גובה הפיצוי שיינתן לעובד בגין אי קיום שימוע

מכל מקום, גם לענין הכנס שנערך במהלך סוף חודש נובמבר 2018, בסמוך לתום תקופת ההסכם, איננו סבורות כי אין זה לגיטימי להביא בחשבון את האפשרות של סיום העסקת התובע לצורך אי מתן אישור להישתתפות בכנס מקצועי במימון האגף.

התובע היה מיוצג והוא הבין היטב את מהות ההסכמות ועל כן טענותיו היום להטעיה ולפצוי בגין אי קיום שימוע נוסף נטענות בחוסר תום לב משווע ותוך הפרת הסכם הפרישה.

הינה כי כן, בשלב הראשון יש לפרש את הביטוי המדובר בפרשנות אובייקטיבית; בשלב השני יש לבחון האם לפי הפרשנות האובייקטיבית הדברים שנאמרו עולים כדי לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק והאם אופן אמירתם מהוה פירסום לפי סעיף 2 לחוק; בשלב השלישי יש לבחון האם למפרסם עומדות ההגנות המפורטות בחוק ובשלב הרביעי, ככל שנקבע שפורסם לשון הרע ושהפירסום אינו חוסה בצלן של ההגנות הקבועות בחוק, נבחנת שאלת הסעדים ובכללם גובה הפצוי הראוי לתובע.

...

] ולתביעה בענייננו - אין בידינו לקבל את טענת המדינה ולפיה דין התביעה סילוק על הסף מכח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע וזאת בהעדר הסמכה ספציפית המאפשרת לגב' הורן להתייחס לתפקוד המקצועי והמשמעתי של התובע וזאת בשונה מסמכותה הטבועה כמי שאחראית על התובע מבחינה מקצועית וניהולית ומכח הפררוגטיבה הניהולית המסורה לממונה על העובד.

] אשר על כן, התביעה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע – נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

ככל שהייתה ניתנת לתובע הודעה על תנאי עבודה כנדרש על פי חוק הודעה לעובד, חלק מהמחלוקות בתיק היו מתייתרות כגון גובה השכר המוסכם, שעות העבודה, קיומה של קופת פנסיה פעילה, זהות המעסיק לאחר חודש אפריל 2018 וכיוצא בזה.

עם זאת, אנו מעמידים את גובה הפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד לאחר חילופי המעסיקים על הסכום הנתבע בסך 5,000 ₪.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העידר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר נכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.

...

] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.

לעניין סוגיית גובה הפצוי בגין אי מיצוי חובת השימוע נקבע בפסק דין ברד, כי "הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כיוון שלא ניתנה לעובד היזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. ..... ביחס לפצוי בגין נזק שאינו ממוני נקבע כי "עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לנזק הממוני, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך ..... במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן); האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד". בנסיבות העניין אנו סבורים, כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע בסך של 10,000 ₪ וזאת מאחר שמחד לא נערך שימוע כדין לאחר שהמו"מ לעניין הסכם הפשרה לא עלה יפה, לא נשמעו טענותיו של התובע, מונה לו מחליף (עדות מר לברן בעמ' 23 שורות 14-23) ותקופת הקשר בין הצדדים ומאידך, התובע ידע על כוונת האגוד לפטרו, נערך מו"מ בין הצדדים ולמרות שבמועד משלוח מכתב בא כוחו ביום 1.4.23 התובע טרם קיבל מכתב פיטורים, הוא לא עמד על קיום שימוע כדין.

...

בנסיבות המקרה שלפנינו בעת שקילת שיעור הפיצוי הלא ממוני, שקלנו את העובדה כי לא הוכח בפנינו שהתובע פנה לאיגוד במהלך תקופת הקשר והתלונן על מעמדו אף לא בעת המעבר מהתקופה הקבלנית לתקופת העבודה כשכיר; איננו סבורים, כי האיגוד נהג בחוסר תום לב (אנו סבורים שהתובע ידע בעת ההתקשרות עם האיגוד כי ייתכן שלמרות הגדרת מערכת היחסים בין הצדדים כיחסי קבלן מזמין שירות, מדובר ביחסי עבודה וזאת לנוכח ההליך שהתנהל מול ערוץ 5); איננו סבורים, כי האיגוד סבר שמעמדו של התובע הינו של עובד לאורך התקופה הקבלנית ואנו סבורים, כי האיגוד שגה בתום לב בסיווג ההתקשרות; לא מצאנו, כי כלל הנסיבות מצביעות על ניצול חולשה של התובע שנועד לשלול ממנו זכויות עבודה.

סוף דבר: התביעה כנגד האיגוד התקבלה בחלקה.

לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות בתקופת העבודה כשכיר הצדדים יגישו תחשיבים כאמור לעיל בתוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים לעניין רכיב תביעה זה. לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החוב ו/או גובהו.

בנסיבות אלו הוא זכאי לפצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת בכתב לפני פיטורים בגובה שכר חודש אחד (סעיף 4(4) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001) ולפצוי בשל אי קיום שימוע.

מצד שני, בבואנו לפסוק את גובה הפצוי בשל אי קיום שימוע לפני פיטורים יש להביא בחשבון שלא הוכח שמרים המשיכה בפעילות עסקית כלשהיא החל ממועד התפרצות נגיף הקורונה; וכי מדובר בנסיבות חיצוניות שנכפו עליה והביאו לסגירת העסק.

משכך אנו פוסקים לתובע פיצוי בשל אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה בגובה 2,500 ש"ח. בקביעת גובה הפצוי הבאנו בחשבון, מצד אחד, את תקופת העבודה שנמשכה מספר שנים.

...

הטענה שמדובר היה בפיטורים על רקע משבר הקורונה, במועד החופף לתחילת התפשטות נגף הקורונה בארץ מקובלת עלינו (סעיף 12 לתצהיר מרים).

בנסיבות אלו אנו דוחים את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק בלתי ממוני.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת מרים לשלם לתובע תוך 60 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר – סך של 25,600 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.8.17.

באשר לשאלה – מהו סכום פצויי הפיטורים לו זכאי התובע, כפי שפורט לעיל, אנו מקבלים את טענת שופרסל כי שכרו של התובע חושב לפי תעריף שכר מינימום, ועל כן התובע זכאי לפצויי פיטורים בגובה שכר מינימום (5,300 ₪) במכפלת 4 שנות עבודה וכן להודעה מוקדמת של חודש אחד – סה"כ 26,500 ₪.

לגירסתה, לא ניתן לחייב נותן שירות, גם אם בדיעבד הוכר כמעביד משותף, בתשלום פיצוי בגין אי קיום שימוע ובמיקרים בהם הוכר מזמין שירות כמעסיק במשותף האחריות הייתה לתשלום זכויות מכח חוקי המגן בלבד.

על כן, אנו קובעים כי על שופרסל לפצות את התובע בשל אי קיום זכות השימוע בסך של 20,000 ₪.

...

על כן, אנו קובעים כי על שופרסל לפצות את התובע בשל אי קיום זכות השימוע בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר מכל המפורט לעיל – בין התובע לבין שופרסל התקיימו יחסי עבודה, באופן כזה ששופרסל היתה מעסיקתו של התובע במשותף עם חב' מידו.

תביעת התובע לתשלום בגין שעות נוספות נדחית וכן נדחית התביעה בגין דמי חגים, ופיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.