מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גביית עדות במשפט בעבירת חוץ

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ההתפתחות הטכנולוגית הביאה אף להכרה באפשרות לגביית עדות מחוץ לכתלי בית המשפט גם בנסיבות אחרות; כדוגמת גביית עדות מתלונן במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני האדם לעיסוק בזנות באמצעות טלוויזיה במעגל סגור [סעיף 2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957 ותקנה 4(א) לתקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ"ז-1996).
...
(ב) היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר – (1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין; (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; (3) מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.
אולם, כאשר עסקינן בהליך הפלילי, ומדובר באותו סוג של עדות, עדות מומחה בדבר הליכי זיהוי, לא ניתן לשמוע עדותה באמצעי זה. לפיכך, מסקנתי הינה כי ללא הוראה מפורשת של המחוקק המסמיכה את בית המשפט לשמוע את ההליך כאשר מי מן השותפים לאותה ישיבה מצוי מחוץ למקום מושבו של בית המשפט וניהול הדיון, אין בית המשפט מוסמך להורות כן. הראיה לכך, דברי החקיקה והתקנות שהוזכרו אשר מסמכים את בית המשפט לעשות כן ומכלל הן שומעים לאו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כנגד שני הנאשמים (להלן בהתאמה: "בן-שבת" ו-"תמם") הוגש ביום 5.1.2019 כתב אישום שמייחס להם ביצוע מספר עבירות: הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 בשילוב עם סעיף 29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); שבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 בשילוב עם סעיף 29 בחוק המוזכר; וכן החזקת סכין שלא כדין – עבירה לפי סעיף 186(א) בשילוב עם סעיף 29 בחוק המוזכר.
השוטרת בן-חמו חזרה אל המקום בו הבחינה בתמם משליך את החפצים מתוך הרכב, ובסריקה שבוצעה על-ידה במקום, מצאה שתי סכינים מונחות על המדרכה, במרחק קטן אחת מהשנייה, אותן החזיקו הנאשמים מחוץ לתחום ביתם או חצרם, ולא הוכיחו כי למטרה כשרה החזיקו אותן.
ראיות המאשימה מטעם המאשימה העידו השוטרת בן-חמו, השוטר דניאל אנדרסיאן (להלן: "השוטר אנדרסיאן" או "השוטר") שנסע עימה בניידת, השוטר שמואל וקסלר (להלן: "השוטר וקסלר") שביצע מספר פעולות בתיק החקירה (בכללן גבה את עדות בן-שבת), והשוטר שריף אבו-רביעה (להלן: "השוטר אבו-רביעה") לעניין שרשרת העברת מוצגים.
רביעית: אף שהודה כי הרכב אינו בבעלותו וכי יודע מי בעליו, סרב בן-שבת להזכיר מי בעל הרכב, זאת חרף שאלות התובעת (ע' 77 ו-90) וחרף שאלות בית המשפט (ע' 91) בנושא זה. שעה שאין באישום כל סעיף שיש בו לבסס הפללה לבעלי הרכב, זולת לשני הנאשמים שבהליך, ומתוך הנחה שגם לנאשמים היה אינטרס בחקר האמת, הרי מתחייבת המסקנה לפיה סרוב הנאשם להשיב על שאלה פשוטה זו נבע מכך שיש לו מה להסתיר, דבר שמכרסם במכלול של מהימנות עדותו בנסיבות שלפנינו.
...
בנוסף, המאשימה אמנם מפנה בסיכומיה לעדות השוטר (בתשובה לשאלתי) עת אמר בין השאר כי "את התחנה עצמה אני סבור שאפשר לראות, את תחנת האוטובוס הסמוכה וגם את מעצר החציה" (ש' 10-9, ע' 62) (ההדגשה אינה במקור).
בל נשכח, וליתר דיוק אין לשכוח, כי הספק הסביר נועד למקרה בו לאחר סיום הליך שמיעת הראיות ותהליך קביעת העובדות – המסקנה אינה ברורה.
בסופו של דבר לא מצאתי לעשות כן, בין היתר, נוכח האמור לעיל וגם החוסר הראייתי בסוגיית יעד הנסיעה של הנאשמים (למשל, האם הם היו בדרכם לביצוע עבירה, כפי שרמזה לכך באת-כוח המאשימה בשאלותיה המופנות לבן-שבת – ע' 102).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, כאשר ברור שקיימת התאמה בין עדותה של המתלוננת בבית המשפט לבין התכנים המהותיים באימרת החוץ שלה במישטרה ואשר מקימים את כל שלוש העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, אין צורך להצביע על חזוק לאימרת החוץ וגם אין צורך להזקק לסעיף 10א לפקודת הראיות.
לגבי שאלת הקבילות של אמרת החוץ של המתלוננת, המאשימה הוכיחה את שלושת התנאים המצטברים שבסעיף 10א(א) לפקודת הראיות: ראשית, גביית אמרת החוץ הוכחה במשפט.
...
נהפוך הוא, ההתאמה רק מחזקת את המסקנה שיש לייחס משקל גבוה לתכנים המפלילים שמופיעים באמרת החוץ ובעדותה בבית המשפט כנגד הנאשם.
לפיכך, הנני קובע שרכיב "הכוונה" להפחיד את המתלוננת מתקיים ממכלול התנהגותו כלפיה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע את הנאשם בביצוען של העבירות הבאות: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, כליאת שווא לפי סעיף 377 רישא לחוק העונשין ותקיפת סתם של בת זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד הדגישה המאשימה בבקשתה את האנטרס הצבורי הטמון בהגעה לחקר האמת וזאת לנוכח טיב העבירה המיוחסת לנאשם והעובדה שהעד הנו עד תביעה מרכזי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם.
הינה כי כן, שתי אפשרויות לגביית עדותו של עד הנמצא בחוץ לארץ כאשר קיימת סיבה מספקת להנחת דעתו של בית המשפט לאי הגעתו לעדות באופן פיזי לבית משפט: האחת, גביית עדות על דרך של חיקור דין כפי שנקבע בחוק עזרה משפטית שתנאיו פורטו לעיל באריכות; השנייה, שמיעת עדותו של העד ממקום המצאו של העד באמצעות ויעוד חזותי בתנאים שנקבעו בסעיף 15 לתקנות עזרה משפטית ובהתאם לכללים שהתגבשו בפסיקה.
...
בהקשר זה, הפנה ב"כ הנאשם לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעים תנאים מחמירים לאפשרות שמיעת עדותו של עד. ב"כ הנאשם טען, כי אם קיימים תנאים מכבידים ומחמירים לשמיעת עדות בוויעוד חזותי בהליך אזרחי, קל וחומר, לטעמו, שבהליך פלילי בו לא קיים הסדר חקיקתי או הלכה פסוקה שאין להיעתר לבקשת המאשימה.
בנסיבות אלה, סבורני כי הוכח שקיימת סיבה מספקת לאי הגעתו של העד לעדות בפני בית משפט.
נוכח כל האמור לעיל, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 15, אותם יהיה על המאשימה להסדיר, הרי שלטעמי לא תפגע זכותו של הנאשם להליך הוגן.
נוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשת התביעה ומורה על שמיעת עדותו של המתלונן בוויעוד חזותי.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים חדרה נפסק כדקלמן:

בע"פ 10673/04 פלוני נ' מדינת ישראל (1.6.08) שהתייחס לנוסחו הנוכחי של סעיף 77(א) נקבע (סע' 8 לפסה"ד): "אימרה או אמירה של עד מחוץ לבית המשפט, ובטרם החלה עדותו, טעונה תעוד, אולם לא בכל מקרה חייב להיות התעוד במסגרת הפורמאלית של הודעת עד בחקירת המישטרה, שכן הדבר הנו תלוי נסיבות משתנות. אמירה שכזו יכול ותהייה בתצהיר, במכתב, בהקלטה, בצלום או בדרכי תעוד נוספות, ובילבד שניתנה לנאשם "היזדמנות סבירה" לעיין באותה הראיה.
מעבר לאמירה העקרונית שיצאה מבית המשפט העליון בעיניין פלוני, חשוב לתת את הדעת על נסיבות אותו מקרה, כאשר ערב שמיעת עדות המתלוננת בתיק של עבירות מין במשפחה, במסגרת רענון העדה, חשפה בפני התובעת שלמעשה בוצעו בה מעשי אינוס (להבדיל ממעשים מגונים, כפי שיוחס בכתב האישום המקורי) ובעקבות מידע זה ביקשה המאשימה תיקון כתב האישום (תיקון שניתן להגדירו 'דרמאטי') וזאת בהסתמך על תמצית דברי המתלוננת כפי שנמסרו בריענון והועברו לעיון הסניגור ומבלי שנגבתה הודעה משטרתית.
...
לטענת המאשימה, יישום הרציונלים עליהם עמדה הפסיקה לענייננו, מוביל למסקנה שיש לדחות את התנגדות הנאשם להעדת העדים.
"... לגופו של ענין אינה מקובלת עלי עמדתו של העורר לפיה "הודעת עד" לעולם צריכה להיות בדרך המלך של גביית הודעה בכתב מעד היושב מול חוקר.
סבורני כי מדובר בטענה שאינה ראויה להישמע מפי הנאשם בנסיבות העניין.
סוף דבר, ההתנגדות נדחית ושלושת עדי התביעה יוכלו להעיד, בכפוף למילוי התנאים כמפורט בסעיף 23 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו