גובה ההוצאות בתיק של דחיית תביעת עובד נגד המעביד

במהלך עבודתה אצל מר דפנה גרה גב' פרינו בדירה פרטית ושולמו בגינה הוצאות גבוהות, בשל היותה עובדת מובילה במשק.

המצב הראשון, כאשר בית הדין, לאחר בחינת כלל הראיות בתיק קובע כי עלה בידי אחד הצדדים – בין אם זהו העובד ובין אם זהו המעסיק – לשכנע בקיומה של עבודה נוספת בהקף מסוים.

לפי ההלכה, מעסיק אינו זכאי לטעון לקזוז תשלומים ששולמו לעובד מעבר למגיע לפי דין לאחר סיום יחסי עבודה, בתגובה להגשת תביעה נגדו.

לא זו אף זו, יוזכר כי בסופו של דבר ניסגר תיקה של גב' פרינו מחוסר ראיות, כך שהיה על מר דפנה, אילו הגיש בקשה מתאימה, להוכיח את טענותיו ביתר שאת.

בהתאם לאמור, תבע מר דפנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ולמשקו – פיצוי בגין 6 חודשי העסקה בהם תפסה גב' פרינו את אשרת העבודה כך שלא יכול היה להעסיק עובדת אחרת; פיצוי בגין נזקים והפסדים מייצור קטניות; נזקים והפסדים מייצור עגבניות לזרעים בחממה; הוצאות קבועות ומשתנות; הפסדים בגין ביטול התקשרויות וחוזים עתידיים ופגיעה במוניטין; דמי הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אי ביצוע העברת תפקיד והדרכה לעובד מחליף; פיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים זרים ומנהלים; ובסך הכך, לצרכי אגרה – סך של 328,180 ₪.

הסכומים יישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין ניזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

...

כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.

תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

בפסק הדין נקבע שהתובעת הבינה את משמעות הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין והסכימה לו, לאחר שכל הנתונים הנדרשים היו בידיעתה, לרבות גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל, העברת כספי המעסיקה לנתבעות וכי כלולים בכספי המעסיקה שהועברו לנתבעות המעסיקה כספי הפיצויים, נדחתה טענת התובעת שהכספים שהוסכם שישולמו לתובעת ולבן זוגה בהתאם להסכמת הצדדים שקבלה תוקף של פסק דין בדיון מיום 1.3.2015 נועדו רק לסילוק תביעת לשון הרע ונקבע כי הפשרה שאושרה בפסק דין לקחה בחשבון את כספי המעסיקה שקבלו הנתבעות ואת כלל טענות התובעת המועלות בתביעה בתיק זה. כך קובע פסק הדין בהליכים בין התובעת לבין עורך דינה בנוגע לידיעת התובעת על העברת כספי המעסיקה לנתבעות קודם לדיון מיום 1.3.2015 במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין: "היא היתה מודעת היטב עוד קודם לדיון ביום 1.3.2015 כי הוטלו עיקולים על הכספים וכי הכספים הועברו ישירות להוצאה לפועל" (פסקה 46); "...גב' יפרח ידעה היטב אודות העיקולים שהוטלו על כספי הזכייה בתביעת העבודה עוד קודם לדיון ביום 1.3.2015. גב' יפרח אף ידעה כי כספי הזכייה הועברו מכוח העיקולים לתיק ההוצאה לפועל על חשבון חובה" (פסקה 47); "... גב' יפרח ידעה על כך לכל המאוחר ביום 8.2.2015 (פסקה 48); ביחס לטענות התובעת כנגד החוב נקבע "טענותיהם של יפרח כי לא ידעו מהו סכום החוב הנן מתממות ולא ניתן לקבלן. יפרח ידעו כי סכום הזכייה במלואו, העומד על סך של 79,000 ₪, הועבר לתיקי ההוצאה לפועל... גב' יפרח ברירה באשר לעיקולים בלישכת ההוצאה לפועל, ובהתאם ידעה עצמאית או צריכה הייתה לדעת מה הוא סכום החוב" (פסקה 51); ביחס לטענות התובעת שההסכמה הייתה שכספי המעסיקה יועברו אליה בנוסף לסך 35,000 ששולם במסגרת הפשרה, כאשר יתרת החוב בתיקי ההוצאה לפועל עומדת על סך של 84,000 ₪ נקבע כי הטענה אינה מתיישבת עם הגיון כלכלי ומשפטי ולפיו נושה של 84,000 ₪ ייתן לחייב כספים בסך 120,000 ₪ אך תמורת ויתור על טענותיו ונקבע שבמסגרת הסדר הפשרה שקבל תוקף של פסק דין בדיון מיום 1.3.15 נילקחו בחשבון טענות התובעת לעניין החוב, אי הפחתת הפקדון בסך 20,000 ₪ וגביית כספי המעסיקה וכן שהכספים שעוקלו כוללים פצויי פיטורים שאינם ברי עיקול ולעניין צו עיקול ברשום וביחס לטענות אלה נקבע "ניכר כי טענות אלו הובאו בחשבון במסגרת הסכמות הצדדים, שכן בסופו של יום הוסכם כי יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל תימחק, וזאת בתמורה לתשלום של 79,000 ₪ עליהם הוטלו העיקולים ובנוסף ישולם ליפרח סך של 35,000 ₪" (פסקה 52); עוד נקבע לגבי ידיעת התובעת על העברת כספי המעסיקה לנתבעות ולגבי החוב עובר לדיון "גב' יפרח ידעה היטב כי על כספי זכייתה בתביעת העבודה הוטל עיקול וכי הכספים הועברו לתיקי ההוצאה לפועל. גב' יפרח ידעה כי הסכומים הועברו לנושה, וידעה, או לכל הפחות צריכה היתה לדעת (וככל שלא ידעה, הרי זה משום עצימת עיניים כלפי המציאות) מהו סכום החוב בתיקי ההוצאה לפועל. כך שבמועד הדיון ביום 1.3.2015 היו מלוא העובדות מצויות בפניה" (פסקה 53).

התובעת גם מיתעלמת מהחיוב הכספי שנפסק לחובתה בתביעת הפינוי בסך 6,059 ₪ לגביו היא אינה משיגה, וכי הסכום החוב הכולל של תיקי ההוצאה לפועל שניפתחו בגין פסק הדין בתביעה הכספית ופסק הדין בתביעת הפינוי עמד במועד צו עיקול כספי המעסיקה על למעלה מ-84,000 ₪.

...

מכל האמור, טענות התובעת לגבייה שלא כדין של כספי המעסיקה מכל אחד מהטעמים הנטענים בכתב התביעה דינן להידחות מחמת השתק פלוגתא, ועמן התביעה לחיוב הנתבעות להשבת כספי המעסיקה ולפיצוי בגין הנזק בשל גביית הכספים.

המסקנה שיש לסלק את התביעה באיבה מחמת השתק פלוגתא, אינה מנוגדת לפסק הדין בע"א 27942-09-19 שקיבל את ערעור התובעת על ההחלטה המורה על מחיקת התביעה המקורית על הסף (להלן: "פסק הדין בערעור), כטענת התובעת.

התביעה נדחית.

מונחת לפנינו בקשת הנתבעת, גברת שורוק חלאק, לדחיית התביעה שהגישה כנגדה מעסיקתה לשעבר, חברת שוויקי ג'י. פי. גלס בע"מ, לנוכח מעשה בית דין שמקורו בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, הבקשה מתקבלת והרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת על סף עקב מעשה בית דין.

על כן תישא התובעת בשכר טירחת בא כוח הנתבעת ובהוצאות על הצד הגבוה, וזאת בסכום כולל של 10,000 ₪.

פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

...

כאמור, לא מצאנו כל מניעה לכך ששוויקי תמצה יומה בבית הדין בהליך הקודם, ובכלל זה תטען להשבה.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, הבקשה מתקבלת והרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת על סף עקב מעשה בית דין.

מכל המצוין לעיל עולה בברור כי כוונתי הטובה להגיש עזרה נתקלה בתגובה חסרת מידה של דחייה משפילה.

נציין בעיניין זה כי הערכות העובד של התובעת (שצורפו לתצהירה של הגב' כהן ארזי) מהשנים 2011 ו-2014 מעלות כי הציונים של התובעת גבוהים, ונעים בין 90-100, כאשר גם ביחס לשפור היתנהלותה מאז המשוב אחרון, הציון שהוענק לה עומד בטווח זה. זאת ועוד.

תביעה כנגד הגב' כהן ארזי, בגין דברים שאמרה במהלך ישיבת המחלקה "מפאת כבודה של התובעת לא נדבר". תביעה כנגד הגב' שיר, אשר לטענת התובעת טענה כי התובעת מהוה "הרס וחורבן לחדר הלידה". תביעה כנגד הנתבעים בגין לשון הרע כנגד מעסיקים פוטנציאלים.

בשים לב להליכים בתיק, לתקופת העבודה, לדחיית התביעה נגד נתבעים 2-4 ולמכלול הנסיבות, בית החולים יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד 15,000 ₪.

...

עילת התביעה שעניינה תקיפה של התובעת על ידי דר' אלתרמן, נדחית.

לפיכך התביעה שעניינה לשון הרע של דר' אלתרמן – נדחית.

לאור זאת לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בנוסף בגין חוסר תום לב, מערב לפיצוי שנפסק בגין פגמים בהליך הניוד, כמפורט לעיל.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה נגד הנתבעים 2 עד 4 , נדחית על כל רכיביה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 25482-01-21 16 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) גב' נורית לפידות נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליברמן התובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנתבעת אופיס סטייל בע"מ פסק דין

ביום 14.1.21 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת על סך 47,586 ₪ לתשלום חוב בגין אי העברת תשלומי ההפרשות לקופת גמל עבור רשימת עובדים, בצרוף ריבית פיגורים ופיצויי הלנה.

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטירחה המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבאנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סיכסוך קבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוואנטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תיכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); היתנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימלי של לישכת עורכי הדין והיעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); התנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין והעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.