גביית ארנונה על ידי ועד מקומי

עם הקמתה של האגודה זו נטלה לעצמה לספק חלק מהשירותים שניתנו עד לאותה עת על ידי הועד המקומי, ואף החלה לגבות מהתושבים תשלום נוסף על הארנונה – מבלי ליתן להם כל שירות נוסף ביחס לשירותים שסופקו קודם לכן.

...

סופו של דבר, לא היה מקום להורות על בטלותם של הסעיפים בהסכם המשתכנים ובתקנון, המטילים חובת תשלום לאגודה אף על מי שפרש מחברות בה. האם ישנן עילות נוספות לבטלות החיוב הכספי לאגודה הקהילתית? המערערים טוענים כי החתימה על הסכם המשתכנים וההצטרפות לאגודה הקהילתית נכפו עליהם על ידי הקיבוץ, כאשר אמצעי הלחץ היה איום משתמע בדבר דחיית מועמדותם לקבלה להרחבה.

נמצאנו למדים מכל האמור, שאין עילה לבטלותן של ההוראות החוזיות המחילות על המערערים כולם חובת תשלום עבור השירותים הקהילתיים לאגודה, וזאת בין אם הם חברים בה ובין אם לאו.

סוף דבר אמליץ לחבריי כי נדחה את הערעור שהגישו המערערים, ונקבל בעיקרו את הערעור שכנגד שהגישה האגודה הקהילתית.

בבית המשפט העליו]ן בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3006/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל העותר: ועד מקומי הר עמשא נ ג ד המשיבים: 1. ראש המועצה האזורית תמר מר דב ליטבינוף 2. מועצה אזורית תמר 3. שר הפנים והממונה על המחוז מטעמו 4. מנכ''ל משרד הפנים, מר גבריאל מימון 5. אגודה שיתופית קבוץ עמשא בע''מ 6. עו'ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות 7. היועץ המשפטי לממשלה 8. עו"ד שגיא מירום "מפרק מפעיל" של אגודה שיתופית קבוץ הר עמשא 9. ממשלת ישראל וועדת המנכ''לים בענין הר עמשא 10. השר לבטחון פנים 11. משטרת ישראל 12. מנו ברק, קב''ט המועצה האזורית תמר 13. תומר בדש, מפקד תחנת משטרת העיירות 14. נחמה חסון-אזולאי, חברת מועצה אזורית תמר 15. אלי אזולאי 16. דוד בן שבת 17. טלי בן שבת 18. נהרות שם בע''מ 19. חני בן שבת-גלעדי, מאבטחת בהר עמשא 20. אורן גלעדי, אחראי על השמירה בהר עמשא 21. רות קפלן, סגנית ראש המועצה האזורית תמר 22. אגודה שיתופית עין חצבה בע''מ 23. אגודה שיתופית קבוץ עין גדי בע''מ עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: חיים יטיב ][]פסק-דין

ברם, היא מסרבת לבצע את הגבייה בעצמה כדי לנצל את אי גביית הארנונה על ידי העותר כאמתלה לסירובה לשתף עימו פעולה.

...

נאמר מיד: מדובר בעתירה הכורכת סוגיות שונות שלא ניתן לדון בהן בגדרה של עתירה אחת ולפיכך דינה להידחות על הסף.

כמו כן יצוין, כי בנוסף לסעדים המבוקשים שפורטו לעיל מבקש העותר שהמשיבים 3-1 יתנו טעם מדוע "לא יבטלו את הודעתה של המשיבה 2 על פיה המשיבה 5 אינה חייבת מיסי ארנונה נכון לסוף שנת 2008". כמו כן הוא מבקש שהמשיבים 4 ו-9 יתנו טעם מדוע "לא יזמנו נציג העותר לישיבות ועדת המנכ"לים אשר הוקמה על ידי ממשלת ישראל להכריע בעתיד הישוב הר עמשא". דין העתירה להידחות על הסף.

יודגש, כי אין להסיק מדברים אלה שהעתירה דנא עומדת בכללי הסף האחרים הנהוגים בבית משפט זה, דוגמת קיומו של סעד חלופי, אלא שאין אנו נדרשים להתייחס לשאלה זו נוכח המסקנה אליה הגענו.

העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה.

כן ראו ע"א 2853/16 משעלי נ' שריד (2.11.2017), שם נקבע כי המועצה האזורית והועד המקומי הם הגופים היחידים הרשאים לגבות ארנונה ולספק שירותים מוניציפאליים בסיסיים, אך בצד זאת, נדחתה טענת המערערים לפיה השירותים הקהילתיים הם שירותים מוניציפאליים וגביית תשלום בגינם היא גבייה אסורה של מס. הובהר שם, כי האגודה אינה רשאית להשיג את גבולו של הועד המקומי בכל הנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים ולגביית מס מוניציפאלי אך אין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים המהוים תוספת לשירותים המוניציפאליים שעליהם אמון הועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס).

ערעור מס ההכנסה טוענת העוררת כי המשיב מנוע מלטעון כי פעילותה אינה במישור המוניציפלי, וזאת לאור העמדה שהציג במסגרת ערעור המס ולפיה העוררת אינה זכאית לקזוז הפסדיה שכן "אין ביישוב פעילות עסקית מממשית אלא פעילות היישוב מסתכמת במתן שירותים מוניציפליים קהילתיים לחבריו" וכן כי "עיקר הוצאות היישוב נובעות מהוצאות שכר, הוצאות מיסים אגרות וארנונה הוצאות מים וחשמל, הוצאות החזקת מבנים וכד' שבמהותן לא קשורות לפעילות עסקית אלא לתפעולו השוטף של היישוב". ועוד ציין פקיד השומה בבקשה לתיקון נימוקי השומה שהוגשה על ידו ביום 28.10.2018 במסגרת ערעור המס (נספח ג' לכתב הערר) כי "דוחותיה הכספיים של האגודה כוללים גם פעילות מוניציפלית – קרי פעילות שנעשתה בכובעה כועד מקומי... מעיון בדוחותיה הכספיים של האגודה עולה כי יש לה שני מקורות הכנסה עקריים, האחד הכנסות ממסים והשתתפות חברים, והשני הכנסות מדמי ניהול. בין אם היה על האגודה לדיווח לשלטונות המס על פעילותה כוועד מקומי בנפרד ובין אם לאו – התוצאה אחת היא: אין לאגודה הפסדים שניתנים לקזוז כנגד הכנסותיה ממכירת הקרקעות". איני סבור כי האמור בנימוקי השומה, ועל אחת כמה וכמה האמור בנימוקי השומה המתוקנים, מונע מהמשיב לטעון בהליך דנן כי מכירת המקרקעין לא נעשתה על ידי האגודה בכובעה כ"וועד מקומי" של היישוב, וממילא כי היא אינה זכאית לפטור לפי סעיף 72 לחוק.

...

מסקנה זו הנסמכת על חוזה המשבצת, על חוזי המכר וכן על ראיות נוספות שבאו בפני הוועדה, אינה נתונה לערעור בפנינו נוכח הכלל הקבוע בסעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין, עליו עמדנו לעיל, הגודר את זכות הערעור בפני בית משפט זה לשאלות משפטיות בלבד.

הגדרת "רשות מקומית" מהטעם המובא לעיל אף לא ניתן לאמץ את עמדת העוררת באשר למסקנה העולה מהגדרת "רשות מקומית" בפקודת מס הכנסה.

סוף דבר לאור האמור לעיל סבור אני כי דינו של הערר להידחות.

הערר נדחה והעוררת תישא בהוצאות המשיב בסך של 25,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לטענתם "בכתב העתירה לא ברור מה ההחלטה שעליה מוגשת העתירה, ולא פורט מתי פורסמה...". עוד נטען כי פג טעמה של עתירה זו, שכן מאז הגשתה "הן השומה והן הגבייה של הארנונה הכללית ושל מס ועד המקומי נעשים כולם בידי המועצה האזורית ולכן ממילא נתונים אלה אינם מנוהלים כיום על ידי הוועד המקומי. לפיכך, משכל מאגר המידע לעניין חיובי הארנונה ומס הועד המקומי מצוי בידי המועצה ממילא מתייתרת העתירה כולה". המשיבים מוסיפים וטוענים כי בקשת המידע חורגת מהוראת הצוו האמורה וזאת משום שמדובר במידע העלול לפגוע בפרטיותם של התושבים, לרבות בדרך של חשיפת הנחות הניתנות להם מסיבות שונות.

...

את בקשתו העביר העותר ביום 21.5.2019 במשלוח הודעת ווטסאפ שנוסחה להלן: "אבקש לקבל במייל חוזר את רשימת כלל משלמי מיסי הוועד במושב לפי הפרטים הבאים: שם התושב, כתובתו, מס' יחידות הדיור/עסק שבחזקתו. שטח כל יחידה, סך חיובי מיסי הוועד והשמירה בגין כל יחידה בכל חודש/חודשיים, וכו'. כן אבקש לקבל את פירוט כלל החייבים, לרבות פירוט סכומי חובותיהם נכון לעכשיו". ביום 27.5.2019 הועברה לעותר התייחסותו של מבקר המועצה, ולפיה נוכח החשש לפגיעה בפרטיות התושבים אין להיעתר לבקשתו.

המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

ככל שלאחר העיון בחומר האמור יגיע העותר למסקנה כי די בקבלת האמור לעיל, יעמוד הוא בקשר עם נציגי משיב 1 ויקיים עמם שיח במטרה להגיע לפתרון.

אשר על כן העתירה מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 13 לעיל.

גביית הארנונה בפועל על ידי הוועד המקומי היא גביה תוך מתן הנחה לתושבים כפי שנקבעה בתקנה.

...

יצוין כי לא הוגשה כל בקשה בעניין זה, ובסופו של דבר הוגשה הודעת התובע כי הוא משאיר את הנושאים שהועלו בהודעתו להכרעת בית המשפט.

מקובלת עלי בהקשר זה טענת הנתבעת כי אי פניה במועד, בשנת התקציב הרלבנטית, פוגעת בוודאות התקציבית של הנתבעת.

סוף דבר נוכח האמור, אני דוחה את התביעה.