתית הנורמאטיבית: - תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014 (להלן: "התקנות") קובעת כי תשלומים לקופת גמל ישולמו לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד תשלום המשכורת החודשית לעובד, או 15 יום מתום החודש שבעדו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד, לפי המוקדם ביניהם; - תקנה 11 לתקנות קובעת כי מעת שאיחר מעסיק בהעברת תשלום הפרשות דמי גמולים לקרן הפנסיה, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור של ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כפי שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת (להלן: "ריבית פיגורים").

בנוסף, בהתאם לתקנה 11, ריבית פיגורים תזקף גם על ריבית הפיגורים עצמה עד לסילוקו המלא של החוב, דהיינו, ריבית דריבית; - על פי הפסיקה, ריבית הפיגורים מהוה את הרף התחתון של ריבית לה זכאית התובעת (ראו: ע"ע (ארצי) 112/08 כרמלי עבודות קבלניות – קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין (ניתן ביום 17.5.2009); ע"ע (ארצי) 35888-11-15 מועצה מקומית מג'אר – מנורה מבטחים פנסיה וגמל (ניתן ביום 8.3.2017)); - עוד נקבע בפסיקה, כי "ככלל לקרן נתונה הזכות בהתאם להוראות התקנה לערוך תחשיב ריבית הגבוה יותר מריבית החשב הכללי, באותם מקרים בהם שיעור ריווחי הקרן גבוה משעור ריבית החשב הכללי" (עב' (חי') 1863/05 יהב הישתלמות וחיסכון בע"מ – זמיר שירותי כח אדם (ניתן ביום 25.12.2007).

...

עם זאת, מקובלת עלינו טענת התובעת בסיכומיה, כי הנתבעת הודתה במהלך ההליך שהניכויים בגין חוב הקרן בגין חלק מחודשי השכר נשוא התובענה הועברו באיחור לידי התובעת (לטענת הנתבעת – בשל קשיים כלכליים, וראו גם בעדותו של דב, שצוטטה דלעיל).

לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הסעד החלופי הנטען על ידי התובעת בסיכומיה, ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת ריבית פיגורים, כדלקמן: - עבור העובדת נבילה מרען – סכום חוב בגין ריבית פיגורים – 4,872 ₪.

לסיכום – על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים בסעיפים 14 ו-18 לפסק הדין.

] תקנה 11 לתקנות קובעת כי מעת שאיחר מעסיק בהעברת תשלום הפרשות דמי גמולים לקרן הפנסיה, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור של ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כפי שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת (להלן: "ריבית פיגורים").

] גם במקרה אחר טען המעסיק כי "... תקנה 11 לתקנות קופות הגמל איננה מהוה מקור עצמאי לחיובו של המעסיק בתשלום ריבית חשב, ועל קופת הגמל להביא ליישום התקנה באמצעות כלים חוזיים...". בית הדין האיזורי בירושלים דחה את הטענה, וקבע כי "... (ל)תקנה 11 לתקנות קופות הגמל (אשר נחקקה מאוחר יותר), שהנה הוראה חוקית ספציפית בתוך מסגרת נורמאטיבית שמטרתה להסדיר את מערכת היחסים בין קופות הגמל למעסיקים"[footnoteRef:22], וכן "בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות קופות הגמל, מעביד שאיחר בתשלום דמי גמל בעד עובדו, ישלם לקופת הגמל ריבית (לרבות ריבית בגין חוב ריבית) "בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל". [22: ק"ג (י-ם) 8743-11-15 מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ – מועצה מקומית קרית יערים (ניתן ביום 9.8.2019).

כלומר – ריבית הפיגורים תתחיל בעד התקופה שמתחילה ביום ה-16 לחודש, ומועד חישוב הריבית מתחיל ממועד זה, אך חישוב ערך הריבית הוא לפי גובה החוב ביום ה-15 לחודש, כשעד לאותו המועד המעסיק צריך להעביר את הגמולים, אך הוא לא עשה זאת[footnoteRef:36].

...

] לסיכום לאור כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובעת הוכיחה את כלל טענותיה כנגד הנתבעת במהלך ההליך, וכי בדין שילמה הנתבעת לתובעת ביום 9.2.2022 סך של 716,619 ₪, כל זאת – רק לאחר הגשת סיכומי התובעת ורק לאחר שנוהל ההליך שלפנינו במלואו.

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי הנתבעת כשלה בתום-ליבה, וכי יש לגנות את התנהגותה הדיונית אשר הביאה להתמשכות והתארכות ההליך לשווא.

לטעמנו, מדובר בהתנהלות שלא בתום-לב, שיש לפסוק בגינה הוצאות על הצד הגבוה, וגם לאור העובדה שהתובעת נאלצה לקיים הליך מלא ושלם כדי לקבל את המגיע לה. הנתבעת אף טענה כי שילמה את החוב "תחת מחאה", אך כבר פסקנו שמדובר בטענה שיש לדחותה.

תקנה 10 לתקנות קופות הגמל קובעת את המועד להעברת התשלומים לקרן הפנסיה: "תשלומים לקופת גמל יופקדו לא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה: (1) שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד. (2) חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד." תקנה 11 לתקנות קופות הגמל קובעת כי משאיחר המעסיק בהעברת התשלומים לקרן הפנסיה בהתאם למועדים שנקבעו בתקנה 10, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור שלא יפחת משעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינה ישראל מעת לעת (להלן: "ריבית פיגורים"): "(א) לא הפקיד מעביד תשלומים בעד עובד לקופת גמל במועד הקבוע בתקנה 10, ישלם לקופת הגמל ריבית, לרבות ריבית שנצברה בשל חוב ריבית, בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל; ריבית כאמור תהיה בשיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן". אין מחלוקת בין הצדדים שקיימים פיגורים, כאלו ואחרים.

חובות הנתבעת כמעסיקה לשלם לקופת הגמל ריבית פיגורים או תשואה לפי הגבוהה מביניהם אינה מותנית במכתב התראה ובמאמצי גביה כאלו ואחרים.

קביעה כי לסכום ריבית הפיגורים שהצטברה עד מועד התשלום בפועל תתוסף ריבית פיגורים מגדילה משמעותית את חובו של המעביד.

...

כמו כן נפסק על ידי בית הדין זה כי עם תשלום השכר המולן נפסק מירוץ פיצויי ההלנה והחל ממועד זה ואילך נושאים פיצויי ההלנה הפרשי הצמדה וריבית כחוק [ראו דב"ע מג/8-2 רשות השידור - מצדה פד"ע טו 147, 155 ; עע 300360/98 נחום צמח - ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(23), 32 וכן מאמרו של כב' הנשיא סטיב אדלר "פיצויי הלנה : חוק ופסיקה" (שנתון משפט העבודה ו', תשנ"ו) 5, בו נכתבו הדברים הבאים : "מששילם המעביד את הקרן, אך לא שילם את פיצוי ההלנה - פיצוי ההלנה הופך לחוב ביום התשלום, וממועד תשלום הקרן, החוב של פיצוי הלנה נושא ריבית והפרשי הצמדה, כמו חוב רגיל". הדברים שצוטטו לעיל מחזקים את המסקנה אליה הגענו, לפיה לאחר תשלום הקרן נושא חוב ריבית הפיגורים הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.

סוף דבר: לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובראיות ושמענו את העדים, הגענו למסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה וכי הנתבעת תישא בתשלום חוב הפיגורים בסך של 4,149 ₪.

לעניין ההוצאות נציין, כי משמרבית התביעה נדחתה ומשהוגשה תביעה בסך מופרז ביחס לתוצאה ואף לאור התנהלות התובעת שמצאנו בה ליקויים - ישא כל צד בהוצאותיו.