מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גבייה משותפת של שכר טרחת מנהלת מיוחדת מנכס משותף

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 3236-06-19 בנק מזרחי טפחות בעמ ואח' נ' חברת חבמל בעמ ואח' פר"ק 34875-07-19 חמית הנפקות 11 בע"מ ואח' נ' א.ל.ש. מיסודו של א. שומר בע"מ ואח' פר"ק 12599-06-19 פלטינום א.א. פיננסים בע"מ נ' חברת חבמל בעמ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:93 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקשים עורכי הדין יוסף בנקל, עמית פינס, עמית לדרמן ואמיר פלמר, מנהל מיוחד וכונסי נכסים של חברת חבמל בע"מ בעצמם משיבים פלטינום א.א. פיננסים בע"מ ואח' ע"י ב"כ עו"ד רועי אהרוני החלטה
ההסדר גם נועד, בין השאר, להסדיר מראש את חלוקת התמורות שיתקבלו בעקבות ניהול משותף של כלל התביעות שיש לנושי החברה, לנושים המובטחים ולמנהל המיוחד.
הנושים המובטחים הם שיממנו את ניהול התביעה וכן יישאו במקדמה על חשבון שכר טירחתו של מי שינהל את התביעה, בסכום של 150 אלף ש"ח. כחלק מההסדר תתחלקנה התמורות באופן הבא: 90% מפירות התביעה (עד לגובה הנשיה המובטחת) יועברו לקופת הכנוס (משמע, לנושים המובטחים) ו- 10% מפירות התביעה (עד לגובה הנשיה המובטחת) יועברו לקופת הפרוק (משמע, לנושים הרגילים).
יש בכך כדי למנוע ריבוי הליכים שלא לצורך, למנוע סירבול משפטי, להגדיל את סכויי ההצלחה ואת סכויי הגבייה, להוזיל עלויות, ובנוסף הדבר ימנע חשש מפני הכרעות שיפוטיות סותרות של מותבים שונים בשאלות דומות.
...
לאחר עיון בטיעונים המשלימים של בעלי הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשתם של בעלי התפקיד לכפות על הנושים להמחות לקופת ההסדר את זכויות התביעה הפרטניות שלהם.
לענין נטילת זכויות תביעה אישיות יפים הדברים שכתבתי בפר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו 25.10.2020):‏‏ "בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה סעיף המחאת הזכויות בהסדר הנושים נועד ליצור מסגרת קולקטיבית, בה כל מי שתרם את זכויות התביעה שלו, יזכה גם ליהנות באופן קולקטיבי מפירותיהן, ולפיכך אין לאפשר את נישולן של זכויות התביעה ממי שמראש אינם צפויים להשתתף בעוגת החלוקה. הכונס הרשמי מכנה זאת במידה רבה של צדק "גזל זכויות". מכל מקום, גם אם לא מדובר בגזל במובן המקובל של המילה, הרי שלכל הפחות מדובר בנסיון בלתי מוצדק ובלתי הוגן בעליל להפקיע את זכויותיהם של מחזיקי העבר לטובת מחזיקי האג"ח בהווה.
משכך, הבקשה לכפות על הנושים להמחות את זכויות התביעה האישיות שלהם- נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 25200-02-18 סקלי נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: המבקש/ת / החייב/ת: אלי סקלי המשיב: 1.כונס נכסים רישמי תל אביב 2.אריאל לאונה (מנהל מיוחד) 3. כוכבה סיקלי 4. המוסד לביטוח לאומי החלטה
בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת הישתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתיפגע בזכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות הווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להמשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, עמדת בעל התפקיד וכמובן תום ליבו של החייב (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרישמי (29.1.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15), ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15) ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16)).
בנוסף, ההוצאות בהליך דווחו במשותף, ומתוך האסמכתאות עולה שהחייב ובת זוגו השתמשו בשני כרטיסי אשראי, הרשומים על שמה של בת הזוג, ומחויבים מחשבון בנק על שמה.
החייב צירף לדיווחיו קבלות על רכישות בעיר אילת, הכוללות מוצרים שנרכשו לילדים קטנים, דבר שנידרש להסביר טרם יוחלט באשר לתכנית הפרעון, החייב טען לשכר טירחה בהקף של 40 (כטענת בת זוגו) – 48 (כטענתו) אלף ₪, ואף שקיימת זכאות לייצוג משפטי, דומה שהסכמה לשכר טירחה בהקף כזה, שעה שצו חיוב התשלומים הוא בסך של 800 ₪, פוגעת במראית פני ההליך.
...
המשיב הפנה לכך שהחייב העמיס על הקופה הציבורית את חובתו לזון את ילדיו, ומפאת שיקולי מדיניות ותקנת הציבור, אין מקום להיעתר לבקשה זו. הנאמן מצא כי אין מקום לפטור מחוב המזונות כלפי המשיבה ואילו ביחס למוסד לביטוח לאומי, הציע תכנית פירעון שלאחריה יינתן פטור מהחוב.
לאחר עיון בכלל טענות הצדדים, בכתב ובדיון שהתקיים, מצאתי כי דין הבקשה למתן הפטר מחוב מזונות להידחות.
לאור האמור, הבקשה למתן הפטר מחוב מזונות ביחס לשני המשיבים, נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוענים המשיבים כי המנהל המיוחד מצוי בנגוד עניינים משום שהוא היחיד שיפיק רווח מחידוש הבוררות, לאחר שאושר לו שכר טירחה שעתי.
המשך הסחבת בה נוקטים המשיבים יגרום לנזק ראייתי, כי לא ניתן יהיה לגבות עדויות מהחייב והמשיבים, כולם בגילאי השמונים לחייהם.
" באשר לטענת המשיבים כאילו יש למנהל המיוחד תמריץ לנהל הליכי סרק נגדם, הרי שגם טענה זו כבר נדחתה בהחלטתי מיום 16.7.2015: "החשש עליו מצביעים האחים, כאילו קביעת שכר שעתי מראש תיצור תמריץ אצל המנהל המיוחד לנהל הליכי בוררות חסרי תוחלת, הגם שהוא חשש טבעי, איננו מבוסס במקרה דנן. חזקה על המנהל המיוחד, במיוחד נוכח הצהרותיו שלו בעבר (כמו גם הצהרתו הנוכחית במסגרת התשובה לטענות האחים) בענין הצורך לבדוק היטב ומראש את הכדאיות והטעם בהמשך ניהול הבוררות, שישקול אך ורק שיקולים שממין הענין ולא את שיקוליו האישיים. כך גם יעשה הכנ"ר בבואו להביע את עמדתו בשאלת הכדאיות של ניהול ההליכים, ובכל מקרה, המילה האחרונה בשאלת ניהול ההליכים באמצעות המנהל המיוחד תהא בכל מקרה של בית המשפט." במקרה דנן, דעת לנבון נקל כי יש לאפשר ללא דיחוי נוסף את פירוק השתוף ביתרת הנכסים המשותפים, וכי פירוק כזה יביא תועלת לנושי החייב, שכן בכל הנוגע לנכסים המשותפים, אין בנמצא דרך אחרת לגרום למשיבים להעביר לחייב את חלקו באותם נכסים.
...
לבסוף טוענים המשיבים כי חידוש ההליכים איננו משרת את טובת כלל הנושים, למרות שהנושים הם אלה שמממנים בסופו של דבר את ניהול הבוררות.
עוד טוען המנהל המיוחד כי המשיבים מתעלמים מהחלטות שיפוטיות מאוחרות לזו שניתנה ביום 6.4.2015, והוא מפנה להחלטה מיום 12.7.2015 בה נקבע כי לאחר שישלים את בדיקותיו, יהיה המנהל המיוחד רשאי לחדש את ניהול הבוררות, וכן להחלטה מיום 16.7.2015 בה נקבע שאין מנוס ממצב בו המשיבים משתתפים למעשה במימון ההליך נגדם.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
המשיבים ישלמו למנהל המיוחד את הוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לחילופין, ככל שייקבע כי המנהלת המיוחדת זכאית לשכר כלשהוא מהשותפים בגין הליך המכירה, הרי היא זכאית לכל היותר לשכר בגין הדיווח לרשויות המס שביצעה עבור השותפים בלבד קרי על האמור לעמוד לכל היותר על השכר הנהוג לגבות במסגרת עסקת מקרקעין – 0.5% מהתמורה בתוספת מע"מ. וודאי אין לגזור את דמי השגחת הכנ"ר מתוך התמורה המגיעה לשותפים.
ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המנהלת המיוחדת, הן ביחס לנוהל הכנ"ר, והן ביחס לתקנות החברות לפיהן סכום שכר הטירחה של המנהלת המיוחדת נגזר בהתאם לתקנות החברות בדבר מינוי כונס הנכסים ובהתאם לנוהל הכנ"ר. ב"כ הכנ"ר היתנגדה לויתור על דמי השגחה, והדגישה כי השותפים נתנו הסכמתם למינויה של המנהלת המיוחדת ככונסת נכסים, לא ערערו על אותה הסכמה וחלפו שנתיים מאז אותו מינוי ולכן אין לשמוע לטענתם כעת.
ב"כ השותפים חזרה וטענה כי הסכמת השותפים למכירת הנכס היתה על בסיס זה שהנכס יימכר במשותף איתם ושהמנהלת המיוחדת תפעל בשיתוף איתם- הכוונה במכירה המשותפת כדי לא לסכל את המכירה וכדי שניתן יהיה למכור את הנכס במחיר גבוה יותר ולא כדי שייגזר שכר טירחה מתוך חלקם בנכס.
החריג, הוא האמור בסעיף 13 לפיו במקרים מסוימים בהם מימש בעל התפקיד נכס משותף של החייב ונתקל בקשיי מימוש, כמו במקרה זה שבו נידרש הליך מורכב וארוך של פירוק שתוף בנכס על ידי מכירתו, לבית המשפט סמכות לשקול פסיקת שכר טירחה לנאמן בגין מימוש חלקו של השותף בנכס, באחת מהדרכים הקבועים בסעיף 13 לנוהל.
...
ביום 08/05/2017 נפטר החייב עוד בטרם הוכרז כפושט רגל, ובהחלטה מיום 08/06/2017 נקבע כי: " לאור עמדת המנהלת המיוחדת לפיה, יש להמשיך את ניהול ההליך תחת כנפי הפקודה, בשים לב לקיומם של נכסים והתועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך, כמו גם בשים לב להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון מיום 18.4.17, אני מורה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 189 לפקודה, כי ההליכים בתיק זה יימשכו כאילו היה החייב בין החיים." ביום 23/09/2021 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות במסגרתה הודיעה כי הליכי המכר הסתיימו, סכום המימוש בהליך עומד על סך של 2,118,675 ₪, וכי מימוש הנכס בעתלית מהווה 90% מהסכום, ובהתאם היא עתרה להורות על: א. חלוקת דיבידנד ראשון וסופי לנושה היחיד בתיק.
לאחר שעיינתי בפעולות שביצעה המנהלת המיוחדת לצורך מכירת הנכסים, ועל אף כי חלק מהפעולות הן חלק מתפקידה כבעלת תפקיד שהתמנתה ככונסת נכסים, מצאתי כי בנסיבות העניין, המנהלת המיוחדת השקיעה עבודה ממשית, שכן מאז ההחלטות מיום 17/03/2019 ומיום 18/04/2019, בהם היא מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, היא נאלצה להגיש מספר בקשות לצורך קידום ההליך לרבות הגשת תגובות והגעה לדיונים, כך למשל: · לאחר שהמנהלת המיוחדת מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, ובשים לב לעובדה שזכותם של השותפים והחייב נרשמו מכוח הערת אזהרה בלבד, והבעלים הרשום של המגרש "אלון הכרמל 2004 בע"מ" לא שיתף אִתה פעולה, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 19/09/2019 בקשה דחופה למתן הוראות נגד "אלון הכרמל 2004 בע"מ" ומר אלי יתח- נושא המשרה שם לצורך השלמת עסקת המכר, ועתרה לחייב אותם לחתום על ייפויי כוח בלתי חוזרים לזכותה ומתן האישורים המעידים כי שולמו כל המיסים בגין עסקאות המכר על פיהן נרשמו זכויות החייב והשותפים בנכס, וכן להמציא לה אסמכתאות נדרשות מגובות בתצהירו של מר יתח.
ביום 10/11/2019 התקיים דיון במסגרתו בית המשפט נעתר לבקשת המנהלת המיוחדת והורה למר יתח לחתום על ייפוי הכוח וכי ככל שמר יתח לא יקיים את המוטל עליו, הדבר יהווה ביזיון בית משפט על כל המשתמע מכך.
בית המשפט נעתר לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, עו"ד במקצועו, מונה על ידי בית משפט לעינייני מישפחה בתמ"ש 58737-11-10 לשמש כמנהל מיוחד של חברת הוריזונט אחזקות (1999) בע"מ תוך שנקבע כי חתימתו תחייב גם את הדיור המוגן "נווה שולמית". בהמשך נקבע כי שכר טירחתו כמנהל מיוחד יעמוד על 240,000 ₪ בצרוף מע"מ. משלא עלה בידו של המבקש לגבות את שכר טירחתו, פתח בתיק הוצאה לפועל כנגד הנתבעים, במסגרתו נתפסו הכספים האמורים.
אין די בכך כדי לבסס עילת תביעה זו - גם לשיטתו של התובע ישנם גורמים שונים אשר הנם בעלי זכויות שונות במהותן בנוגע לנכס המנוהל.
בכל מקרה, אין ראיה לכאורה לפיה קיים קשר אשר מצדיק חיוב משותף של כל הנתבעים, ובדגש על הנתבעת, וזאת לא רק עם הנתבעים בהליך זה, אלא גם עם החברה והעזבון (שאינם צד להליך דנן).
הסכום התפוס עולה כדי כימעט מחצית מסכום התביעה המלא, בעוד התובע לא הציג תשתית לכאורה מדוע חלקה של הנתבעת דוקא הוא זה החלק המשמעותי ביותר בחיוב שכר הטירחה, כאשר נזכיר כי מינויו היה כמנהל מיוחד של החברה שלנתבעת אין כל מעורבות בה (אלא כבעלים משותפת במקרקעין הקשורים לניהול).
...
כבר עתה יצוין כי אומנם הנתבעת 3 הגישה את הבקשה דנן אך לא התבקש וממילא לא הוטל כל עיקול בעניינה, הכספים התפוסים אינם שלה, ובהתאם דין בקשתה ממילא להימחק (ר' גם עמוד 1 שורה 20).
החלטתי להלן תתייחס לטענות הנתבעת 2 בלבד.
למען הסדר הטוב טענות פרוצדורליות בנוגעות למסירה בשלב זה דינן להידחות ואין בהן להצדיק ביטול העיקול וזאת לאור אישור מסירה ותצהיר מוסר שהוגשו ולא זכו למענה ראוי מצד הנתבעת 2.
סיכום לאור האמור לעיל אני מורה כי העיקול יוותר על כנו אך זאת בנוגע לסך של 40,000 ₪ בלבד שיוותרו תפוסים בידו של התובע עד להכרעה בהליך דנן.
בהתחשב בהגשת טענות הצדדים בכתב, קיום דיון בבקשה והכרעה בה, אני מחייב את התובע לשאת בתשלום הוצאות הנתבעת 2 בגין הבקשה בסך של 2,000 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו