לחילופין, ככל שייקבע כי המנהלת המיוחדת זכאית לשכר כלשהוא מהשותפים בגין הליך המכירה, הרי היא זכאית לכל היותר לשכר בגין הדיווח לרשויות המס שביצעה עבור השותפים בלבד קרי על האמור לעמוד לכל היותר על השכר הנהוג לגבות במסגרת עסקת מקרקעין – 0.5% מהתמורה בתוספת מע"מ. וודאי אין לגזור את דמי השגחת הכנ"ר מתוך התמורה המגיעה לשותפים.
ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המנהלת המיוחדת, הן ביחס לנוהל הכנ"ר, והן ביחס לתקנות החברות לפיהן סכום שכר הטירחה של המנהלת המיוחדת נגזר בהתאם לתקנות החברות בדבר מינוי כונס הנכסים ובהתאם לנוהל הכנ"ר. ב"כ הכנ"ר היתנגדה לויתור על דמי השגחה, והדגישה כי השותפים נתנו הסכמתם למינויה של המנהלת המיוחדת ככונסת נכסים, לא ערערו על אותה הסכמה וחלפו שנתיים מאז אותו מינוי ולכן אין לשמוע לטענתם כעת.
ב"כ השותפים חזרה וטענה כי הסכמת השותפים למכירת הנכס היתה על בסיס זה שהנכס יימכר במשותף איתם ושהמנהלת המיוחדת תפעל בשיתוף איתם- הכוונה במכירה המשותפת כדי לא לסכל את המכירה וכדי שניתן יהיה למכור את הנכס במחיר גבוה יותר ולא כדי שייגזר שכר טירחה מתוך חלקם בנכס.
החריג, הוא האמור בסעיף 13 לפיו במקרים מסוימים בהם מימש בעל התפקיד נכס משותף של החייב ונתקל בקשיי מימוש, כמו במקרה זה שבו נידרש הליך מורכב וארוך של פירוק שתוף בנכס על ידי מכירתו, לבית המשפט סמכות לשקול פסיקת שכר טירחה לנאמן בגין מימוש חלקו של השותף בנכס, באחת מהדרכים הקבועים בסעיף 13 לנוהל.
...
ביום 08/05/2017 נפטר החייב עוד בטרם הוכרז כפושט רגל, ובהחלטה מיום 08/06/2017 נקבע כי: " לאור עמדת המנהלת המיוחדת לפיה, יש להמשיך את ניהול ההליך תחת כנפי הפקודה, בשים לב לקיומם של נכסים והתועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך, כמו גם בשים לב להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון מיום 18.4.17, אני מורה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 189 לפקודה, כי ההליכים בתיק זה יימשכו כאילו היה החייב בין החיים."
ביום 23/09/2021 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות במסגרתה הודיעה כי הליכי המכר הסתיימו, סכום המימוש בהליך עומד על סך של 2,118,675 ₪, וכי מימוש הנכס בעתלית מהווה 90% מהסכום, ובהתאם היא עתרה להורות על:
א. חלוקת דיבידנד ראשון וסופי לנושה היחיד בתיק.
לאחר שעיינתי בפעולות שביצעה המנהלת המיוחדת לצורך מכירת הנכסים, ועל אף כי חלק מהפעולות הן חלק מתפקידה כבעלת תפקיד שהתמנתה ככונסת נכסים, מצאתי כי בנסיבות העניין, המנהלת המיוחדת השקיעה עבודה ממשית, שכן מאז ההחלטות מיום 17/03/2019 ומיום 18/04/2019, בהם היא מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, היא נאלצה להגיש מספר בקשות לצורך קידום ההליך לרבות הגשת תגובות והגעה לדיונים, כך למשל:
· לאחר שהמנהלת המיוחדת מונתה ככונסת נכסים לצורך מכירת המגרש, ובשים לב לעובדה שזכותם של השותפים והחייב נרשמו מכוח הערת אזהרה בלבד, והבעלים הרשום של המגרש "אלון הכרמל 2004 בע"מ" לא שיתף אִתה פעולה, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 19/09/2019 בקשה דחופה למתן הוראות נגד "אלון הכרמל 2004 בע"מ" ומר אלי יתח- נושא המשרה שם לצורך השלמת עסקת המכר, ועתרה לחייב אותם לחתום על ייפויי כוח בלתי חוזרים לזכותה ומתן האישורים המעידים כי שולמו כל המיסים בגין עסקאות המכר על פיהן נרשמו זכויות החייב והשותפים בנכס, וכן להמציא לה אסמכתאות נדרשות מגובות בתצהירו של מר יתח.
ביום 10/11/2019 התקיים דיון במסגרתו בית המשפט נעתר לבקשת המנהלת המיוחדת והורה למר יתח לחתום על ייפוי הכוח וכי ככל שמר יתח לא יקיים את המוטל עליו, הדבר יהווה ביזיון בית משפט על כל המשתמע מכך.
בית המשפט נעתר לבקשה.
