מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

גביית הודעה באמצעות שאלון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופט גורפינקל קבע כי דרך של גביית הודעה באמצעות שאלון הנה לגיטימית גם היא.
...
בנוסף, אציין כי אין בידי לקבל את טענות ב"כ הנאשם בנוגע לפרשנות ההלכות שאוזכרו בעמודים 57-61 לבקשה המקדמית.
נכון שיש בסוגיה דנן מאפיינים ייחודיים אולם גם קיומם של אלה אינו מצדיק קבלת עתירה של מחיקת עדים מרשימת עדי התביעה ואף אינו מצדיק לחייב את התביעה לזמן עדים אלו לחקירה ולגבות מהם עדות פרונטאלית בטרם יחויב הנאשם להשיב לאישום, כל זאת במסגרת טענה מקדמית, שעה שלא הוכח בפני בית המשפט שמדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכותו של הנאשם להליך הוגן ומכאן המסקנה שיש לדחות את העתירה.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה המקדמית של הנאשם 1.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים חדרה נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון קבע כי לא מוטלת על המישטרה לנהל את חקירותיה דוקא על ידי גביית הודעות בכתב - "תכליתה של הוראת המחוקק שבסעיף 70 הנ"ל היא למנוע את הפתעתם של הנאשם או של סנגורו בחומר ראיות שקיומו לא היה ידוע להם קודם לכן; ותכלית זו הושגה במלואה על-ידי גילוי כתב התלונה של אותה מתלוננת שאת עדותה ביקשו לשמוע" [להלן – עניין מזרחי.
ואכן, בית משפט קמא בחן את טענות העורר לגופן ולא מצא כי בנסיבות הענין נפגעה הגנתו של העורר בשל אופן גביית העדויות של חלק מעדי התביעה באמצעות שאלונים, אך יחד עם זאת מצא להוסיף.
...
לטענת המאשימה, יישום הרציונלים עליהם עמדה הפסיקה לענייננו, מוביל למסקנה שיש לדחות את התנגדות הנאשם להעדת העדים.
"... לגופו של ענין אינה מקובלת עלי עמדתו של העורר לפיה "הודעת עד" לעולם צריכה להיות בדרך המלך של גביית הודעה בכתב מעד היושב מול חוקר.
סבורני כי מדובר בטענה שאינה ראויה להישמע מפי הנאשם בנסיבות העניין.
סוף דבר, ההתנגדות נדחית ושלושת עדי התביעה יוכלו להעיד, בכפוף למילוי התנאים כמפורט בסעיף 23 לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סיכומו של דבר, מצאתי בנסיבות העניין כי לא נפל כל פגם באופן בו פעלה המאשימה בעיניינו לגביית ההודעות בצורת שאלונים, וזו בשים לב לאופיו וטיבו של כתב האישום, הכולל מאות של עדים; כן לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא באופן ניסוח השאלונים, ולא מצאתי כי אלו מוטים או "מזהמים" את ההליך, ואין באופן נסוחם במקרה זה כדי לפגום ביכולת העדים למסור גרסת אמת; אשר לסמכותי לקבוע משקלן של ראיות ועדויות מטעם המאשימה, הרי שאלו ניתנו על-ידי ביחס לכל אחת מן העדויות, בנפרד, על-פי הקשרה ותכנה, ובהתייחס לעדות שניתנה ביחס לחלקם בפני בית המשפט, כמו גם המשקל הנידרש כשזו לא ניתנה.
...
ב. אכיפה בררנית 189 סוף דבר 192 פתח דבר עניינה של הפרשה שלפניי, בהונאת משקיעים בהיקף משוער של כ-340 מיליון ש"ח. כתב האישום החמור שהוגש על-ידי המאשימה כולל ארבעה אישומים שונים, המבוססים על מסכת אירועים שונה במקצת, אולם כל אחד מהם מהווה לטענת המאשימה נדבך נוסף בהונאה רחבת היקף, שבוצעה באמצעות שורת חברות וחברות קשורות שפעלו כולן באמצעות הנאשמת 3, רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפירוק) (להלן – רוביקון או החברה).
לעניין שאלת הפררוגטיבה העומדת לרשות המאשימה להעמיד לדין את עופר, עמד על כך בית המשפט העליון בעניין ורדי: "מקובלת עליי לחלוטין העמדה לפיה, הפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ובעיקר כאשר מדובר באכיפה מפלה ובררנית, לא תותנה, בהכרח, בקיומו של מניע פסול או בכוונת זדון. כפי שהובהר על ידי חברי, פסיקתו של בית משפט זה... מובילה למסקנה כי שערי הדוקטרינה יהיו פתוחים גם אם מדובר בהפליה פסולה בהעמדה לדין, שלא בכוונת זדון, אלא מתוך רשלנות או מחמת טעות שנפלה בשיקול הדעת של הרשות. עם זאת, מסכים אני כי הפעלת הדוקטרינה, במקרים בהם אין מדובר בכוונת זדון או בהחלטות שהתקבלו מתוך מניעים פסולים, תעשה רק במקרים חריגים שבהם עסקינן בהפליה משמעותית, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית." [ההדגשה אינה במקור – ח.כ.; רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי, פס' 2 לפסק דינו של השופט שהם (31.10.2018)] בהתאם, נקבע לא אחת כי הגנה מן הצדק עשויה לקום מקום בו "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית-המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי כי טענה כגון זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר, ואין להעלותה כדבר שבשיגרה ובענייני דיומא סתם" [עניין יפת, 370].
רלוונטיים לעניין זה דבריי בעניין ת"פ (ת"א) 13643-04-14 מדינת ישראל נ' אדרי פסקה 355 (פורסם בנבו,22.12.2016): "מקובלת עלי עמדת הנאשמים כי אינם חייבים להראות שהרשות פעלה ממניעים פסולים וכי במקרים מתאים ניתן לבסס טענה לפגיעה בשוויון גם בלא שתידרש בהכרח הוכחה בדבר שיקול זר או הפליה מכוונת וזדונית מצד הרשות (ראו ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ, פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן (10.9.2013)), אך אין בכך לומר כי הרשות איננה רשאית לשקול שיקולים רלבנטיים כגון דיות ראיות, אינטרס הציבור בניהול ההליך וסיכויי הרשעה, בבואה להחליט אילו מהמעורבים בפרשה להעמיד לדין" [ההדגשה אינה במקור – ח.כ.].
עם זאת, עופר לא העלה את הטענה בעניין בביז'אייב במסגרת סיכומיו, ומשכך מתייתר הצורך בדיון ובהכרעה בה. סוף דבר לסיכום הדברים, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות הבאות: הנאשם 1 בריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 לחוק העונשין.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת, קבע בית המשפט, יש לאזן זכות זו אל מול הכורח שבחקירת עדים באמצעות שאלון חלף גביית הודעה במסגרת חקירה פרונטאלית, מקום בו המעשים המיוחסים לנאשם בוצעו לכאורה כלפי מאות קרבנות, כגון במקרה דנן, באופן שעריכת מאות ואף אלפי חקירות פרונטאליות "תהפוך את ההליך המשפטי לבלתי יעיל בעליל" ותפגע "פגיעה בלתי מידתית ביכולתה [של הרשות] להמשיך ולנהל חקירות בתיק זה ובתיקים אחרים" (שם, בפסקות 38-37).
...
ולבסוף, אינה מקובלת עלי גם טענת העורר כי "השלכותיה וקשיותה של הסוגיה שבענייננו" מחייבות את בחינת טענותיו כבר בשלב הנוכחי בגדר הערר שהגיש.
אין חולק כי ההחלטה מושא הערר אינה בגדר "פסק דין" אלא החלטת ביניים בהליך פלילי, אשר אינה נתונה לערעור, וגם בפועל ההליך בו נקט העורר לא היה הגשת ערעור פלילי על פסק דין אלא כאמור ערר (בש"פ) לפי סעיף 74(ה) לחסד"פ. למותר לומר שאף אם היה העורר מגיש השגותיו במסגרת ערעור פלילי, דין הערעור היה להידחות על הסף, בהעדר סמכות, באשר אין מדובר כאמור בהחלטה שהיא בגדר "פסק דין", ולענין זה אין נפקא מינה ל"השלכותיה וקשיותה של הסוגיה שבענייננו".
השאלות שמעלה העורר, שחלקן ראויות לכאורה לבירור, תוכלנה להתברר בדרך המלך במסגרת ערעור שיוגש, ככל שיוגש, על פסק הדין הסופי שיינתן בהליך זה, ואין הצדקה לבררן בדרך עקיפה במסגרת עתירה לבג"ץ. סוף דבר: הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו