גביית כספים ביתר קרן פנסיה על ידי מנהל הקרן

זאת, ביחס לתקופה שבה שימש מנהל השקעות בקרן הפנסיה "מבטחים" (להלן: מבטחים) המנוהלת על ידי החברה הממשלתית "עמיתים – קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר" (להלן: עמיתים).

בית המשפט הדגיש כי המרכז לגביית קנסות אינו גובה כספים עבור עצמו כי אם עבור נפגעת העבירה – מבטחים – וממילא היא זו שמשלמת את מחיר הותרתו של ההליך תלוי ועומד במשך שנים.

אולם לא מן הנמנע כי שיקולים נוספים עשויים להלקח בחשבון ובהם מצבו של הנפגע לעומת מצבו של היחיד, הקף הפגיעה ביתר הנושים ואורכו של פרק הזמן שחלף מבצוע העבירה (עודד מאור ואסף דגני הפטר – חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים 355, 357 (2019) (להלן: מאור ודגני)).

...

לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בו. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בקבלת תשובה.

כיוון שכך, עתרו המשיבים, במסגרת התביעה לסעדים: להורות למבקשות להשיב, לפצות או לשפות את חברי הקבוצה בגין כל הכספים שנגבו מהם לטענתם ביתר, כפי שפורט בבקשת האישור, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק; להעניק כל סעד אחר כפי שימצא לנכון לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, בהתאם לסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006.

נוסף על כך, נטען על ידי המבקשות כי, כחלק ממגמת הרחבת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה בתחום הבטחון הסוצאלי, אף הורחבה פרשנות הביטוי "התובענות נובעות מהחברות בקופות" שבסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה ונקבע כי ביטוי זה כולל לא רק תביעות העוסקות בזכויות סוציאליות או בקבלת כספים המגיעים לחבר מן הקופה, אלא גם תביעות הנסבות על כל עילת תביעה אחרת הנובעת מעצם החברות בקופת הגמל.

זאת ועוד, המשיבים מוסיפים ומדגישים, כי עיקר משקלה של בקשת האישור נעוץ בטענה כי המבקשות הן "חברות מנהלות" הכפופות להוראות סעיף 3 לחוק הפיקוח ולחובות האמונים, זהירות והנאמנות הקבועות בו – נושאים אשר נדונים ככלל על ידי הערכאות האזרחיות, שלהן המומחיות לידון בהם ואף עדיפות על פני בית הדין לעבודה (בתמיכה לטענתם זו מפנים המשיבים לע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ במעמדה כנאמן לעמיתי "קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ" נ' מיכאל צולר (28/5/18), במסגרתו נקבע כי הקרן משמשת כנאמן על הנכסים שבקופתה לטובת העמיתים).

...

עוד הוסיף כבוד השופט רובינשטיין וקבע כי: "סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו" (שם, בפסקה ל"ג).

סוף דבר; בקשת המחיקה נדחית בזאת.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בהחלטה מיום 7.12.20 קבענו כי הגדרת הקבוצה לצורך בקשת אישור זו תהיה כדלקמן: "כל מי שהמשיבה העלתה את שיעור דמי הניהול בהם חייבה אותו, מבלי לשלוח אליו הודעה מוקדמת כדרישת הדין על כוונתה להעלות את שיעור דמי הניהול; זאת בנוגע לכל העלאה שבוצעה החל ממועד היותו של כל חבר הקבוצה לעמית של המשיבה, ואחת היא איזה מוצר פינאנסי (קופת גמל, קרן הישתלמות, קרן פנסיה, או כל מוצר רלוואנטי אחר), המשיבה ניהלה עבורו ('המשיבה' – לרבות כל מי שהמשיבה היא חליפות/פתה)"; כאשר בתוך הקבוצה שלעיל יבואו גם: "כל מי שהמשיבה לא השיבה לו את מלוא הכספים שהוא היה זכאי להם מכוח ההכרעה העקרונית, שהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פירסם ב- 27.8.13 (חוזר הכרעות עקרוניות 2013-4-1), כתיקוניה וכהבהרותיה, והוא זכאי להשבה זו". להלן נחזור על הנימוקים לאישור הקבוצה כפי שכבר נקבעו באותה החלטה (שעליה בחרה המשיבה, ונימוקיה עמה, שלא להגיש בקשת רשות ערעור), תוך שאנו מוסיפים עליהם גם היתייחסות לטענות נוספות בעיניין זה שהועלו על ידי הצדדים בסיכומיהם בבקשת האישור עצמה: ראשית, בפרשת פסגות (2282/15 פסגות קופות גמל ופנסיה נ' לוי (8.7.15)) דנה כב' השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות בשאלת הקף הקבוצה בתביעה ייצוגית כנגד קרן פנסיה, שבה נטענה טענה להפרת חובת-יידוע לעמיתים, בדומה למקרה שלבפנינו.

ברם, פסקי הדין שאליהם היפנתה בתמיכה בטענתה זו (ובין היתר: ע"א 1349/05 שוב נ' בנק ירושלים (18.3.09)), עסקו במובהק במקרים שבהם הטענות שנטענו היו לפגמים שהיו ידועים במועד כריתת החוזה – שאז אכן מועד הווצרות העילה הנו ככלל מועד כריתת החוזה – להבדיל מטענות בדבר הפרה מתמשכת שהחלה במהלך "חיי החוזה", כמו במקרה שלפנינו; חמישית קבלת טענת המשיבה, כאילו דין ההתיישנות חוסם את דרכו של המבקש (וחברי הקבוצה שהוא מייצג) מלתבוע החזר, היתה גורמת לתוצאה הקשה והבלתי-סבירה, עד כדי אבסורד, שבו חברה המנהלת קרנות פנסיה ובהן חיסכונות חיים שמיועדים להבטיח רמת חיים סבירה לעת פרישה לגימלאות (שבפסיקת בית-המשפט העליון הוגדרו כחסכונות ש"אין להפריז בחשיבותם" (ע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה נ' צולר (28.5.18, כב' השופטת ענת ברון)), תוכל לכרסם ולהקטין מאוד את הסך הנצבר בחשבונות העמיתים, באמצעות העלאה אסורה של דמי הניהול, או גביה אסורה של סכומים אחרים מתוך הסך הצבור, והכל מבלי שתצטרך אפילו להחזיר את הסך שנגבה ביתר בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה של העמית; שישית המקרה שלפנינו דומה למקרה שנידון על ידי בית-הדין הארצי בעיניין סלילים (ע"א 200016-97 סלילים נ' עיזבון המנוח פרידלנדר (26.6.01)).

...

תכלית של תקנה 53ב, ומכאן שתכליתה של ההודעה, הינה לדעתנו לגרום לכך שגם העמית הסביר, "הממוצע", זה שאיננו "בעל ידע ותחכום בתחום", ישים לב לייקור השירותים, ולפגיעה הלא מבוטלת הצפויה בפנסיה שלו עקב כך, ויוכל לקבל החלטות בהתאם; ולבסוף נבהיר, שאיננו מקבלים – כפי שהמאסדר עצמו לא קיבל – את טענת המשיבה כי המבקש (ושאר העמיתים) יכלו ללמוד על העלאת דמי הניהול מעיון בדוחות השנתיים.

כמו כן, נחה דעתנו כי הבקשה עומדת גם בתנאי סעיפים 8(א)3) ו- 8(א)(4) לחוק, דהיינו כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. זאת, בשים לב לכך שבאי כוח המבקשים הינם עורכי דין בעלי נסיון רב ומוצלח בניהול תובענות ייצוגיות, וממילא לא נטען בפנינו אחרת.

סיכום והוראות להמשך ההתדיינות לאור כל האמור, ניהול התובענה כייצוגית מאושר בזאת, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל מי שהמשיבה העלתה את שיעור דמי הניהול בהם חייבה אותו, מבלי לשלוח אליו הודעה מוקדמת כדרישת הדין על כוונתה להעלות את שיעור דמי הניהול; זאת בנוגע לכל העלאה שבוצעה החל ממועד היותו של כל חבר הקבוצה לעמית של המשיבה, ואחת היא איזה מוצר פיננסי (קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה, או כל מוצר רלוונטי אחר), המשיבה ניהלה עבורו ('המשיבה' – לרבות כל מי שהמשיבה היא חליפות/פתה)"; כאשר בתוך הקבוצה שלעיל יבואו גם: "כל מי שהמשיבה לא השיבה לו את מלוא הכספים שהוא היה זכאי להם מכוח ההכרעה העקרונית, שהממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר פרסם ב- 27.8.13 (חוזר הכרעות עקרוניות 2013-4-1), כתיקוניה וכהבהרותיה, והוא זכאי להשבה זו". התובע המייצג: אשר סנדרס באי כוח המייצגים: עופר לוי ואורי מקובסקי עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: כמפורט בהחלטה זו. השאלות המשותפות: כמפורט בהחלטה זו. הסעדים הנתבעים: השבת דמי ניהול שנגבו שלא כדין.

המשיבה תשלם לבאי כוח המבקש את הוצאותיהם בבקשה זו בסך של 100,000 ₪ (בפסיקת סכום ההוצאות הבאנו בחשבון את התארכות ההליכים עד כה, הן בפנינו והן במסגרת שלוש בקשות רשות הערעור שהוגשו והתבררו בבית הדין הארצי).

לחלופין, להשיב לקופת קרן הפנסיה את כל דמי הניהול שנגבו או שייגבו שלא כדין ממקבלי קיצבאות הנכות או השאירים, לרבות כאמור אלה שיהפכו במהלך ניהול התובענה לבעלי זכות לקבלת קיצבאות אלה, ולבצע חלוקה צודקת והוגנת של הכספים.

גביית דמי ניהול ביתר פוגעת בעמיתי הקרנות ובמקבלי הקצבה וגורמת להם לנזקים מכמה סוגים: חישוב פרמיות ביטוח נכות ושאירים גבוהות מדי בשל שיעור גבוה של דמי ניהול; מניעת החזר הפרישי דמי ניהול למקבל הקצבה במשך כל תקופת הפנסיה; יצירת גירעון אקטוארי בקרן כתוצאה מגביית דמי ניהול גבוהים, והפעלת מנגנון האיזון המובנה של הקרן, דבר שיגרום להפחתת זכויות של העמיתים הפעילים; מניעה או הפחתה של עודף אקטוארי אפשרי שיפגע בהתכנות של חלוקת העודף על ידי הגדלת זכויות הקצבה.

...

בנסיבות דנן, אנו סבורים כי התובענה הייצוגית אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכן לא מצאנו כי קיימת אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

לסיכום מכל האמור לעיל, דין בקשת האישור להידחות.

המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

אשר לדווח ולפיקוח המוטל על המבטחים, צוינו בפרוטוקול הדיון מיום 12.4.2021 בפני כב' בית הדין הארצי, הדברים הבאים: "מיכל היימן, מרשות שוק ההון: קרנות הפנסיה הותיקות של ההסדר הן לא גובות דמי ניהול מהעמיתים בשיעור קבוע אלא הדמי ניהול נגבים לפי ההוצאות בפועל. אנחנו לפני כל שנה, נציגי הקרנות באים אלינו לאשר תקציב, כלומר קרנות לא יכולות על דעת עצמן להחליט כל שנה כמה כסף הן מתכננות להוציא. הן צריכות לבוא אלינו עם תקציב מאוד מסודר, הן מציגות לנו את התקציב, יש הליך שהן מציגות מה הן מתכננות לעשות בשנה הקרובה, כמה מתוך התקציב של השנה שאושרה להן היתממש. אנחנו מאשרים את התקציב הזה מראש שהוא אמור לצפות פני עתיד כמה הוצאות הקרן אמורה לגבות מהעמיתים שלה, וזה נועד לצמצם עד כמה שניתן את ההוצאות שנגבו מעמיתים. מדובר בכסף שנגבה מעמיתים, וזהי קטין או יגדיל את הגרעון ואנחנו מקפידים על זה בצורה מאוד עקבית. יש לנו גרף שמראה איך הוצאות התפעול בפועל של הקרנות שבהסדר הולך ופוחת, ולצד זה חשוב שכל הפעולות יבוצעו לפי הוראות הדין. יש פה עניין של עלות תועלת, כל פעולה שהקרנות רוצות לבצע הן חייבות לעבור אותנו לאישור.

מעבר לזה, הקרנות הותיקות שבהסדר מפוקחות על ידינו ביתר שאת, כל דבר שהם עושים הם מדווחים לנו.

[20: קרן פנסיה הנה מבטח בענף ביטוח פנסיה, כאמור בסעיף 1(א)(3) בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), תשמ"ה-1985, ונופלת בהגדרת חוק תובעות ייצוגיות, לעניין מבטח] אמנם איננו סבורות שהוכח בשלב זה שעצם ניהול התובענה הייצוגית יגרום לציבור העמיתים או לציבור בכללותו נזק חמור, כתוצאה מפגיעה ביציבותה הכלכלית של מבטחים לעומת התועלת מניהול ההליך אשר לא ניתן למנועו על ידי אישור התובענה בשינויים כאמור בסעיף 13 לחוק.

...

אף לא שוכנענו שבנסיבות העניין התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

כך גם עשו יורשי העמיתים יוכבד אברהמי ז"ל וברוך לוי ז"ל. סוף דבר לאור כל האמור הגענו לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.