גביית אגרת צבע לבתים כהתניה למתן היתר בניה

הצעת מחיר של אל.אי חשמל מיום 1.2.15 אושרה ע"י שי גלעד, ובה אמד עמוס 300 נקודות חשמל ותקשורת והתשלום עבור מלוא העבודה 67,000 ₪ + מ.ע.מ. בהתאם להתקדמות קצב הבנייה, עבודות החשמל עד לסיומן בחיבור של קבע על ידי חברת החשמל.

חוות דעת זו הוצאה מהתיק עפ"י החלטתי מיום 12.3.19 ולכן אין להתייחס אליה בפסק דין זה. לטענתו, קיבל עמוס תשלומים לפני המועד בהסכם ובסכומים גבוהים מהקבוע בהסכם ושילם לפני הזמן ₪ 88,813 ₪ +מ.ע.מ. .כן קיבל עמוס 3,760 ₪ + מ.ע.מ. עבור 80 נורות וגבה סכום הגבוה ב, 1,000 ₪.

שי גלעד גם לא דוא"ל שלו מיום 07/09/16 למפקח הבנייה, לפיו עמוס מבקש להתקין את גופי התאורה, ויש לתת הוראות בעיניין ,ובמענה מבטיח מפקח הבנייה לדבר עם מוסטפא.

מנספח ט' לתביעת שי עולה שאל.אי חשמל טוענת שעבודות בינוי רבות מעכבות השלמת השלמת עבודות והמפקח מציין שעבודות הצבע יחלו באותו יום ולכן ברור שעבודות החשמל שבאות אח"כ לא יכלו להתחיל.

(ע' 12-13) ואורי אברהם (עד שי גלעד) העיד "שאני הייתי בבית היו פחתים שקפצו אני לא זוכר היכן הותקנו , כי אני העברתי את חוטי האפס ובנ/ 2 זה לא היה כשהייתי בבית. ש. כשאתה בבית בארון חשמל שראית היו ממסרי פחת ומפסק ראשי? ת. כן. ש. במקרה ראית שהבית מחובר לחשמל? ת. . היו תקלות. אבל כולו היה מחובר. ....אי אפשר לחבר את הלוח בלי מפסק ראשי, לאן יתחבר קו ההזנה של חברת חשמל? וזה אביזרים בטיחותיים (ע' 16) רמי אברהם העיד שהעבודה שביצע בבית הייתה בעלות של 400 ₪.

...

משכך לא היה מקום להגיש את התביעה נגד עמוס, והתביעה נגדו נדחית כבר בשלב זה. עדויות אלכס לחמי מטעם אל.אי. חשמל, טיפל באינסטלציה בבית העיד, שהוא מכיר את עמוס בן אליהו 4 שנים כחשמלאי מוסמך וותיק בעבודה וביצע עמו פרויקטים רבים בבתים צמודי קרקע, בהיקפים גדולים.

בהצעה העבודה צוין מפורשות "המחיר לפני מע"מ 54,000 ₪ (לפי 180 ₪ לנקודה, המחיר ישתנה בהתאם לכמות הנקודות), דהיינו המחיר בהצעה הינו עבור 300 נקודות לפי 180 ₪ לנקודה וככל שיתווספו נקודות ישתנה המחיר הכולל ולא המחיר לנקודה. משכך איני מקבלת את טענת שי גלעד כי עליו לשלם מחצית הסכום לכל נקודה, אלא עליו לשלם 180 ₪ לכל נקודה, לפי 465 נקודות שאושרו ע"י המפקח.

סוף דבר לאור המפורט באריכות בפסק דיני זה דין התביעה שהגיש שי גלעד להידחות במלואה.

דין התביעה שהגישה אל.אי. חשמל להתקבל בחלקה.

הציפוי בוצע באמצעות אריחי פסיפס שבנויים מרשת על גביה מודבקות קוביות זעירות של פסיפס עם מרווחים בין חלקי הפסיפס.

לטענתה בתקופה הרלבנטית לבניית הבניין היה לה ניסיון רב בתכנון בניינים מסוגים מגוונים, לרבות תיכנון בניינים בבנייה רוויה למגורים, בחיפה ומחוצה לה. היא פירטה שבסמוך לשנת 1994 התבקשה על ידי חברת שכטמן לערוך תיכנון אדריכלי לבניין שכלל תיכנון של יחידות הדיור השונות בהתאם למיפרט שהועבר על ידי שכטמן ותכנון השטחים הציבוריים, הכל לצורך הגשת בקשה למתן היתר בנייה.

סיכומי התובעים לעניין חדירת רטיבות לבניין ולרכיביו נטען שהחובה להגן על ביניין מפני חדירת רטיבות נובעת מתקנות התיכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל- 1970: תקנה 5.3.2, תקנה 5.3.6 (א) ו-(ב), כאשר שתי ההוראות האחרונות מתייחסות לנדבך ראש (מתוך חוות דעת בן עזרא, סעיף 6).

נטען עוד שסעיף 6(ז) להסכם חייב את הרוכשים לא לעשות שינויים בנכס כל עוד הוא לא נרשם בפנקס הבתים המשותפים ובכך הנתבעת 1 חייבה את התובעים שלא לשנות את החיפוי.

כמו כן הנתבעות 2-3 ביקשו לאמץ את האמור בחוות דעתו של המהנדס גודקליין שפורט לעיל ולדחות את הניסיון של מהנדס הבצוע סמו לייחס לה אחריות בגין הכשלים, בכך שהוא אישר לכאורה שהאדריכלית הייתה אחראית לעניין התצורה והצבעים ולפן האסתטי של הבניין.

...

בהמשך לכך נדחית גם ההודעה לצדדים שלישיים.

כפי שצויין בסעיף 90 לעיל, התביעה הנגדית התיישנה זה מכבר ומוטב היה אילו לא הוגשה וגם היא נדחית.

התובעים ישלמו יחד ולחוד שכ"ט עו"ד לנתבעת 1 ולנתבעות 2-3 (יחד) בסך 30,000 ₪ כל אחת תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

עודף האמירות מסוג זה, בצרוף עדותו המהוססת, המתחמקת והמתפתחת הן בבית המשפט והן כפי שניכר בסרט גביית הודעתו שצולם באמצעות מצלמה נסתרת על ידי חוקר הפניקס (במ/22), מלמדות על חוסר תמימותו ועל קלישות טענותיו של נהג רכב בורנשטיין.

הסברה של בעלת רכב בורנשטיין בקשר לסיבה בגינה חתמה על מיסמך כתב הוויתור על תביעה כלפי הפניקס (במ/5), לפיה החוקר מטעם הפניקס הפחיד אותה ואת בעלה, כאשר הגיע לחקור אותם בביתם, ואמר להם כי אנשים אחרים הודו כי מדובר בתאונה מבוימת, וכי אף חברת ביטוח לא תסכים לבטח אותם בשל הונאת ביטוח, וכי מדובר בעבירה פלילית והמשטרה תגיע לחקור אותם (עמ' 38, שורות 15-8 לפרוטוקול), כפי שגם נלמד משאלתו בחקירתו הנגדית של חוקר הפניקס (עמ' 110, שורות 4-3, 11-9 ו- 26 לפרוטוקול), אינו מקובל עליי מכמה טעמים: הראשון, מעיון בסרטי הווידאו הרלוואנטיים (במ/22) שוכנעתי כי לא הופעלו על בעלת רכב בורנשטיין ועל בעלה לחצים בלתי לגטמיים, אלא רק נאמרו להם החשדות המיוחסים להם וההשלכות שלהם.

אולם, אט אט יש קריסה של מגדל הקלפים שמנסה בעל האופנוע לבנות על ידי מתן תשובות מיתחמקות, מהוססות, מתפתחות.

כגון לאיזה צד נפל האופנוע, כגון מיהות המעורבים הנוספים בתאונה, סוג הרכבים, צבעם, הנזקים שארעו ליתר הרכבים ובמיוחד לרכב כהן שפגע בו מאחור וכו'.

יש לציין כי השמאי ונציה שלל כי מכיר אדם בשם אייל, ואילו השמאי שביב לאחר שאישר כי נוהג לקבל מאדם בשם אייל עבודות שמאות, העיד ביחס לשיחה זו בין אייל לבעל האופנוע כי לא ידוע לו בדבר (עמ' 22 שורות 25-20 לפרוטוקול).

...

כמו כן, אני דוחה את בקשתו להשית הוצאות אישיות אלו על שולחיו של ב"כ התובעים כפי שביקש ב"כ התובעים בבקשתו מיום 07.02.2018.

לכן, על ב"כ התובעים לשלם את ההוצאות שהוטלו עליו אישית, ישירות לקופת אוצר המדינה בתוך 30 יום מהיום, ועל המזכירות לוודא ביצוע החלטתי זו. אציין כי דעתו של בית המשפט אינה נוחה לאור הניסיון המובהק להונות חברת ביטוח ולהתעשר שלא כדין, וסבור הוא כי יש לפעול בכל האמצעים הכשרים למיגור רעה חולה זו, שהרי בסופו של יום העניין מגולגל בחזרה לציבור, בדמות העלאת פרמיות.

התובעים ישלמו את שכר עדיהם ושכר המומחים שהעידו מטעמם כפי שנפסק בדיונים.

על פי דו"ח ארוע של רשות הכבאות (המסמך השני בנספח 3.2 למוצגי הנתבעת), בהמשך אותו היום, בשעה 14:41, "היתקבל דיווח על שריפת קוצים בצפת, למקום יצאו רכבי כיבוי, בדרך לארוע נימסר לצוותים שמדובר בשריפה גדולה שמסכנת ליד הבתים... עם הגעת עליון 125 ביצע הערכת מצב הבחין בשריפה במספר דירות והתפשטות בשטח קוצים, ביקש ממפקד המשמרת להפעיל פקודת מכת אש ומפקד המשמרת הפעיל דרך המשל"ט... עם הגעת מפקד המשמרת למקום ביצע הערכת מצב ודיווח על ארוע חריג ובקש חמישה לבנות למקום, מת"ח גליל גולן הפעיל פקודת מכת אש מחוזית, הופעל גיוס כללי לכלל התחנות... הוזנקו מטוסי כיבוי שפעלו בשטח. בוצע כיבוי הבתים הבוערים וכן סריקה ברחובות המקבילים... מד"א פינה מס' פצועים ולוחם אש לבית החולים בצפת. בארוע נגרם נזק למס' דירות... יש לציין כי במקום היו רוחות חזקות שגרמו להתפשטות מהירה של האש. לאחר מס' שעות הצלחנו להשתלט על האש...". בארוע הופעלו 78 כלי רכב של רשות הכבאות ו- 116 כבאים.

בחוות דעת חוקר הדליקות מטעם הנתבעת אף צוין, כי "מהעדויות שנגבו מאנשים בשטח והתיעוד של האירועים בתחנה עולה כי לפחות פעם אחת בשנה פורצת שריפה בשטח זה". לבית המשפט אמנם לא הובאו אותן עדויות וראיות עליהן נסמך עורך חוות הדעת, אולם מקום בו חוות דעתו מאמצת נתון זה ונסמכת עליו וכשמדובר בחוות דעת מטעם הנתבעת, די בדברים אלה כדי להוות הוכחה לכל הפחות אודות הסיכון שהיה כרוך בהזנחה כאמור.

בפסק הדין בע"א 9480/17 מדינת ישראל, המשרד לבטחון פנים נ' דנבר צבעים וציפויים 2002 בע"מ (26.9.19), נקבע כי הדין בישראל אינו מחיל על רשויות הכבוי דין מיוחד, כך שהמשטר החל הוא הקבוע בדיני הנזיקין בגדריו יש לבחון אם ארעה סטייה מסטאנדארט הזהירות הסביר (בחינה אובייקטיבית) בהיתחשב במכלול נסיבות המקרה (בחינה סובייקטיבית).

בעדותו בבית המשפט חזר חיון על קביעתו ולפיה אין קשר בין שתי השריפות בין היתר משום המרחק של 30-40 מטר בין שתי הזירות (עמ' 25 שורות 34-38 לפרוטוקול), העובדה שבבדיקתו את מוקד השריפה בגן הילדים הוא מצא כי זו כובתה סופית ולא השליכה על השריפה השניה (עמ' 26 שורות 14-22 לפרוטוקול, עמ' 27 שורות 6-11 לפרוטוקול).

מאמו נתן הסבר לסתירה זו: השריפה החלה במדרון ברחוב התחתון וטיפסה לכיוון שטח פתוח הגיעה לבתים והיא מדלגת מעבר לכביש ומקפיצה לרחוב אחר.

...

בסיכומו של דבר, התובעים לא הוכיחו טענתם ולפיה רשות הכבאות לא הפעילה כוח וציוד בזמן סביר ובהיקף מספק.

עדיין ובשים לב לנטל ההוכחה המוטל על התובעים, אין בעדויות ובראיות שהובאו לבית המשפט כדי להביא למסקנה שרשות הכבאות לא מילאה במקרה דנן את חובתה זו באופן המצדיק הטלת אחריות עליה - אחריות שמטבעה היא עקיפה וכשהחובה לפינוי המפגעים מוטלת על העירייה (וזו אכן פיצתה את התובעים במסגרת הסכם הפשרה).

על כן, התביעה נדחית.

החקירה בוצעה בפברואר 2020 באמצעות גרסה ישנה של טופס גביית הודעת חשוד.

מאחר שהנאשם הסכים ולאור הנחיית הנהלת הפיקוח לא לזמן למשרדים בשל מגפת הקורונה, חקר את הנאשם בביתו (עמ' 14), עם זאת אישר כי אין באפשרותו להציג הנחייה כתובה ודבר קיומה אף לא צויין על ידו בטופס חקירת החשוד.

המאשימה סקרה את התפתחות הפסיקה ביחס לסעיף 12 לפקודת הראיות והצביעה על כך כי מדובר בעבירה בשטח של 4 מ"ר בלבד, שתוצאתה איננה הריסת בית או כניסה לבית הסוהר, עוד הפניתה לכך כי דוקא העובדה כי החקירה היתקיימה בביתו של הנאשם הפחיתה מן הלחץ המלווה חקירה וכי אם היה מאפשר בית המשפט למאשימה לשאול שאלות הקשורות לחקירה עצמה ניתן היה, לכאורה, להצביע על נתוק קשר סיבתי בין אמצעים פסולים לבין מסירת ההודאה.

טענת המאשימה בסיכומיה לפיה "היה וב"כ הנאשם או בית המשפט רוצים לזמן את מר אבי שמואל מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, לשאול אותו אודות ההנחיות שנתן או לא נתן בתקופת הקורונה – מוזמן הוא לעשות זאת" דינה להדחות שכן יש בה להפוך את הנטלים הקבועים בדין.

...

טענת המאשימה בסיכומיה לפיה "היה וב"כ הנאשם או בית המשפט רוצים לזמן את מר אבי שמואל מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, לשאול אותו אודות ההנחיות שנתן או לא נתן בתקופת הקורונה – מוזמן הוא לעשות זאת" דינה להידחות שכן יש בה להפוך את הנטלים הקבועים בדין.

סוף דבר ראשית, לא מצאתי לקבל את טענתו המקדמית של הנאשם לפיה בהעדר זכות אמיתית למתן מסירת גרסה טרם הגשת כתב אישום, דינו של האישום להתבטל.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהצטברות הפגמים שהתקיימו בתיק דנן – אי הדבקת התראה וזימון לחקירה טרם ביצוע החקירה, העדר מתן זכות היוועצות וחקירת הנאשם בביתו ללא צורך ענייני – אשר צירופם יחד, בנסיבותיו של תיק זה, מוביל למסקנה המתחייבת.

משכך ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועדויות העדים מטעמם, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי ניתנה לנאשם, בהיותו חשוד, זכות היוועצות כנדרש ועל כן אני קובעת כי הודעת החשוד, ת/1, איננה קבילה ולפיכך אין בה כדי לשמש כראייה בהליך זה. המאשימה תודיע בתוך 14 יום האם עומדת על המשך ניהול ההליך.