גובה דמי הנסיעה המגיעים לעובד מהמעסיק

] התשתית הנורמאטיבית ביחס לתבניות העסקה מורכבות – בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, שאלת זהוי המעסיק עת מועסק העובד בתבנית העסקה מורכבת שבה ומגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה לעתים קרובות.

כזכור, מודיעין אזרחי טענה כי במשך רוב תקופת עבודתו אצלה (7/2013 – 9/2014), התובע עבד באתר סייקלון השוכן בפארק התעשיות "בר-לב" שליד צומת אחיהוד, וכי המרחק של אתר זה מכרמיאל, אינו לוקח זמן רב יותר בנסיעה בתחבורה ציבורית, מאשר אורך הנסיעה אל אתר סאג'ור. אולם, למרות זאת, התובע לא העלה כל טענה ביחס לקושי בדבר זמן הנסיעות ו/או גובה החזר דמי הנסיעות ששולם לו, בעת שהוא עבד באתר סייקלון.

...

על כן, עילת התביעה שבנדון דינה להידחות.

על כן, שגם עילה זו דינה להידחות.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים בזאת כי דין התביעה להידחות בכללותה, על כל חלקיה.

באשר ליתר הזכויות שלטענת התובע לא שולמו לו (תוספת מישפחה, מענק שנתי ודמי כלכלה), טוענים הנתבעים כי מעבר לעובדה שהתובע לא הוכיח זכאות כאמור, הרי ששולם לו שכר שעתי גבוה המגלם את מלוא הזכויות המגיעות לו. בעיניין דמי הכלכלה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי שילמה במשך החודשיים הראשונים להעסקתו סך של 668 ₪ עבור ארוחות, אולם לאחר שהתובע ביקש להעלות את שכרו, סוכם עימו כי השכר השעתי יכלול גם את דמי הארוחות.

ובמה דברים אמורים? מעיון בתלושי השכר עולה כי הגם שישנו רכיב נסיעות נפרד בחלק מתלושי השכר, הרי שלא ברור כלל כיצד חישבה הנתבעת את דמי הנסיעות המגיעים לתובע, כאשר החישוב השתנה לא אחת, ומבלי שניתן לכך הסבר.

באשר למצב דברים זה יש להפנות אל ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ (פורסם בנבו, 24.05.2012) – "... נוסיף, כי ככל שמעביד משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו [דב"ע (ארצי) נד/48-3 מזרה – ענת ימין, מיום 2.5.94; ע"ע (ארצי) 1260/00 מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ, מיום 5.8.02]." לאור כל האמור לעיל, דין טענת הנתבעת לקזוז – להדחות.

...

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: הוצאות דמי נסיעה – 8067 ₪.

לאור העובדה שתביעתו שלך התובע התקבלה בחלקה, הוא זכאי להוצאות משפט והשתתפות בשכ"ט עו"ד, ואולם, לאור העובדה שהתביעה שהגיש כנגד הנתבע 2 נדחתה רק בשלב הסיכומים, אנו מחליטים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

דיון והכרעה- בפסק דין שניתן בתב"ע נד/3-1691 אריאלה מילר - תוריקו נסיעות ותיירות בע"מ, מיום 06.09.16, קבע בית הדין האיזורי לעבודה בת"א כי ישנה אפשרות לשלם את דמי ההבראה לעובדים באמצעות מימון של נופש.

במקרה שערך הנופש הנו נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד - על המעביד לשלם לעובד את ההפרש.

...

בית הדין לאחר שקיבל תגובת התובעים לבקשה ואת תשובת הנתבעת לתגובה הורה בהחלטתו מיום 25.06.18, כך "מעיון בכתבי הטענות ובתצהיר התובעים, הרי שעולה כי התובעים כוללים בתצהירם סעד שלא כומת במסגרת כתב התביעה המתוקן. אומנם, התובעים ציינו בכתב התביעה המתוקן כי הם מבקשים פיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לטענתם בשל העובדה כי הנתבעת לא ביטחה את המנוח בביטוח פנסיוני, אולם התובעים לא כימתו סעד זה ולא הציגו חישוב כלשהו המלמד על הפיצוי הנדרש על ידם. על כן, אין מנוס אלא לתקן את כתב התביעה פעם נוספת וזאת על מנת לכלול מלוא הסעדים הכספיים בהתאם לחוות הדעת שצירפו התובעים לתצהיר, וזאת כדי לאפשר לנתבעת להתגונן בפני טענות התובעים בהקשר זה. על כן, על מנת לייעל את ההליכים, יפעלו הצדדים כדלקמן: התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן התואם את הרכיבים והסכומים המופיעים בתצהיר, וזאת תוך...הנתבעת תגיש תוך ... ככל שתטען הנתבעת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות בכתב ההגנה המתוקן (השני) ובתצהיריה, יהיו רשאים התובעים להשלים את התייחסותם במסגרת החקירה הראשית או במסגרת תצהיר משלים.

לסיכום- לאור כל האמור לעיל, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סכום של 7,360 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.

יתר רכיבי התביעה נדחו במלואם כן נדחות טענות הקיזוז של הנתבעת.

הוצאות ושכר טרחת עו"ד- בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בכך שקבלנו חלק ניכר מרכיבי תביעת התובעים (אך לא את הרכיב הגבוה ביותר) ובהתחשב גם בתיקונים שביצעו התובעים בכתב התביעה שחייב את הנתבעת בהגשת כתבי כתבי הגנה מתוקנים וכן בשים לב לטענות הצדדים לענין "הוצאות לדוגמא", החלטנו לחייב את הנתבעת גם בסכומים הבאים: סכום של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

אשר לחיוב הנתבעים ביחד ולחוד טענו הנתבעים כי התובעת הועסקה בשתי תקופות נפרדות וכי בסיום תקופת עבודתה הראשונה שולמו לה פצויי פיטורים והיא קיבלה את כל אשר הגיע לה. עוד טענו כי מר חיימוביץ לא העסיק מעולם את התובעת ועל כן אין מקום לחיובו באופן אישי.

עם זאת, הואיל והתובעת עבדה במשרה חלקית ובשים לב לכך שנטל ההוכחה בדבר גובה דמי נסיעות מוטל על כתפיה, מצאנו כי יש לפסוק 50% בלבד מסכום זה. אשר על כן, התובעת זכאית לדמי נסיעות כדלקמן: בגין התקופה הראשונה – סך 7,668 ₪ (213 X 72 חודשיםX 50%).

כך או כך, ביחס לתקופת עבודתה הראשונה, דין התביעה לפצוי בגין אי קבלת הודעה בכתב על תנאי עבודה להדחות הואיל והתובעת החלה את עבודתה לפני שחוקק הסעיף המתיר פסיקת פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה (סעיף 5 לחוק - תוקן 11.12.11, ותחולתו על הודעות שהיה על המעסיק לתת מיום תחילתו של הסעיף ולא במועדים מוקדמים לו (חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א – 2011, ס"ח 2311, תשע"א, 1029)).

...

נוכח האמור לעיל, התביעה כנגד מר חיימוביץ – נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

מאחר שהתביעה כנגד הנתבע 3 נדחתה, התובעת תשלם לנתבע 3, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

גובה דמי ההבראה ייקבעו לפי הותק של העבודה בענף הבנייה, ולא הותק אצל המעסיק הספציפי.

כאשר הוכח, כי מקום העבודה מרוחק ממקום מגורי העובד וברור שהוא נזקק לאמצעי תחבורה לצורך הגעה לעבודה וחזרה ממנה, מקובל להסתפק באמירה כללית של העובד בנוגע לאי תשלום דמי הנסיעה (ד"ר י. לובוצקי, "חוזה עבודה וזכויות העובד", הוצאת ניצן מהדורת 2008, פרק 16 עמ' 7).

על כן, לפי חישוב זה זכאי התובע לתשלום החזר דמי נסיעה בגובה 25,540 ₪.

...

דיון והכרעה מקום בו טענת התובע כי פוטר נדחתה,הרי שממילא נדחית תביעתו לתשלום חלף הודעה מוקדמת.

סוף דבר- משקיבלנו את התביעה בחלקה, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סכום של 5,000 ₪ בגין פיצוי עבור מתן תלושים שלא כדין.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- לנוכח התוצאה אליה הגענו, מקום בו התביעה התקבלה באופן חלקי ביותר וכן בשים לב לעובדה שבקשר ליותר מרכיב אחד "הגדיל" התובע את סכום התביעה במסגרת סיכומיו, דבר המהווה הרחבת חזית אסורה המקשה על מהלך בירור המחלוקות, החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.