מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גובה הפיצויים לנפגעי פוליו על ידי המדינה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בדיון הראשון התייחסו חברי הועדה לכך שמערך הפצוי ייקבע על ידי שר האוצר ובאשור ועדת הכספים של הכנסת: "החוק שנימצא בפנינו, עמיתיי חברי-הכנסת, הוא חוק מאוד מתון. אפשר לחשוב שהחוק הזה הולך להעשיר את נפגעי הפוליו. זה לא המצב, החוק בסה"כ יוצר מנגנונים מאוד מתונים. מדובר על פיצוי חד פעמי שקובע אותו שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. זה לא שני המוסדות הכי נדיבים במדינת ישראל." (מדבריו של ח"כ דב חנין, חבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול ישיבה מס' 144, עמוד 8 (17.1.2007)).
זאת ניתן ללמוד הן מהעדפת הועדה מנגנון פיצוי מסוים – פיצוי חד פעמי וקיצבה עיתית; העדפתה לקבוע את גובה שיעור הפצוי החד פעמי והקצבה ולא להשאיר זאת לשיקול שר האוצר וועדת הכספים; ההשוואה שנערכה לאורך כל הליך החקיקה לחוקי הפצוי האחרים שחקיקתם קדמה לחוק הפוליו; והתייחסות הועדה לעובדה כי קיימים מנגנונים נוספים מתחום הבטחון הסוצאלי שמטרתם להבטיח רשת בטחון לנפגעי הפוליו.
...
על כן, גם הטענות הנוגעות לעניין הפרשנות דינן להידחות.
לא מצאנו מקום לקבל גם את טענת המערער לפיה קיימת אפליה בין מי שהיה מצבו חמור מלכתחילה וקיבל מענק בשיעור גבוה לבין מי שמצבו הרפואי החמיר ואינו זכאי להשלמת הפיצוי החד פעמי.
סוף דבר - הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז – 2007 (להלן: חוק נפגעי פוליו), מיום 20.3.2018 אשר קבעה, כי המערער אינו חולה במחלת הפוליו (להלן: הועדה).
הועדה תזמן את המערער לידון בפניה ותאפשר לו לטעון טענותיו וכן תיבדוק את המערער ותבחן את האיזור המנותח לטענת המערער, מיקומו, הצלקות שנותרו ואופן התניידות המערער" תמצית טענות הצדדים טענות המערער: שגתה הוועדה עת קבעה כי התעוד הרפואי בעיניינו של המערער מצביעה על מחלת CHD, מחלת פריקה מולדת (אורתופדית), ולא במחלת הפוליו הנגרמת על ידי נגיף הפוליו, פוגעת במערכת העצבים ומובילה לשיתוק בגפיים.
שולל הפרעות תחושה" לאור מימצאי בדיקתה, הועדה סיכמה את מסקנותיה באופן הבא: "לסיכום הועדה היתכנסה עפ"י פסק הדין מ-18/7/17 על מנת לבחון סוגיית ביצוע ניתוח בארץ לפני 1/1/70 וזאת נוכח העדר אפשרות להשיג מסמכים מאז ונוכח תצהיר של בני מישפחה לועדה אין ספק כי אכן הניתוחים ברגליים ובידיים שלדבריו בוצעו ב-1957 אכן תואמים תקופה זו. הניתוחים בידיים לדברי התובע בוצעו הרבה לפני כן. ואולם בבדיקתו הנוכחית לא מצאנו סימנים מובהקים של מחלת פוליו ואילו נראה כי הסיבה לניתוחים ברגליים הן עיוותים פרקיים ולא מחלת פוליו. מעיון במסמכים לא מצאנו תעוד של בדיקה נוירולוגית שמעלה סימנים אופייניים למחלת פוליו. הועדה מבקשת צלום אגן ובירכיים על מנת לנסות לאבחן סימנים של סיבות בגללן עבר ניתוחים ברגליים" בהתאם לאמור ולאחר שקבלה את הצלום המבוקש היתכנסה הועדה שנית ביום 11.3.2018, וקבעה כי: "בהמשך לועדה מתאריך 21/11/17 היתקבל צלום שמעיד על מחלת CDH עם פריקה מולדת גבוהה של שני פרקי הירכיים. התמונה הזו יכולה לגרום תיסמונת כאבים וחוסר תיפקוד מלא ברגליים. הועדה דוחה את הערר לעניין מחלת פוליו.
יתירה מכך, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, רשאית הועדה הרפואית להעדיף מימצאי בדיקה קלינית על פני ממצאים של בדיקות הדמיה (בר"ע (ארצי) 46484-12-10 סלומון אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.1.2011), ובהתייחס לעדיפותה של הבדיקה הקלינית פסק גם בית המשפט העליון, כי: "מקובלת עלי העמדה שהועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמאת EMG). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הועדה" (רע"א 8233/11 ‏ ‏ בנימין כהן נ' מדינת ישראל, מיום 27.9.2012) בהתאם להלכה זו הכיר בית הדין הארצי בזכות הועדה להעדיף את מימצאי בדיקתה הקלינית שלא תמכו בקיומה של מחלת הפוליו, על פני בדיקת EMG שתמכה בה (בר"ע (ארצי) 56048-02-16 חנה לוי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.8.2016).
...
הוועדה התכנסה מכוח פסק דין שניתן בעניינו של המערער ביום 18.7.2017 (ב"ל 4410-01-17, ניתן על ידי כב' השופטת רובוביץ' ברכש, להלן: פסק הדין המחזיר), וקבע כדלקמן: "הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, אשר תשקול האם יש בגרסת המערער, הנתמכת בתצהיר אחיו של המערער לפיה עבר ניתוח לפני 1970, כמו גם בתגובת משרד הבריאות מיום 26.11.15 לפיה לא ניתן למצוא חומר רפואי בעניינו ולגבי בתי החולים בטבריה, באופן שאינו שולל קבלת טיפול באותן השנים תוך התייחסות לדברי משרד הבריאות כי נוכח השנים שחלפו לא נמצא מידע רשמי אודות בתי החולים שפעלו בטבריה באותו מועד, בכדי לקבוע שהמערער עבר טיפול רפואי לפני 1.1.1970.
טענות המשיב: דין הערעור להידחות משאינו מצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה; הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ככתבן וכלשונן, דנה בגרסת אחיו של המערער שנתמכה בתצהירו, דחתה את הטענה הנוגעת לסוג הניתוח שעבר המערער וקבעה כי הניתוח נועד לטיפול בעיוותים פרקיים ולא במחלת הפוליו.
שולל הפרעות תחושה" לאור ממצאי בדיקתה, הוועדה סיכמה את מסקנותיה באופן הבא: "לסיכום הוועדה התכנסה עפ"י פסק הדין מ-18/7/17 על מנת לבחון סוגיית ביצוע ניתוח בארץ לפני 1/1/70 וזאת נוכח היעדר אפשרות להשיג מסמכים מאז ונוכח תצהיר של בני משפחה לוועדה אין ספק כי אכן הניתוחים ברגליים ובידיים שלדבריו בוצעו ב-1957 אכן תואמים תקופה זו. הניתוחים בידיים לדברי התובע בוצעו הרבה לפני כן. ואולם בבדיקתו הנוכחית לא מצאנו סימנים מובהקים של מחלת פוליו ואילו נראה כי הסיבה לניתוחים ברגליים הן עיוותים פרקיים ולא מחלת פוליו. מעיון במסמכים לא מצאנו תיעוד של בדיקה נוירולוגית שמעלה סימנים אופייניים למחלת פוליו. הוועדה מבקשת צילום אגן וברכיים על מנת לנסות לאבחן סימנים של סיבות בגללן עבר ניתוחים ברגליים" בהתאם לאמור ולאחר שקיבלה את הצילום המבוקש התכנסה הוועדה שנית ביום 11.3.2018, וקבעה כי: "בהמשך לוועדה מתאריך 21/11/17 התקבל צילום שמעיד על מחלת CDH עם פריקה מולדת גבוהה של שני פרקי הירכיים. התמונה הזו יכולה לגרום תסמונת כאבים וחוסר תפקוד מלא ברגליים. הוועדה דוחה את הערר לעניין מחלת פוליו.
יתירה מכך, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, רשאית הוועדה הרפואית להעדיף ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאים של בדיקות הדמיה (בר"ע (ארצי) 46484-12-10 סלומון אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.1.2011), ובהתייחס לעדיפותה של הבדיקה הקלינית פסק גם בית המשפט העליון, כי: "מקובלת עלי העמדה שהוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמת EMG). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה" (רע"א 8233/11 ‏ ‏ בנימין כהן נ' מדינת ישראל, מיום 27.9.2012) בהתאם להלכה זו הכיר בית הדין הארצי בזכות הוועדה להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית שלא תמכו בקיומה של מחלת הפוליו, על פני בדיקת EMG שתמכה בה (בר"ע (ארצי) 56048-02-16 חנה לוי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.8.2016).
לאור כל האמור, ומשהוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ונימקה את החלטתה באופן המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה, דין הערעור להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המערערת חלתה בפוליו בשנת 1946 לערך, כשנה וחצי לפני קום המדינה; המחלה הוכרה ואף שולמה למערערת קצבת נכות בדרך של מענק, אלא שהועדה למעשה אינה מאמינה למערערת וקביעתה לפיה "התובעת טוענת שחלתה בפוליו בגיל שנה וחצי..." אף סותרת החלטות חלוטות קודמות.
אף כי לא כל התמונה הקלינית ניתנת להסבר על ידי תיסמונת פוסט פוליו, להערכתי החולשה המחמירה ברגל ימין בשרירים – איליופסואס ימין, אדדקטורים של ירך ימין בדרגה 4/5 (פיזור 2-3L ) וגלוטיאוס מקסימוס ומדיאוס בדרגה 3-4/5 ( פיזור 5L-S1) ותסמונת הכאב בהיבטו הנוציאוספטיבי ממנו סובלת גברת מלמוד, ניתנים להסבר על ידי תיסמונת פוסט פוליו.
בלטי הדיסק המותניים הנם מרכזיים ולא מדגימים לחץ חד צדדי אסימטרי בולט לרעת ימין בכל הגבהים שאמורים להיות מעורבים כדי לגרום לחולשה זו. הכאבים הנוציאוספטיביים והנוירופאתיים מהם סובלת גברת מלמוד אינם מוסברים במידה מספקת על ידי בלטי הדיסק המותניים או על ידי הממצאים המוחיים או בחוט השידרה הצוארי-גבי.
עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, בהרכבה מיום 11.11.19 על מנת שתיבחן את קביעתה בשנית, תוך היתייחסות מנומקת לחוות דעתו של ד"ר אינספקטור מיום 16.8.19.
...
מעיון בהחלטת הוועדה ובטענות הצדדים, לא שוכנעתי בקיומם של סממנים לכך שהוועדה "נעולה" בדעתה, ואין מדובר בנסיבות חריגות אחרות המצדיקות את החלפת הרכב הוועדה.
אני סבורה שאם יוחזר העניין לוועדה עם הוראות מפורטות, תדון הוועדה בעניינה של המערערת באופן אובייקטיבי על פי מיטב שיקול דעתה המקצועי ואם תמצא לנכון לשנות מהחלטתה, היא תעשה כן. סוף דבר הערעור מתקבל, כמפורט לעיל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 273/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. דוד אלמיזרק 2. חנניה אלמילך נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים 2. המוסד לביטוח לאומי 3. היועץ המשפטי לממשלה בקשה לביטול פסק דין
במהלך המסע הפרשני נאמר על ידי השופט לוי בהקשר לשאלה שבפנינו: "גישתו של המחוקק היתה כי אחריותה של המדינה אינה קמה מקום בו פרצה המחלה מחוץ לישראל [...] על-פי הגישה שאומצה, נושאת המדינה באחריות בשל התפרצותה של המחלה ואי מניעת הדבקותם של החולים בה. מטעם זה, ומתוך ניסיון להמנע מ'חקיקת מחלות', הוגבל הפצוי למי שלקה במחלה בישראל ולו בלבד" (שם, סעיפים 4-5 לפסק דינו של השופט לוי).
נכונותה של המדינה להכיר בנפגעי הפוליו נעוצה בליקויים לכאורה במערך החיסון נגד המחלה בשנים הרלוואנטיות, הגם שאין לייחס למדינה אשם (רשלנות) בשל כך. בנוסף, החוק לא מבחין בין הלוקים בתקופות בעלות מאפיינים שונים, כפי שתוארו על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (גב' מיכל טביביאן מזרחי) והוצגו בפני חברי הועדה ביום 17.1.2007; בין מי שלקה במחלת הפוליו עד לשנת 1953, אז טרם היה חיסון בנמצא בעולם כלל, לבין מי שלקה במחלה בין השנים 1953-1957, אז כבר היה בנמצא חיסון אך טרם הובא לישראל.
...
שלוש הדרכים מובילות למסקנה אחת והיא כי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו חל רק על מי שחלו בישראל במחלת שיתוק הילדים, ולא על מי שלקו במחלה לראשונה בעודם במדינה אחרת.
מסקנה זו תואמת את מסקנתם של בתי הדין לעבודה והיא זהה לדעה שהובעה בבית משפט זה בעניין גוירצמן.
אשר על כן, דין העתירה להידחות ובנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעותיה המאוחדות של גב' בת שבע פיקובסקי (להלן: "התובעת") אשר מוכרת כ"נפגע פוליו" כמשמעותו בחוק פיצוי לנפגעי פוליו תשס"ז-2007 (להלן: "חוק הפוליו").
דהיינו, הנכות הרפואית שנקבעה במסגרת בדיקה מחדש נמוכה יותר מניידות ולכן אין שינוי בגובה קצבת הפוליו".
הנתבע מפנה לנפסק בתיק בל 68298-01-18 מיום 1.12.19 אשר אושר על ידי בית הדין הארצי בעב"ל 1810-01-20.
מדובר הן בטענות לעניין היתנהלות מזכירת הועדות אשר לא מזמנת את התובעת לועדה לעררים והתובעת נאלצת לפנות למשרד מבקר המדינה, והן לעניין העובדה כי הפרוטוקול הנו בכתב יד, אינו קריא וכי יש בו סעיפים ריקים למשל היכן נולדה ואין פירוט של המסמכים שעמדו בפני הועדה.
...
הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין.
אשר על כן נדחית התביעה להפרשי פיצוי חד פעמי נוכח קיומו של מעשה בית דין.
אשר לטענות התובעת כי בידה "ראיית זהב" אשר יש בה לאפשר לערער על החלטת הוועדה הרפואית משנת 2007 אשר קבעה דרגת נכות בשיעור 65% ולא 75%, גם טענה זו דינה להידחות.
התוצאה איפוא כי התביעות המאוחדות נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו