גביית פרוטקשן במקום העבודה על ידי גורם עברייני

ביום 12.8.22 הגיע הנאשם אל ביתו של המתלונן 3 וטען כי נשלח להתערב בסכסוך על ידי מישפחת עבריינים בשם "אבו שקרה". הנאשם דרש מהמתלונן 3 להעביר את הקרקע לרשותו של חסן.

סממנים אלה מצויים בכך שלנאשם עצמו לא היה כל סיכסוך או חוב עם המתלוננים, והוא ניכנס כגורם כוחני חצוני לסכסוכם של אחרים, אף מכך שדרישותיו של הנאשם היו גבוהות בהרבה, בכל אחד מהמקרים, מהקף הסיכסוך המקורי בין המתלוננים לאנשי ריבם, ואף מכך שהנאשם השתמש באיומים קשים ואלימים.

ב"כ המאשימה הפניתה לפסקי-הדין הבאים: רע"פ 1729/07 עאייד עטאונה נ' מדינת ישראל (7.6.07) – המבקש הורשע בכתב אישום בגין עבירה של סחיטה באיומים, על פי הודאתו, בעקבות איומי סחיטה קשים שהשמיע למתלונן, שהיה שרוי בסכסוך כספי עם חברה לגביית צ'קים.

ב"כ הנאשמים הפנה לפסקי דין רבים, בין היתר, לפסקי הדין הבאים: ת"פ (שלום ת"א-יפו) 24000-11-22 מדינת ישראל נ' סוכר (31.5.23) – הנאשם הודה והורשע בשלושה אישומים, בעבירות של סחיטה באיומים (4 עבירות), עושק ונהיגה בזמן פסילה, על רקע דרישותיו לתשלום "פרוטקשן" בשני מקרים שונים.

נקבע כי מיתחם העונש ההולם לנאשם המרכזי, שכלא את המתלונן בבית עסק לשטיפת מכוניות למשך כ-3 שעות, תקף אותו באלימות וגם לו לחבלות (בעקבותיהן נזקק לטפול רפואי בבית חולים) תוך דרישה שיימצא ערבים לחובותיו (ששניים מהם אף הגיעו למקום), נע בין 15 חודשים ועד 40 חודשי מאסר בפועל, ונגזרו עליו 17 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 25900-03-21 מדינת ישראל נ' שיבלי (8.6.22) – גזר דין שניתן ע"י הח"מ. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת איומים, לאחר שפנה לשוטר בתחנת מישטרה ואיים עליו בכך שאמר לו "אתה חושב שאתה גבר, אנחנו נפגש בחוץ תחכה". השוטר ענה לנאשם "למה מה תעשה לי בחוץ" והנאשם ענה "אל תידאג יש לי את האנשים שלי הם יעשו". נקבע כי מיתחם העונש ההולם הוא החל ממאסר למשך חודש ימים, שניתן לריצוי בעבודות שרות ועד שנת מאסר לריצוי בפועל, ועל הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות ועונשים נלווים.

...

באשר לאישום השני, והחמור שבשלושה, אני קובעת כי המתחם העונשי נע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר בפועל.

מצאתי, בסופו של דבר, ובשקלול כלל האמור לעיל, תוך התחשבות בהסדר הטיעון ובהסכמות הצדדים, כי עמדתה העונשית של המאשימה בהסדר הטיעון הנה עמדה הגונה המיטיבה עם הנאשם, ואשר תואמת את מתחמי הענישה.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל למשך 20 חודשים, בניכוי ימי המעצר מיום 28.9.2022 ועד היום.

הודעת הקבלן עאמר גודה מיום 16.3.2023, אופקים - (קבלן עבודות עפר) "עובד עם עאדל 5-10 שנים... לא מחפשים חברה, החברה באה אלייך ומציעה... לא משנה עאדל או אחר, עאדל בנאדם טוב שמחפש להיתפרנס... מי שזול לוקחים אותו...שוכרים שמירה להלחם בגניבות... מברר על האדם ואחר כך סוגר אם מתאים. אם לא מתאים לא לוקח ולא קורה כלום... לכל מנהל עבודה שיקול דעתו משלו את מי לקחת. מאשר כי מחליף שירותי שמירה אם היו לו גניבות... ליד האתר שלו באופקים יש מלא חברות שמירה... קבלן יכול לקחת מי שהוא רוצה לשמירה... אם יקבל הצעה נמוכה יותר יחליף את עדאל..." הודעת הקבלן אייל פרץ מיום 22.3.23, שכונת הפארק אופקים "החברה צריכה שמירה בכל מקרה ולכן לקח אותו... לא היו תקלות כשהסתיים הפרויקט הופסק הקשר... עאדל הציג עצמו בשם פרטי... הקבלן אבו כוש המליץ עליו... אפשר לקחת חברה אחרת... בדרום פרויקט לא נשאר דקה ללא שמירה." הודעת הקבלן סלאמה אבו קוש מיום 5.3.23, שדרות "הגיע מישהו והציג עצמו כשומר.. חייב שמירה.. אם זה לא היה מתאים במחיר לא היה לוקח.. לא נחתו עליו ואמרו קח.. לא מכיר את עאדל אלסנע... קיבל שירות מצוין מעין האופק ולא היו תקלות." הודעת מנהל חברת "מוטי קידוחים" נועם דודי מיום 15.3.23, אופקים "זה האיזור שלהם, הקבלן סגר מראש זה האתר היחידי שלא גנבו סולר ולא כלום.. יש אתרים שמשלמים לחברת שמירה ונגנב סולר.. שומרים גונבים אבל לא במקרה של עין האופק.. לא יודע מי הבעלים של עין האופק.. הגיע לאתר ושאל את הקבלן מי השומר ובקש מהקבלן את מספר הטלפון וסגר (אחים אוזן).. חברת השמירה זה איזור שלהם אף אחד לא מתקרב לשם או נוגע בציוד.. כל איזור יש את השומר שלו... זה עוד שומר נורמאלי מה שסגרת איתו סגור לא נוגעים בכלום. יש שמירה הוא נותן שירות על אמת... לקח את עין האופק כי כבר היו באתר ולא בגלל חוסר ברירה. אף אחד לא שם לו אקדח והכריח אותו לעבוד עם עין האופק... בכל האתרים יש שומר בשטח.. אם היה יודע שאין רישיון לא היה לוקח את עין האופק". הודעת הקבלן אברהם עזרן מיום 5.3.23, שכונת הפארק אופקים "דרישות חברת הביטוח היה שמירה.. מנהל התפעול היתקשר לחברת עין האופק ויצר את הקשר... לקחו שמירה להמנע מפריצות במהלך הבנייה ולאחריה. לא הייתה בעיה להפסיק את החוזה רק צריך לדיווח בזמן לפי ההסכם". (ראה עמ' 5, שורה 33, שורה 161, שורה 215, שורה 242, שורה 251) הודעת הקבלן יהודה אזולאי, מיום 06.03.2023 לדבריו "הם היו הראשונים באתר ואז הבחין בעדאל וברכב סיור וסימן להם, דיברו ואמר שכרגע עוד מוקדם לכן לקח מספר טלפון. עם הכנסת הציוד החל עדאל לעבוד האיזור רבוי בבדואים לכן החליט לאבטח ולשמור על המקום... נגנב להם כבל חשמל ועדאל אפשר להם לקנות כבל חדש... הייתה שמירה בפועל... יש צורך בשרותי שמירה כי פרצו להם בעבר למפעל באשקלון... אין הרבה חברות שמירה באופקים ולכן לא חיפש... עדאל בעצמו אמר לו שיוכל להפסיק מתי שירצה... אני מבין שזה החוק אבל אני לא מבין איפה ההיגיון שעומד מאחורי זה. הוא עובד שנים ורץ ומתקדם (עדאל) ופתאום יום אחד מישהו נזכר וככה המדינה שלנו נראית... מרוצה מהשרות שקבלתי..." (ראה עמ' 3 שורה 38, שורה 53, עמ' 6 שורה 128, שורה 162) הודעת הקבלן חיים חן, מיום 01.05.2022 - אופקים לדבריו "בכל אתר עבודה אתה חייב שמירה שלא יגנבו... הכרתי את עדאל באמצעות חברת חומר בנייה באשקלון... חבר שלי הביא אותו ביחד אליי. סגרתי איתו חוזה... הוא עושה סיורים ולא שומר ויושב בשטח כל הזמן. עוד הוסכם אם גונבים הוא ישלם. הוא התחייב אם יחסר משהו או ייעלם, הוא ישלם, הוא האחראי על חוסרים... לא איימו עליי." (ראה עמ' 2, שורה 34, עמ' 3 שורה 16, עמ' 3 שורה 55) הודעת הקבלן נדב יוסי אוחנה, מיום 01.05.2022 – איזור תעשייה אופקים "באתרי בנייה או מפעלים לוקחים שומרים... הכירו את עדאל לפני 10-12 שנים. רצה שמירה בבני נצרים אך לא לקח את עדאל. לאחר מכן בפרויקט אחר יצר בעצמו קשר עם עדאל שישמור על המיתחם... קיימת שמירה בפועל... לא היו לחצים או איומים אף פעם... לא ראה סימונים מיוחדים של עדאל באיזור השמירה." (עמ' 1, שורה 10, שורה 17, עמ' 3 שורה 71, שורה 77, עמ' 4 שורה 91) הודעת הקבלן שרון נחום, מיום 08.05.2022 - אופקים לדבריו: "כשמגיע לאתר חדש בודק מי נותן שמירה באיזור ופונה אל החברה או שפונים אליו עם הצעת מחיר, עובד עם שתי חברות שמירה צודיקר וי. גלים יש חברה נוספת שנתנה לו שרות... מציגים חומר על החברה ומחיר מתווכחים ובסוף יוצא הסכם כתוב... לא מכיר את עדאל" (עמ' 2, שורה 4, שורה 14, שורה 15, שורה 18, שורה 22) הודעת הקבלן אליהו בן מוחה, מיום 19.03.2023- אופקים ונתיבות לדבריו: "לא לוקח שמירה ומבחינתו שיגנבו באתר... לא מאמין בשמירה כי לפי ניסיונו גם עם שמירה גונבים מעדיף לתפוס את הגנבים בעצמו... מכיר את עדאל כי המשרדים שלו ליד... רואה רכבי סיור של עדאל, רואה את המדבקות, עדאל שומר באיזור ומוכר... עובד של עדאל הציע לו שמירה כשבנה ליד המשרד של עדאל פעם אחת... לדעתו עדאל היחיד ששומר באופקים... מתאר את דרך הפעולה של גובי הפרוטקשן על פי מחקר עממי של ערוץ מסחרי זה או אחר" (עמ' 2, שורה 37, שורה 45, שורה 55, עמ' 3 שורה 58, שורה 70, שורה 77, שורה 79, שורה 99) הודעת יצחק דרורי אנידזר, מיום 15.03.2023 – "מחסני השוק" הקרייה החרדית, באר-שבע לדבריו: "קיבל מספר הצעות מחיר לשמירה מחברת מ.מ.א.ג 58 וגם מחברת עין האופק והיה פער רציני במחיר... אחיו הכיר לו את עדאל... לאחר משא ומתן נחתם הסכם... נגנבו כלים והוגשה תלונה במישטרה על ידי קבלן המשנה במקום... עדאל ניסה לעזור ללא הצלחה ולאחר מכן נחתם הסכם חדש עם עדאל." (עמ' 2, שורה 14 ועמ' 3 שורה 32, שורה 38, שורה 50) לטענת הסניגור, החל מעמ' 5 משורה 103 – החשוד מודרך על ידי החוקר ואומר שלא הייתה פריצה חמישה חודשים ופתאום פריצה במוצאי שבת אבל שוכח שבמוצאי שבת אין שומר וחמישה חודשים לא קורה כלום.

בנוסף, הפניתה המבקשת לחוות דעת של גורמי המודיעין במשטרת ישראל, בנוגע לתופעת הפרוטקשן, לרבות על המוניטין העברייני של השבט אליו נימנה המשיב (סנ"צ שמעון פורטל, ראש ענף מודיעין מחוז דרום).

אין בתאור זה, כהוא זה, כדי לקשור את המשיב להצעה של גורמים שזהותם אינה ידועה לא.ב, שכן במקרה זה, לא נימסר על ידי אותם גורמים שזהותם אינה ידועה את מספר הטלפון או את שמו של המשיב.

...

) נתתי דעתי לאזהרה שבאה מפי בית המשפט העליון בבש"פ 490/21, מדינת ישראל נ' עזיז אבו עסא, לפיו בתיקים מסוג זה, יש להסתכל על הראיות כמכלול ולא במבט צר ופרטני ביחס לכל אישום ואישום, ובלשונה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז: "על רקע זה, התייחס בית משפט זה בעבר לכך שבחינתן של ראיות לכאורה בתיקים שבהם מיוחסות לנאשם עבירות של סחיטה באיומים תיעשה תוך בחינה של מכלול הראיות וצירופן לכדי תמונה כוללת אחת - להבדיל מבחינתן באופן מופרד ומנותק זו מזו." אולם, גם לאחר שחזרתי ובחנתי את המכלול, המסקנה המתחייבת היא שפרשת התביעה לוקה בחולשה מהותית ולא ניתן לומר, שהראיות לכאורה איתנות.

לסיכום – שרות המבחן מציין, כי אין הם באים בהמלצה לשחרור במעצר בית, גם תחת אזוק אלקטרוני, שכן אין במתווה כאמור, כדי לתת מענה לרמת הסיכון ועדיין במידה והעסק פעיל, יהיה קושי למנוע מהמשיב להיות מעורב בניהול העסק במסגרת מעצר הבית/מעצר בפיקוח אלקטרוני.

(ראה לעניין זה בש"פ 18159/19, בש"פ 3930/18) על רקע המתואר לעיל, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים: המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת מגוריו תחת פיקוחם של אחיו פאיז; עראף; קאמל, לסירוגין.

יש לתת משקל לפעילותו בחדר הכושר כגורם מזרז או מחמיר להופעת האוטם במועד שארע, שכן אילמלא המאמץ בחדר הכושר ייתכן והאוטם לא היה קורה במועד שארע.

התובע הוסיף כי עבודתו כוללת: "נסיעות ליהודה ושומרון והובלת דלקים למעבר הקו הירוק כולל מגע עם עבריינים וראשי פשע שניסו להשתלט על התחנות דלק ולגבות פרוטקשיין ואף שרפו מס' תחנות בנתניה...עסקנו עם פולשים לתחנות דלק שהשתלטו על חלקים, אני עסקתי באופן אישי בגביית כספים של עבריינים שהיו חייבים כספים לתחנת סונול בגין ארנונה ..במהלך העבודה חטפנו הרבה איומים בגלי נשק קרים וחמים, עליי אישית קבלתי איומים רבים..." (ראו ע' 1 ש' 15 להודעת התובע לחוקר).

התובע נישאל על ידי החוקר בעיניין זה וכך השיב: "הארוע החריג בהיותו נמצא באיזור המוסכים איזור שהוא ידוע כמוקד של עבריינים והשליטה של מישפחת (.... ) וההתקהלות הרבה שנוצרה במקום ואיומים מהתקהלות כל כך רבה שלא ראיתי כדמותה בעבר ולא נתקלתי בה וגם מההתלהמות שהייתה והרגשתי שהגיעה שעתי האחרונה שאני בסכנת חיים ממשית" (ראו ע' 3 ש' 52 להודעת התובע לחוקר).

מר מאיר כהן, מנהל מרחב צפון בחברת סונול, פנה לתובע במייל מיום 10.3.13 ובקש ממנו לטפל בפלישת סוחר ירקות, ממשפחה עבריינית, לתחנת דלק בנצרת, וכך כתב: "בבוסתן נצרת כפי שאתה מכיר יש לנו שכנים פליליים...אחד מהמשפחה שלהם החליט להשתלט על המדרכה של התחנה ופתח בסטה של ירקות! כל ניסיונותינו להעיף אותו משם לא צלחו והוא מסרב להתפנות. כמו כן, פניתי גם למשפטית שלנו ולא קבלתי כלל תגובה...העובדים חוששים לפנות למישטרה ואני מבקש את עזרתך". מר כהן נישאל על ידי החוקר האם הארוע הנידון מצוי בשגרת עבודתו של התובע, וכך השיב: "זה ארוע נדיר מבחינתי, ארוע נדיר וחריג במרחב שלי בו אני אחראי, מקרה כזה ספציפי שאדם בא ופתח לנו דוכן למכירה בתוך התחנה זה מקרה יחיד שקרה אצלי במרחב" (ראו ע' 3 ש' 72 להודעת מר כהן לחוקר).

...

ובהמשך, כשנשאל אם דיווחו למשטרה השיב בשלילה והוסיף: "ידוע לכולם מה קורה בנצרת במיוחד באזור הבוסתן, מתעסקים עם משפ' עבריינים, החלטנו לעזוב את המקום. מי מתעסק עם עבריינים? אנו רואים מה שקורה בשטח. הרבה אנשים חוסלו בגלל סיפורים כאלה" (ראו ע' 10 ש' 17-19 לפרוטוקול).

יחד עם זאת, כאמור, החלטנו לקבל את גרסת התובע, שנתמכה ע"י מר עליאן שנכח באירוע.

על כן ולאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע חווה אירוע של דחק קיצוני.

במקרה דנן בוצעו עבירות סחיטה בענף הבנייה, ולעניין זה ניתן לומר כי בהווה קיימת ידיעה כללית על כך שסחיטה ותופעת ה"פרוטקשן" – גביית דמי חסות – בענף הבנייה דוקא, הינה תופעה נפוצה ביותר, אשר התגברה בשנים האחרונות לממדים עצומים ורחבי הקף.

שני הנאשמים פעלו שלא במסגרת ארגון עברייני, וגם בכך נופלת החומרה ממקרים חמורים יותר, שבהם מבוצעת הסחיטה במסגרת פשיעה מתוכננת, באירגון פשע מאורגן ומתוחכם, המפעיל את גורמי הסחיטה בשטח כחלק ממכונת עבריינות משומנת.

בין היתר איימו "למכור את החוב" לגבייה ע"י עבריינים.

משקלו של הסכם הסולחה איננו משקל רב. הדעת אינה נוחה מכך שהמתלוננים, אשר יום בהיר אחד נסחטו על ידי שני זרים, שהגיעו לאחר בנייה ואיימו עליהם באקדח, אשר רק בדיעבד התברר כי מדובר בדמוי אקדח, נאלצו בהמשך גם לחתום על הסכם סולחה, עם אותם זרים.

הנאשם מס' 1, שהינו האח הבוגר, היה מי החזיק בידו בדמוי האקדח והצמיד אותו לראשו של אחד המתלוננים, לא גילה אחריות מלאה, ולמעשה שלל את העבירות, וטען שהוא היה מי שהותקף ע"י המתלוננים כשהגיע למקום לחפש עבודה.

...

ע"פ 6960/09 עודד שגיב נ' מדינת ישראל (8.11.09) – נדחה ערעורו של המערער על עונש מאסר של שנה וענישה נלווית, בגין סחיטה של סכומי כסף גבוהים מאדם, תוך התחזות לחוקר פרטי.

מצאתי, בסופו של דבר, כי יש להטיל על נאשם 2 עונש המצוי בקרבה לתחתית מתחם הענישה, ואילו לגבי הנאשם 1, יש להטיל ענישה מעט חמורה מזו אשר תוטל על הנאשם 2, באופן המבטא את האמור לגביו בתסקיר.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשם של הנאשמים כדלקמן: לנאשם מס' 1: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר מיום 4.6.20 ועד ליום 8.10.20.

ב]בית המשפט העליון[][]בירושלים בש"פ 5164/97 בפני: [כבוד השופט י. קדמי המבקש: [סטונובסקי איגור המשיבה: [מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 19.8.97 בב"ש 1680/97 שניתנה על ידי כבוד השופט מתן תאריך הישיבה: כ"ט באב תשנ"ז (1.9.97) בשם המבקש: עו"ד ר. מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד אמי פלמור-הרץ החלטה

א. את טענתו בדבר העידר ראיות לכאורה, מחלק בא כוח העורר לשנים: בעיניינה של פרשת העסקתו של מרשו במסעדה "טרויקה" - הטענה היא, כי העורר הועסק כשומר במקום, בהסכמתו של בעל המסעדה וכי אין ראיה של ממש לכך שהעסקתו היתה תולדה של מאמץ לגביית דמי חסות מבעל המסעדה ומכל מקום אין ראיה לכך שהעורר היה בסוד הענין; ואילו לעניין ההתפרעויות בפאב "בליץ" ובמסעדה "פרגנה" - אין ראיה של ממש, המשלבת אותו בין המתפרעים.

את אי עריכת מסדרי זהוי מסבירה באת כוח התביעה בכך, שכל המתלוננים מפוחדים ומאויימים; וכי התביעה סומכת את האישומים המיוחסים לעורר על עדותם של "שותפיו", כאשר הציר המרכזי המקשר בין האירועים השונים והמציג את התשתית העבריינית המשותפת, מצוייה בעדותו של "גיאה". באת כוח התביעה אינה מיתעלמת מן העובדה כי "גיאה" לא מיהר להציג את גרסתו וכי זו נימסרה בשורה של הודעות - שמונה במספר - כשכל אחת מהן מבטאת "התפתחות" ביחס לקודמתה.

א. את בקשתו החילופית ל"חלופת מעצר" מבסס בא כוח העורר, בעקרו של דבר, על הגורמים הבאים: ראשית - והוא עיקר - העורר לא נימנה על מנהיגי החבורה אלא בין אחרוני "חייליה", אשר זומן לקחת חלק במעלליה לפי הצורך; שנית - עברו של העורר נקי, הוא מתגורר עם חברה לחיים ועם אימו ונושא בעול הפרנסה של שלושתם; ושלישית - לעורר מקום עבודה קבוע, כסבל בחנות לאספקת חומרי חשמל.

...

בית המשפט נעתר לבקשה ומכאן הערר שבפני.

הטענות האמורות הוצגו בהרחבה בפני בית המשפט המחוזי ונדחו לאחר ניתוח נאות של חומר הראיה; ולאחר עיון בהודעות שאליהן היפנו באי כוח הצדדים בטיעוניהם בפני - לא מצאתי עילה להתערב במסקנה אליה הגיע בית המשפט.

עמדתו של בא כוח העורר אינה מקובלת עלי; וזאת, בעיקר, בשל אופיין המיוחד של עבירות המשקפות פעילות של סחיטת דמי חסות.

לאור כל האמור לעיל הערר נדחה.