לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז – 2007 (להלן: חוק נפגעי פוליו), מיום 20.3.2018 אשר קבעה, כי המערער אינו חולה במחלת הפוליו (להלן: הועדה).
הועדה תזמן את המערער לידון בפניה ותאפשר לו לטעון טענותיו וכן תיבדוק את המערער ותבחן את האיזור המנותח לטענת המערער, מיקומו, הצלקות שנותרו ואופן התניידות המערער"
תמצית טענות הצדדים
טענות המערער:
שגתה הוועדה עת קבעה כי התעוד הרפואי בעיניינו של המערער מצביעה על מחלת CHD, מחלת פריקה מולדת (אורתופדית), ולא במחלת הפוליו הנגרמת על ידי נגיף הפוליו, פוגעת במערכת העצבים ומובילה לשיתוק בגפיים.
שולל הפרעות תחושה"
לאור מימצאי בדיקתה, הועדה סיכמה את מסקנותיה באופן הבא:
"לסיכום הועדה היתכנסה עפ"י פסק הדין מ-18/7/17 על מנת לבחון סוגיית ביצוע ניתוח בארץ לפני 1/1/70 וזאת נוכח העדר אפשרות להשיג מסמכים מאז ונוכח תצהיר של בני מישפחה לועדה אין ספק כי אכן הניתוחים ברגליים ובידיים שלדבריו בוצעו ב-1957 אכן תואמים תקופה זו. הניתוחים בידיים לדברי התובע בוצעו הרבה לפני כן. ואולם בבדיקתו הנוכחית לא מצאנו סימנים מובהקים של מחלת פוליו ואילו נראה כי הסיבה לניתוחים ברגליים הן עיוותים פרקיים ולא מחלת פוליו. מעיון במסמכים לא מצאנו תעוד של בדיקה נוירולוגית שמעלה סימנים אופייניים למחלת פוליו. הועדה מבקשת צלום אגן ובירכיים על מנת לנסות לאבחן סימנים של סיבות בגללן עבר ניתוחים ברגליים"
בהתאם לאמור ולאחר שקבלה את הצלום המבוקש היתכנסה הועדה שנית ביום 11.3.2018, וקבעה כי:
"בהמשך לועדה מתאריך 21/11/17 היתקבל צלום שמעיד על מחלת CDH עם פריקה מולדת גבוהה של שני פרקי הירכיים. התמונה הזו יכולה לגרום תיסמונת כאבים וחוסר תיפקוד מלא ברגליים. הועדה דוחה את הערר לעניין מחלת פוליו.
יתירה מכך, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, רשאית הועדה הרפואית להעדיף מימצאי בדיקה קלינית על פני ממצאים של בדיקות הדמיה (בר"ע (ארצי) 46484-12-10 סלומון אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.1.2011), ובהתייחס לעדיפותה של הבדיקה הקלינית פסק גם בית המשפט העליון, כי:
"מקובלת עלי העמדה שהועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמאת EMG). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הועדה"
(רע"א 8233/11 בנימין כהן נ' מדינת ישראל, מיום 27.9.2012)
בהתאם להלכה זו הכיר בית הדין הארצי בזכות הועדה להעדיף את מימצאי בדיקתה הקלינית שלא תמכו בקיומה של מחלת הפוליו, על פני בדיקת EMG שתמכה בה (בר"ע (ארצי) 56048-02-16 חנה לוי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.8.2016).
...
הוועדה התכנסה מכוח פסק דין שניתן בעניינו של המערער ביום 18.7.2017 (ב"ל 4410-01-17, ניתן על ידי כב' השופטת רובוביץ' ברכש, להלן: פסק הדין המחזיר), וקבע כדלקמן:
"הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, אשר תשקול האם יש בגרסת המערער, הנתמכת בתצהיר אחיו של המערער לפיה עבר ניתוח לפני 1970, כמו גם בתגובת משרד הבריאות מיום 26.11.15 לפיה לא ניתן למצוא חומר רפואי בעניינו ולגבי בתי החולים בטבריה, באופן שאינו שולל קבלת טיפול באותן השנים תוך התייחסות לדברי משרד הבריאות כי נוכח השנים שחלפו לא נמצא מידע רשמי אודות בתי החולים שפעלו בטבריה באותו מועד, בכדי לקבוע שהמערער עבר טיפול רפואי לפני 1.1.1970.
טענות המשיב:
דין הערעור להידחות משאינו מצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה;
הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ככתבן וכלשונן, דנה בגרסת אחיו של המערער שנתמכה בתצהירו, דחתה את הטענה הנוגעת לסוג הניתוח שעבר המערער וקבעה כי הניתוח נועד לטיפול בעיוותים פרקיים ולא במחלת הפוליו.
שולל הפרעות תחושה"
לאור ממצאי בדיקתה, הוועדה סיכמה את מסקנותיה באופן הבא:
"לסיכום הוועדה התכנסה עפ"י פסק הדין מ-18/7/17 על מנת לבחון סוגיית ביצוע ניתוח בארץ לפני 1/1/70 וזאת נוכח היעדר אפשרות להשיג מסמכים מאז ונוכח תצהיר של בני משפחה לוועדה אין ספק כי אכן הניתוחים ברגליים ובידיים שלדבריו בוצעו ב-1957 אכן תואמים תקופה זו. הניתוחים בידיים לדברי התובע בוצעו הרבה לפני כן. ואולם בבדיקתו הנוכחית לא מצאנו סימנים מובהקים של מחלת פוליו ואילו נראה כי הסיבה לניתוחים ברגליים הן עיוותים פרקיים ולא מחלת פוליו. מעיון במסמכים לא מצאנו תיעוד של בדיקה נוירולוגית שמעלה סימנים אופייניים למחלת פוליו. הוועדה מבקשת צילום אגן וברכיים על מנת לנסות לאבחן סימנים של סיבות בגללן עבר ניתוחים ברגליים"
בהתאם לאמור ולאחר שקיבלה את הצילום המבוקש התכנסה הוועדה שנית ביום 11.3.2018, וקבעה כי:
"בהמשך לוועדה מתאריך 21/11/17 התקבל צילום שמעיד על מחלת CDH עם פריקה מולדת גבוהה של שני פרקי הירכיים. התמונה הזו יכולה לגרום תסמונת כאבים וחוסר תפקוד מלא ברגליים. הוועדה דוחה את הערר לעניין מחלת פוליו.
יתירה מכך, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, רשאית הוועדה הרפואית להעדיף ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאים של בדיקות הדמיה (בר"ע (ארצי) 46484-12-10 סלומון אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.1.2011), ובהתייחס לעדיפותה של הבדיקה הקלינית פסק גם בית המשפט העליון, כי:
"מקובלת עלי העמדה שהוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמת EMG). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה"
(רע"א 8233/11 בנימין כהן נ' מדינת ישראל, מיום 27.9.2012)
בהתאם להלכה זו הכיר בית הדין הארצי בזכות הוועדה להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית שלא תמכו בקיומה של מחלת הפוליו, על פני בדיקת EMG שתמכה בה (בר"ע (ארצי) 56048-02-16 חנה לוי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.8.2016).
לאור כל האמור, ומשהוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ונימקה את החלטתה באופן המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה, דין הערעור להידחות.
